רומן זדורוב בבית המשפט, היום
(צילום: אסף מגל)

עוד ועוד פרטים שמתגלים במהלך המשפט החוזר של רומן זדורוב חושפים את רשלנות המשטרה באיסוף הראיות ובדיקתן, אותה אף הגדיר היום אב בית הדין "מחדל". היום (ראשון) היה זה נושא תיק כלי העבודה שאסף זדורוב מבית הספר מספר ימים לאחר הרצח, ובו – על פי עדותו – אחסן את המכנסיים הספוגים בדם שאותם זרק מאוחר יותר.
הנושא עלה במהלך החקירה הנגדית של העד אלכס גורודוצקי, אחד מהחוקרים דוברי השפה הרוסית שהשתתפו בחקירה, והוא אף השתתף במהלך החיפושים אחרי המכנסיים האבודים של הנאשם. גורודוצקי סיפר על מציאת כבל מאריך ועליו סימנים אדומים (שבדיעבד התברר כי אינם כתמי דם) וכי החוקרים כחלק מתרגיל חקירה סיפרו לזדורוב שנמצאו כתמי דם על כלי העבודה שלו.
הסנגור, עו"ד ירום הלוי, אמר כי הטחת הטענה הזו הכניסה את זדורוב להיסטריה, ואילו העד טען שקיבל אותה בשוויון נפש. בשלב זה, לשאלת אבי בית הדין, השופט אשר קולה, אישרה התובעת עו"ד שרון הר ציון, כי כלי עבודה רבים לא נבדקו באופן יסודי במעבדה, אלא נבדקו חזותית בלבד.
2 צפייה בגלריה
אילנה ראדה בסיור עם הרכב השופטים במשפט החוזר בבית הספר בקצרין בו נרצחה תאיר ראדה
אילנה ראדה בסיור עם הרכב השופטים במשפט החוזר בבית הספר בקצרין בו נרצחה תאיר ראדה
זדורוב בסיור בזירת הרצח
(צילום: אביהו שפירא)
"המכנסיים היו מלאי דם ובגלל זה הוא זרק אותם, והם היו בתוך התיק", אמר השופט קולה. "התיק לא נתפס עד שבת (עשרה ימים אחרי הרצח, אחרי שזדורוב אמר בחקירה כי זרק את המכנסיים, א"ר), וזה מחדל אמיתי. לשיטתכם בתוך התיק היה מכנס מלא דם, ולא בדקתם את התיק". בהמשך אמרה עו"ד רוזנטל-חן כי "התיק נבדק ויזואלית, אין לי תשובה למה, הנדן (של הסכין) נבדק ויזואלית, אין לי תשובה למה. הסכין נבדק ויזואלית, אין לי תשובה למה".
עד אחר שהעיד היום היה יניב אשור, כיום מנכ"ל עיריית עכו ובעת האירוע פקד במשטרה בתפקיד רמ"ח איסוף בימ"ר גליל. אשור (שעזב לימים את המשטרה בשל מעורבותו בפרשת "השוטרים הנוקמים"), היה האיש שחתם על ההסכם עם המדובב "ארתור", שקיבל עבור חילוץ הודאה מזדורוב סכום של 13 אלף שקל.
2 צפייה בגלריה
יניב אשור
יניב אשור
חתם על ההסכם עם המדובב. יניב אשור
(צילום: גיל נחושתן)
העד מילא תזכיר שבו סיפר על ביקור בתא בו ישב המדובב, לאחר שרומן הוצא ממנו. בתזכיר הוא מתאר כי המדובב אמר שהוא מבוהל מרומן, כינה אותו "פסיכופת" וביקש ממנו שלא להחזיר אותו לתא, "כי הוא מסוגל להרוג אותי". עם זאת, התקשה העד להסביר מדוע כתב את המזכר רק שמונה ימים אחר הפגישה המדוברת. כמו כן התקשה להסביר מדוע הדבר עוד היה רלוונטי, שכן הפגישה התקיימה מיד עם סיום עבודתו של המדובב, כאשר כבר לא הייתה סיבה להחזיר את זדורוב לתא עמו.