דיון דרמטי בתוך האולם, הפגנות בחוץ: שלושת שופטי בג"ץ הוותיקים - ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונעם סולברג - קיימו היום (שני) דיון בעתירות שמבקשות לחייב את המדינה לגייס תלמידי ישיבות לצה"ל, אחרי שהקואליציה הנוכחית - בהוראת שעה - קבעה בהחלטת ממשלה שהם לא יגויסו.
ב-30 ביוני פקע תוקפו של פרק ג1 לחוק שירות הביטחון (חוק הגיוס), שמאפשר לפטור תלמידי ישיבות בשלב מסוים מהשירות הצבאי. כמה ימים לפני כן התקבלה החלטת הממשלה שלא לאכוף את גיוסם. העתירות הוגשו לאחר פקיעת תוקפו של החוק, על רקע העובדה שהכנסת לא חוקקה חוק חלופי. העותרים טוענים שההסדר צריך להיות מחוקק בחקיקה ראשית. עתירות נוספות מתמקדות במבחנים שמכוחם משרד החינוך מחלק תמיכות, וטוענים שאין לבצע העברת תשלומי תמיכה למוסדות התורניים נכון לעכשיו. היה זה דיון ראשון בעתירות, שביקשו לתת צווי ביניים עד להכרעה הסופית.
לעתירה של התנועה לאיכות השלטון ביקשו להצטרף כ-400 קצינים ובכירים לשעבר בצה"ל, בשב"כ, במוסד ובמשטרה. בין המבקשים: הרמטכ"לים לשעבר משה (בוגי) יעלון ודן חלוץ, המפכ"לים לשעבר דודי כהן, משה קראדי ואסף חפץ, ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, וראש השב"כ לשעבר כרמי גילון. גם ארגון "אחים לנשק" ותנועת "אימהות בחזית" עתרו לבג"ץ בנושא. בית המשפט אישר לצרף את המבקשים לעתירה.
עו"ד אליעד שרגא, המייצג את התנועה לאיכות השלטון שעתרה לבג"ץ, אמר בפתח הדיון: "25 שנה אנחנו עומדים על הבלטה הזאת בדיוק וטוענים שלא ניתן להפלות בין דם לדם. 25 שנה אנחנו מסבירים שבדמוקרטיה המעוותת שלנו ערך השוויון מתקיים בצורה דיפרנציאלית. יש אזרחים כמונו שיש להם חובות וזכויות, שאחת החובות היא שירות בצבא, שלא לדבר על ללמוד ולשלם מיסים, ויש אזרחים בחברה שלנו שיש להם רק זכויות - הם לא צריכים לעבוד, לא צריכים ללמוד ויכולים ליהנות מאין-סוף כספים קואליציוניים".
"25 שנה שאנחנו עומדים כאן, באה המדינה ומספרת סיפורים", המשיך שרגא, "מספרים סיפור לציבור, שאוטוטו אלפי מתגייסים חרדים עומדים בפתחו של הבקו"ם. במהלך השנים הוצגו לבית המשפט מספרים שקריים, נאלצנו לדרוש להקים ועדה. האמת היא, כפי שאנחנו יודעים, דבר וחצי דבר לא השתנה. 600 אלף איש, שהם 60 אוגדות מתמרנות, לא נושאים בנטל והם לא חלק מהמהלך הזה. 25 שנה שהעליון שותף בכיר, ליבו החנון נותן דחיות למדינה והמכניזם הזה נהיה חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון".
לדבריו, "ברור שבעוד 30 יום דבר וחצי דבר לא ישתנה פה וכולם נהנים מההפקר, ובשעה הזו, שבה כולם נקראים לדגל ונמצאים כמה וכמה חודשים בלחימה, אלפי פצועים במדינה ויש אנשים שלא נכנסים תחת האלונקה הזאת. האירוע הזה הוא לא אירוע של עוד החלטה מנהלית. האפליה כאן זועקת לשמיים, היא קורעת את הענף שעליו יושבת מדינת ישראל". הוא הוסיף כי בעיניו "יש כאן החלטה פשוטה, החלטת ממשלה לא חוקתית ולא חוקית שהתקבלה בחוסר סמכות וכולה נגועה בשיקולים פוליטיים זרים".
השופט פוגלמן העיר: "יש פה שאלה בסיסית - האם אחרי בג"ץ הקודם, שביטל את החוק, יש לממשלה סמכות לקבל החלטה מנהלית שפוטרת תלמידי ישיבות משירות. אנחנו לא במצב שיש חוק שבוחנים את החוקיות שלו, אלא שיש טענה שעל פני הדברים יש לה משקל של ממש, שאי-אפשר לקבל החלטה מנהלית בסוגיה אם רוצים לפטור גיוס, ללא חקיקה ראשית". השופט סולברג ציין: "לא הצליחו בחקיקה, הלכו להחלטת ממשלה. 25 שנה מאז בג"ץ רובינשטיין יש צורך בהסדר ראשוני שלא נעשה".
"יש צורך בהסדר ראשוני שלא נעשה": מתוך הדיון
(צילום: GPO)
עו"ד טומי מנור, המייצג את תנועת "אחים לנשק" שהצטרפה לעתירה, הקריא מתוך בג"ץ רובינשטיין שקבע לפני 25 שנה שהכנסת צריכה להכריע בשאלת הגיוס, ולא להעביר את השאלה לשר הביטחון. "הממשלה קיבלה החלטה, וקבעה ששר הביטחון ינחה את הרמטכ"ל להקפיא את גיוס תלמידי הישיבות. מה מקור הסמכות? אין סמכות כזו", אמר מנור. "בתשובת המדינה אין שום אמירה לגבי מקור הסמכות לפטור או לדחות את הגיוס שלהם".
"ההוראה בהחלטת הממשלה פסולה", הוסיף מנור. "כל הארכה שלה היא פסולה. המדינה בתגובה טענה שבגלל המלחמה קיים צורך בהגדלת מחזורי גיוס ומילואים ובהחלטת ממשלה. איך אפשר לטעון שהמלחמה יצרה מציאות חדשה ולכן העתירות מתייתרות? להפך. בתקופה הנוכחית מחליטים לא לגייס מחזורי גיוס עצומים, בניגוד גמור לפסיקת בית המשפט. הרמטכ"ל אמר: אנחנו מוכנים לגייס את כולם, נדע לייצר פתרונות לכל אוכלוסייה. אנחנו מבקשים לפחות שיהיה צו ביניים, שהממשלה תתחיל להיערך לגיוס, ולא יגידו בעוד שמונה חודשים שצריכים עוד זמן".
שיחה עם כתבנו הפוליטי, רוני גרין שאולוב
(צילום: אסף חן, אלכס גמבורג)
עורכת הדין דפנה הולץ-לכנר, המייצגת את תנועת "אימהות בחזית" שהצטרפה לעתירה, אמרה בדיון: "אין מתווה כרגע, לא באופק הקרוב ולא הרחוק. רק תראו את בקשות ההארכה: שמונה ארכות הוגשו על ידם, זה מראה על אובדן דרך מבחינת היכולת של המדינה להתארגן עם תשובה קצרה. ככה רוצים להביא לחקיקה של משהו? לממשלה אין סמכות. הם יגידו בהמשך: לא מספיק לנו יוני, אלא עד אוקטובר - ועד אז יהיו 4,339 דחויי שירות שהשירות של תקופתם קוצר. לכן לא רואים את הסוף וצריך צווים על תנאי".
"זה לא עניין פוליטי, זה עניין משפטי פרופר. היה מצב משפטי אחר במדינה", היא ציינה. "הממשלה ניסתה להעביר חקיקה שתאפשר פסקת התגברות כדי להתגבר על החלטות כבודכם, כאשר אתם לא תצליחו לרבע את המעגל. אמרו שהצבא צריך להיות קטן וחכם, היום מבינים שרוצים לגייס 1,300 איש (לא חרדים) במרץ במקום באוגוסט. יש 12 אלף דחויי שירות בשנה, שיתחילו עם אלף". לאחר הדברים האלה נשמעו מחיאות כפיים מהקהל. השופט פוגלמן נזף: "הקהל מתבקש להתנהל כפי שמתנהלים בבית משפט".
נציג המדינה: "אין מחלוקת בצורך בהסדר"
נציג המדינה, עו"ד אבי מיליקובסקי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, אמר בדיון: "חלק מהטענות אמורות לפנות למחוקק. החלטת ממשלה לא יכולה לגבור על הלכה פסוקה שנפסקה בעניין רובינשטיין, שלפיה הסדר דחייה של שירות תלמידי ישיבות צריך להיעשות בחקיקה ראשית. כל מה שעושה החלטת הממשלה היא לתת הנחיות לרשויות הגיוס כיצד לפעול בשנה הזו לאחר פקיעת החוק".
פוגלמן שאל: "אבל אין כאן דחיית שירות דה פקטו? זה לא אותה הגברת בשינוי אדרת?" ועו"ד מיליקובסקי אמר: "אין מחלוקת בצורך בהסדר. חוק הגיוס פקע, אין מחלוקת על כך. הדרג המדיני נערך לשאלה איך להנחות את רשויות הגיוס, שעה שלא עלה בידי הכנסת לחוקק הסדר חדש. הדרג המדיני הצהיר שיחוקק חוק וקבע לוח זמנים לפני המלחמה. נכון יהיה שבתקופת הביניים בת מספר חודשים לא יגויסו תלמידי הישיבות".
השופט פוגלמן הקשה: "אדוני מסביר את ההיגיון. זה עדיין לא פותר את שאלת הסמכות". נציג המדינה ענה: "רוצים בתקופת הביניים להקפיא מצב. היועמ"שית, על אף שציינה קשיים משפטיים בהיבטי אי שוויון, מצאה כי ניתן לתת הנחיה לרשויות הגיוס לתקופה". פוגלמן אמר: "איזה אינטרס ציבורי מייצגת העמדה של אדוני? אני פשוט לא מבין".
מיליקובסקי הסביר שבין השאר דרושים משאבים עצומים לגיוס אוכלוסייה נרחבת כל כך והוסיף: "החלטת הממשלה עומדת לפקוע, אנחנו סבורים שככל שבהחלטת ממשלה ייקבע לוח זמנים לחקיקה, ניתן להאריך את תקופת החלטת הממשלה". עוד הוא אמר כי "הדרג המדיני עושה מאמצים גדולים, בשיח פוליטי מנסים להגיע למתווה. אם תהיה החלטת ממשלה שתקבע לוח זמנים לחקיקה ראשית עד 30 ביוני, ניתן להמשיך במצב הקיים".
עו"ד שמואל הורוביץ המייצג את ארגון איחוד הישיבות באר"י, גוף שמאגד מספר ישיבות חרדיות, קרא לבית המשפט לא להתערב בהחלטת הממשלה: "להתערב בהחלטת הממשלה זה לגרום לה להחליט אם להוציא חלק מחברי ממשלת האחדות ואם לעמוד בהסכמים קואליציוניים. התערבות בהחלטת ממשלה היא משהו חריג".
בסבב השני של דברי העותרים, אמר עו"ד שרגא: "לא אוכפים את החוק, הם רוצים עוד הלוואת גישור, אין מקור סמכות ולכן החלטת הממשלה היא אוויר ריק. ההתפתלויות האלו רק יובילו למצב שיחזרו לפה פעם נוספת והם לא יספקו שום סיפור. שוב יחוקקו חוק שיבוטל כאן, אותו מעגל שוטה שאנחנו מכירים אותו. לו המדינה הייתה באמת רוצה לגייס מחר בבוקר, היו מגייסים אלפי אברכים. הבעיה היא לא באברכים אלא במנהלים שלהם ובפוליטיקאים".
עו"ד הולץ-לכנר אמרה: "האם מישהו שמוצב בעזה יכול לבקש שנה של דחייה לנסיעה לדרום אמריקה? מישהו יכול לבקש דחיית שירות כי זה לא מתאים לו כרגע? זו מהות האפליה בין דם לדם".
"להפסיק את התמיכה בישיבות"
לאחר הפסקה בדיון, עבר בית המשפט לדון בעתירה שעניינה תמיכה במוסדות חינוך בהקשר של שאלת הגיוס. העותרים טוענים שבהיעדר פטור או דחיית שירות לתלמידים, אין הצדקה מבחינה חוקית לתמיכה של המדינה בתלמידי הישיבות. עו"ד משה שפירא מפורום איילון לזכויות אדם, זכויות חברתיות וצמיחה שווויונית, סיפר ששכל את בנו איילון במהלך שירותו ואמר: "אני חי עם הרבה רגשות אשם שגייסתי ילדים, יש לי בן שעושה שנת שירות ואמור להתגייס. חינכתי את ילדיי להתגייס. במקביל ציבור שלם, למעלה ממיליון איש, חי במדינה שלו על חשבון דמים וכלכלה שהוא לא חלק מהם, וזה לא נותן לי מנוח. ב-1982 הקמתי קבוצה של מילואימניקים בשם 'נמאס'. חלפו 42 שנה ולא קרה כלום".
"מצאתי את עצמי הולך אחרי הארון של הבן שלי בקריית שאול ולא מבין מה אני עושה פה. אף אחד לא שאל את איילון בני אם הוא מעוניין לשרת, אף אחד לא שאל אותו אם הוא רוצה ללמוד באוניברסיטה או בישיבה. אף אחד לא שאל", אמר שפירא. "החלטת הממשלה משמעותה עוד הברחה של מאות מיליונים לישיבות. מי שהגיע מועדו להתגייס, לא יכול להמשיך לקבל מימון. זה לא סביר. המדינה מממנת עבריינים, אי גיוס זו עבירה על החוק. מדובר פה על מאות מיליוני שקלים, לא מדובר פה על פיצוחים לשבת".
שפירא הצהיר: "אנחנו מבקשים לפסוק שהחלטת הממשלה התקבלה ללא מקור חוקי. הדברים קשורים למימון תלמידי הישיבות, ואנחנו מבקשים צו ביניים שבמסגרתו יופסקו הכספים עד להכרעה בעניין".
עו"ד גלעד ברנע, מהתנועה הדמוקרטית האזרחית שעתרה גם היא נגד התמיכות הכספיות במוסדות התורניים שתלמידיהם לא מתגייסים לצה"ל, אמר בהמשך: "מבחן התמיכה קובע בצורה ברורה בחוק התניה - כדי לתת תמיכה, התלמיד צריך להיות דחוי שירות או פטור משירות כדין". ברנע ציין כי מדובר ביותר ממיליארד שקלים של תמיכות למוסדות התורניים, ומתח ביקורת על הממשלה: "יש שיקולים פוליטיים ואי-אפשר לפרק את הקואליציה, אז עושים דברים לא חוקיים".
הצהרות לתקשורת לפני תחילת הדיון בעתירה
נציג המדינה, עו"ד אבי מיליקובסקי, השיב: "לצערי אין לנו עדיין תשובה, לכן ביקשנו הארכה עד 31 במרץ". לדבריו, היעדר חוק הגיוס משליך על חוקיות התמיכות. השופט פוגלמן אמר לו: "אנחנו חייבים עמדה של המדינה כדי שנקבל החלטה מושכלת. אנחנו צריכים משנה סדורה כתובה". מיליקובסקי הוסיף: "נעשים מאמצים גדולים לקדם מתווה. כל עוד החלטת הממשלה תקפה, אין עילת התערבות בעניין התמיכות. אנחנו מגבשים עמדה לגבי הנושא הזה ומבקשים עוד פרק זמן סביר עד 31 במרץ".
עו"ד הורוביץ, נציג הישיבות, אמר לפני שביקש לדחות את העתירות על הסף: "לא הרגשתי שהשופטים מקשים על העותרים". מ"מ נשיא העליון, השופט פוגלמן, ציין: "אומר זאת בעדינות - עמדת המדינה לא מגובשת".
באחרונה הוגשו שורת עתירות נגד אי-גיוס תלמידי ישיבות. לפי אחת מהן, יש לבטל את החלטת הממשלה מיוני בשנה שעברה, שקבעה כי לא יינקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידי ישיבות, ככל שיציגו בפני רשויות הגיוס אישורים בדבר לימודיהם בישיבה, לאחר שפקע מועד חוק הגיוס.
בדיון עלתה, כאמור, סוגיה נוספת של תמיכה במוסדות תורניים שתלמידיהם לא קיבלו פטור משירות צבאי או דחייה, אך לא התייצבו לגיוס. העותרים ביקשו למנוע העברת כספי תמיכה שהועברו למוסדות תורניים לפי "מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות תורניים – לימוד ופעולות".
כאלף מפגינים התכנסו מחוץ לבית המשפט העליון בדרישה לשוויון בנטל. במיקרופון הם קראו שוב ושוב פסוק מהתנ"ך: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה". מנגד, מול ההפגנה בכיכר שמעון אגרנט התאספו קומץ חרדים כדי למחות על הכוונה לגייסם, ובאחד השלטים שתלו נכתב: "לא אתגייס לצבא השמד". לפני הדיון, פעילי "אחים לנשק" יצאו בצעדת מחאה לביתו של השר יצחק גולדקנופף בשכונת גאולה בירושלים, ואמרו: "אנחנו קוראים להם להיכנס לאלונקה יחד איתנו". מחוץ לביתו הוצב שלט "צו 8".
ב"בג"ץ חוק הגיוס" ב-2017 נקבע כי יש לבטל את החוק שנותן פטורים, שמשמעותו היא שצעירים חרדים לא מחויבים להתגייס. שמונה מתוך תשעת השופטים שישבו אז בדין קבעו כי הסדר הגיוס החדש אינו חוקתי ודינו להתבטל.
בג"ץ דחה שוב ושוב את מועד בטלות החוק כדי שיחוקק חוק חדש, אולם מהלך כזה לא בוצע עד היום. רגע לפני פקיעת החוק, בחרה הקואליציה הנוכחית בחקיקת הוראת שעה באמצעות החלטת ממשלה, שלפיה לא יגויסו תלמידי ישיבות. לפי העותרים, מדובר ב"תקיעת אצבע בעין לשלטון החוק תוך התרסה גלויה מצד הגורמים המעורבים בכך ברשות המבצעת כלפי בית המשפט".
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ציינה בתגובת המדינה לעתירות בשבוע שעבר כי צה"ל יידרש לגייס חרדים החל מ-1 באפריל אם לא יקודם חוק גיוס חדש. לדברי בהרב-מיארה, "שאלת ההסדר הנורמטיבי שיחול לאחר סיום תוקפה של החלטת הממשלה מצויה בימים אלו ממש בשיח בדרג המדיני, לרבות הבכיר ביותר, ובשדה הפוליטי, ונעשים מאמצים גדולים לשם קבלת החלטות בהקדם על-ידי הגורמים".
פורסם לראשונה: 08:49, 26.02.24
