(צילום: נדב אבס)
כנופיית גנבי רכב פלסטינית הגיעה באחד הלילות בשבוע שעבר עם מכונית יקרה באמתחתה אל קו התפר באזור דרום הר חברון. הציפייה הייתה לחצות אותו באותה הקלות שבה התנסתה הכנופיה מאות פעמים בעבר.
אלא שהפעם הם נתקלו בקושי חדש – תעלה שנחפרה מספר שעות קודם לכן על ידי דחפור צה"לי. השעון תקתק והלחץ להעביר את המכונית למשחטה, שהמתינה להם בעיירה הפלסטינית הסמוכה, דחק בהם אל מול התעלה המוזרה. לבסוף הם ניסרו עצים סמוכים והשתמשו בהם כגשר לחציית התעלה לעבר שטחי הרשות.
צליחת התעלה הצליחה, לפחות הפעם. בפעם הבאה שינסו לחצות הם עלולים להיתקל במארב של לוחמי צה"ל. בשלושה מארבים כאלה, בגזרה שבין קלקיליה לטול כרם, ירו הלוחמים ופגעו ברגליהם של שלושה משחיתי גדר פלסטינים.
בגזרה שבין קלקיליה לטול כרם פועלים לא מעט מסיעי שב"חים, שגובים מכל פלסטיני שרוצה להיכנס לישראל 150-100 שקלים. בחשבון פשוט, מדובר בכ-1,500 שקלים על טרנזיט דחוסה.
באחת הפעמים האחרונות הם נתקלו בשרשרת אנושית של חיילים ששומרים על פרצות בגדר. הם לא התייאשו, והרימו רחפנים שסורקים את השטח, מזהים את מיקומי הכוחות ושולחים את השב"חים למקומות שאין בהם שמירה.
צה"ל זיהה את הדפוס ומיהר לפעול. לראשונה נעצרו במקביל שמונה מסיעי שב"חים מרכזיים בגזרה, מכפרים כמו עזון עתמה, שם נרדף לתעשיית הברחות השב"חים, שהפכה לתרבות של ממש בעשור האחרון. מאז המעצר הופסקה העברת השב"חים במרחב.
החלפת מנעולים וטיפוס על סולמות
הצ'ק שהדרג המדיני-צבאי נתן לצה"ל לפעול לחיזוק קו התפר הוא כמעט פתוח. באוגדת איו"ש ייעזרו בחיל האוויר כדי להפיל באמצעות לוחמה אלקטרונית את הרחפנים של קבלני השב"חים.
הבעיה המרכזית של הצבא היא בצד השני, עם הנהגים הישראלים של השב"חים, שהחיילים מנועים משפטית מלטפל בהם. לכן, צה"ל לוחץ לקבל עוד ועוד כוחות משטרה ומג"ב לפעילות הזו, מעבר לאלו שכבר הוקצו למשימה.
בינתיים בשטח מתנהל מרדף וקרב בלימה לכל דבר. באוגדת איו"ש סגרו את הפרצות מסביב לקלקיליה, אז ניסיונות המעבר עברו דרומה יותר, למרחב אלפי מנשה. אחרי שנים של הזנחה מכוונת מצד ממשלות ישראל, מסיעי השב"חים שלטו דה-פקטו בקו התפר.
התעוזה שלהם כה גדולה, שבחלק מהשערים הצהובים לאורך הגדר הם החליפו את המנעולים הצבאיים במנעולים משלהם. בנקודה אחרת הם לא היססו לרתך גדר עבה במעבר מים קרקעי, להעביר דרכה פלסטינים, ולהחזירה כפי שהייתה.
במקומות המעטים שבהם קיימת חומה בקו התפר, בעיקר ליד יישובים ישראליים, נרשמו בשבועיים האחרונים מקרים שבהם השב"חים פשוט הגיעו עם סולמות גבוהים כדי לחצות.
המבריחים גם ידעו היטב שהתצפיות המעטות של צה"ל שולטות במקרה הטוב על כמחצית מהשטח, וגם עכשיו, אחרי הוספת כוחות האיסוף הקרבי ואמצעי תצפית, עשרות קילומטרים בגזרת קו התפר עדיין מוגדרים כ"שטחים מתים".
אחרי ההלם הראשוני, קבוצות שב"חים הבינו שמלבד הרחפנים, ריתוך מעברי מים ושימוש בגשרים, אולי יצליחו לעבור לישראל בעזרת שימוש בכוח.
ביום ראשון שעבר הגיעו שב"חים עם בקבוקי תבערה ל"אין-גדר" באזור קלקיליה והתעמתו עם החיילים שארבו להם שם כדי למנוע את מעברם לישראל. אחרים זלגו אחורה, לכביש 55, כדי לחסום את הכביש שבו נוסעים ישראלים רבים לשומרון.
אוגדת איו"ש הכפילה בשבוע האחרון את מספר הגדודים שלה, דחפורי חיל ההנדסה הוקפצו לחזק את המכשול הפיזי, והממשלה אישרה תקציב של 360 מיליון שקלים להקמת חומה וגדר משודרגות ב-40 קילומטרים בצפון השומרון, מצפון לג'נין.
סימנים ראשונים לשינוי מגמה נראו כבר בימים האחרונים. מ-15 אלף שב"חים שחצו לישראל מדי שבוע רק בגזרת קלקיליה, הנתון צנח לכ-700 בשבוע שעבר.
ועדיין, שמיכת הלחץ שצה"ל הטיל על קו התפר ועל חוליות הטרור בפעולות העומק מסביב לשעון, בעיקר באזור ג'נין, עשויה לבלום את גל הפיגועים, אבל להפוך לסכנה אחרת, גדולה לא פחות.
50 אלף היתרים חדשים בתמיכת שב"כ
נכון לשבועיים הראשונים של היערכות "שובר הגלים", ההמון הפלסטיני לא מצטרף לגל הטרור ומעדיף ליהנות מהרמדאן ולא להפר את הסדר ולחסום צמתים. בצבא נערכים גם לאפשרות שזה לא יחזיק, ומחבל חמוש שניסה לחצות לפיגוע בשרון ולא הצליח יחדור פשוט ליישוב יהודי בשומרון.
בדרג המדיני והביטחוני הבכיר מנסים לנהל את המצב בעדינות. לחץ על האוכלוסייה – אבל רק בגזרת ג'נין. סגירת המעברים באזור – אבל באופן זמני ובחינת פתיחתם בתום ימים, ובכפוף להערכת מצב. עצירת כניסת רבבות השב"חים – אבל שכנוע של שב"כ לתמוך בהגדלת היתרי העבודה מ-130 אלף ל-180 אלף, כדי שהפלסטינים לא יצטרכו לחצות באופן לא חוקי וללא פיקוח.
15 צפייה בגלריה
מחסום ג'למה שמוביל לג'נין. בדרג המדיני והביטחוני מנסים לנהל את המצב בעדינות
(צילום: AFP)
הצעדים הללו מלווים בדיאלוג צמוד, אינטימי ומחוזק עם בכירי הרשות הפלסטינית, במטרה למנוע הסלמה ולאפשר חיים נורמליים לאוכלוסייה המקומית.
עד לשנים האחרונות בשב"כ לא מיהרו להקל בתנאי הגיל, המצב והעבר המשפחתי בבחינת קבלת היתרי עבודה לפלסטינים. גורם ביטחוני בכיר טוען שהפעם, תחת רונן בר כראש הארגון, ההסתכלות היא יותר מערכתית, ולכן שב"כ צפוי לאפשר את עשרות אלפי ההיתרים החדשים כדי למנוע ואקום בהשארה הנפיצה של רבבות פועלים פלסטינים בבתיהם.
לכולם היה נוח להעלים עין מהמצב
בשנות האינתיפאדה השנייה נאסר על קצינים בכירים באוגדת איו"ש להגיד "קו התפר" באופן פומבי. הרגישות הפוליטית אילצה קצינים בכירים באותה תקופה מדממת, כולל מפקד האוגדה דאז בני גנץ, לחפש חלופות סמנטיות עדינות יותר כ"מרחב התפר". ממש כמו כל פעם שבכיר ישראלי אומר היום "הגדה המערבית", ואז מסדר את מחשבותיו ומתקן ל"יהודה ושומרון".
הגדר שהוקמה אז על ידי ראש הממשלה אריאל שרון לאורך יותר מ-600 קילומטרים, שהקיפו את שטחי איו"ש וסימלו את הקו הירוק גם אם לא היו על התוואי המדויק שלו, נעלמה בעשור האחרון כלא הייתה, לנוחות כל הצדדים.
ממשלת ישראל העלימה עין מכניסת 50-70 אלף שב"חים מדי שבוע דרך הפרצות והפתחים כדי שיתפרנסו ולא יעסקו בטרור. חוגים פוליטיים בימין שמבחינתם הגדר סימנה גבול בין ישראל ליו"ש ויכלה לשרטט את חידוש קווי 1967 בהסכם עתידי נהנו ממחיקתה. גופים בשמאל טענו שהגדר והחומה הן סמל לכיבוש ודיכוי הפלסטינים. והציבור הפלסטיני עצמו יכול בקלות יחסית לדלג לגוש דן ולהתפרנס משכר שגדול פי ארבעה עד שישה ממה שיקבל ברשות.
שב"חים מסתננים לישראל בצפון השומרון
צה"ל גם נהנה מתופעת ה"אין גדר". אוגדת איו"ש קיצצה את גדודי הבט"ש שלה למינימום של כל הזמנים, וכך גדודים סדירים התאמנו יותר למלחמה. עד שהגיע מחבל צעיר מהכפר יעבד, נכנס למכוניתו בכפר סמוך לג'נין, הפעיל ווייז לבני ברק ופשוט נסע לרצוח ישראלים בלב גוש דן דרך אחת הפרצות.
גל הטרור הנוכחי, הגם שמרבית קורבנותיו נרצחו על ידי מחבלים ערבים ישראלים, הזיז את הגבינה וגרם לדרג המדיני ולצבא להתעורר, במהלך שכמוהו לא זכור. אבל בנקודה הזו הצבא שואל את עצמו כיצד ניתן להתמודד עם התופעה ביום שאחרי המתיחות הנוכחית.
"פלסטר זמני" על יותר מאלף פרצות בגדר
מאות הפועלים של קבלני הבנייה של תת-אלוף ערם אופיר ממינהלת "שעון חול", שביצרו בעשור האחרון את הגבולות עם סיני, ברמת הגולן, וברצועת עזה, ייקראו שוב לדגל. אלא שקריאת ההשכמה הזו, רק אחרי שנרצחו 14 ישראלים בפחות משבועיים, מעידה עד כמה הזניחה הממשלה בעשור האחרון את המכשול בקו התפר.
764 קילומטרים של תוואי קו תפר יש סביב יהודה ושומרון, ועלות השדרוג ההנדסי על מנת לייצר מכשול ראוי מוערכת בעשרה מיליון שקלים לכל קילומטר. שר הביטחון גנץ מתעדף את חיזוק המכשול הרעוע בגבול הצפון, מול גדודי הפלישה "רדואן" של חיזבאללה, ולכן בשלב זה הוקצו 360 מיליון שקלים לחיזוק המכשול בצפון השומרון. חומה בת תשעה מטרים לאורך 40 קילומטרים עם מערכת אינדיקציה מתקדמת בגדר וסנסורים.
גורמי המקצוע שאמונים על מיזמי המכשולים שהוקמו בגבול עזה ומצרים בטוחים שחומה, ולא גדר, היא הפתרון היעיל ביותר נגד שב"חים, אבל בנושא קיימת מחלוקת. בכירים בצה"ל נזכרו השבוע בלחץ הבינלאומי האדיר שהופעל נגד ישראל כשפרסה חומות בחלקים לאורך קו התפר לאחר 2005. כיצד בטונדות הענק שהקיפו את ירושלים הפכו לסמל להתנגדות, וחיזקו את הנרטיב הפלסטיני.
ערב ההסלמה הנוכחית יש יותר מאלף פרצות בגדר המערכת לאורך כ-800 קילומטרים ברוטו של קו התפר. חלק מהפרצות בגודל מטר או שניים, וחלקן בגדול של 30-20 מטרים. דרך אותן נקודות חוצות גם מכוניות, כמו זו של המחבל שיצא ברכבו הגנוב מהכפר יעבד עד ללב גוש דן. בפרצות הגדולות חוצים מדי יום כאלף-אלפיים פלסטינים, בקטנות חוצים כמה עשרות מדי יום.
צה"ל מותח כיום את כוחותיו עד לקצה בחסימה כמעט פיזית של הפרצות באמצעות לוחמים, זאת לצד סגירה הנדסית, בקצב של כמאה פרצות שנסגרות מדי יום.
הלוחמים שנפרסו לאורך הפרצות, בעקבות המתיחות וגל הטרור, נראים במקרה הטוב כפלסטר זמני. הם עולים למשמרות שוחקות של 12 שעות בתוך אוהל קטן, כעמדה סטטית וחשופה באמצע השטח, מול חור בגדר שנתפר מחדש עם חוטי מתכת או תלתליות נמוכות. לוחמים אחרים אורבים ממקומות מסתור וקוצרים הצלחות, כמו שלושת משחיתי הגדר שזוהו ונורו ברגליהם.
אבל יש גם אזורים שבהם אין גדר בכלל. כיום מדובר על שני אזורים כאלה – בדרום הר חברון ומערבית לחברון, באזור סנסנה ובאזור מצודות יהודה. מגוון שיקולים הובילו לכך שאין שם גדר, מפגיעה בטבע ועד לשיקולים פוליטיים. בסך הכל מדובר בכ-30 קילומטרים של "פתחות" ללא כל מכשול.
באזור הרחוק והנידח יותר, בגב ההר לכיוון מדבר יהודה, נולדה תופעה דמוגרפית מסוכנת. כך לפי גורמים ביטחוניים ששוחחו עם ynet. בדרכים לא דרכים, בחצר האחורית של יהודה ושומרון, מאות בדואים מהנגב נוסעים לכפרים פלסטיניים בדרום הר חברון, נישאים לפלסטיניות מקומיות ומביאים אותן לפזורה בנגב.
הפרצות המרכזיות שדרכן חוצים השב"חים נמצאות בקרבת "כפרי המקפצה", יישובים פלסטינים וערבים ישראליים שסמוכים או נושקים לקו התפר, שבהם קל להתרכז ולזנק משם לעבר ישראל. יש כאלה למכביר במשולש, ליד טירה וטייבה, מול ואדי ערה, בתווך עם אום אל-פחם, ליד אלפי מנשה וכפר קאסם, בגוש עציון ובדרום הר חברון.
גדוד וחצי על 120 קילומטרים של קו תפר
לאורך העשור האחרון קיצץ צה"ל את אוגדת איו"ש. חטיבת מנשה הענקית, למשל, שממנה יצאו המחבלים לפיגועים האחרונים, נותרה בשנים האחרונות עם גדוד וחצי במקרה הטוב, לעומת שלושה-ארבעה גדודים בשנים שאחרי ההתנקות. יותר מ-120 קילומטרים של קו התפר נמצאים בגזרת החטיבה, קילומטרים שרוויים בפרצות בגדר הישנה.
15 צפייה בגלריה
חיילים מפטרלים באזור קו התפר. ברגע שהשקט יחזור גדודי התגבור ישובו לבסיסי האימונים וההכשרות
(צילום: AFP)
נכון, צה"ל תגבר בשבועיים האחרונים את אוגדת איו"ש בכעשרה גדודים והציב מאות לוחמים על פרצות בגדר, אבל כולם יודעים שברגע שהשקט הביטחוני יחזור, גדודי התגבור ישובו לבסיסי האימונים וההכשרות. "מי ישמור אז על קו התפר? גדודי מילואים שיוקפצו בצו 8 ועולים 30 מיליון שקל בשנה? מה הטעם בשדרוג מכשול אם אין כוח זמין ומיידי לקפוץ אליו מיד?", תהה קצין בכיר במילואים שפיקד בעבר על הכוחות בגזרת ג'נין.
"יש היום נקודות פרוצות רבות באזור הגלבוע, ולכוח לוקח במקרה הטוב חצי שעה לקפוץ אליהן, כי רק מקצצים בסד"כ (סדרי הכוחות – י"ז)", הוסיף קצין המילואים הבכיר. "מחבל שרוצה לעבור מג'נין לישראל לא צריך לחפש פרצה בגדר, הוא פשוט צריך לבוא עם קאטר לאן שהוא רוצה, לחתוך את הגדר המיושנת ולחדור. ישראל פועלת במדיניות של קריצה לחצות את קו התפר, וכשקורצים זה בסוף מתפוצץ בפנים".
בצה"ל אומרים שהכוחות המתוגברים יישארו לאורך קו התפר לפחות עד ליום העצמאות, ובמקביל ייפרסו במבצע מזורז עשרות מצלמות, מכ"מים ואמצעי איסוף, כדי להגדיל את השליטה בשטח. "זאת לא שרשרת אנושים שפרסנו עם 37 פלוגות התגבור, אלא היגיון מבצעי לזיהוי ויירוט חדירות".
"מערכה שלמה נגד תופעת השב"חים"
"עוד לפני גל הטרור, פיקוד המרכז יזם מערכה שלמה נגד תופעת השב"חים שהגיע לכמה רבבות שחצו מדי שבוע", אמרו בצבא. "שתי פלוגות מג"ב שייעודן רק לקו התפר, אחת כבר פועלת יותר משנה והשנייה הוקמה לאחרונה, מערך חקירות לאכיפה מהירה ויעילה של השב"חים שנתפסים וסגירות מעגל מהירות עם המשטרה ושב"כ".
לפי הצבא, כוחות הנדסה חיזקו את המכשול בתעלות ותיקוני פרצות, בהתאם להיגיון המבצעי ולסדרי עדיפויות שקבעו מהם האזורים המאוימים יותר, כמו למשל בסמיכות ליישובים. "רק בשנה האחרונה החרמנו כמאה אוטובוסים של מסיעי שב"חים, לצד מארבים סמויים ופעילויות מנע".
בצבא הכפילו את כמות הגששים באוגדת איו"ש כדי לסייע במרדפים אחרי השב"חים ומארגניהם. במחנה סאלם שבצפון השומרון נפתח מתקן חדש לעיכוב שב"חים לצורך חקירתם, ובאישור היועצת המשפטית לממשלה אושר לכוחות לעכב את השב"חים לעשר שעות, ולא שלוש כבעבר, ולהגיש נגדם כתב אישום אחרי הפעם הראשונה שבה נתפסו, ולא רק אחרי שלוש פעמים כבעבר.
במבצעי העומק נגד פעילי הטרור צה"ל לא היסס השבוע להפעיל גם יכולות מיוחדות של 8200 לאיתור מבוקשים, שלרוב מיועדות לפעילות בזירות כמו לבנון, סוריה ועזה.
פעילות העומק של צה"ל חשפה תופעות נוספות, כמו ציר הברחת אמצעי לחימה מירדן לאום אל פחם דרך צפון השומרון. הלוחמים פועלים לשבשו ולעצור מבריחי אמצעי לחימה באמצעות מחסומי צ'ק פוסט זריזים ומפתיעים שנמשכים כמחצית השעה, לרוב על ידי לוחמי סיירות מיומנים. בצבא נזהרים מאוד שהפעילויות האלה, כולל הקמת עשרות מוצבים קטנים וארעיים, לא יהפכו לנקודות תורפה מבצעיות ובטיחותיות, כפי שכבר קרה בעבר באירועים של תגבורי כוחות.
"פועל חוקי עובר דרך הפרצה כי זה יותר מהיר ונוח"
עד כמה הגדר הנוכחית בקו התפר הפכה לבדיחה על חשבוננו? לפי נתונים שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות", מאז שצה"ל פרס את לוחמי התגבור בפרצות בגדר לפני כשבועיים, חל גידול של כ-9,000 פלסטינים בעלי היתרי עבודה בישראל שחצו את המעברים בצפון השומרון.
למעשה, עד לגל הטרור הנוכחי, כ-80% מבעלי ההיתר מימשו אותו וחצו במעבר כדי לעבוד בישראל. בעקבות גל הטרור, הנתון עלה לכמעט 90%. "עד אז, אותם אלפי פלסטינים עם אישור חצו דרך הפרצות בגדר ולא באופן מסודר דרך המעברים המשודרגים והמהירים שבנינו להם, כי זה היה מהיר ונוח יותר עבורם. הגדר הפרוצה יצרה תופעה עקומה של ממש – פועל חוקי צעד 700 מטר מהמעבר המוסדר כדי לדלג בלי פיקוח לישראל דרך הפרצה", הסביר גורם בכיר במערכת הביטחון.
"הגדר הפרוצה יצרה תופעה עקומה - פועל חוקי צעד 700 מטר מהמעבר המוסדר כדי לדלג לישראל בלי פיקוח"
"אנחנו מתמודדים גם עם כאלה שכן חוצים במהירות דרך המעברים לכלי רכב, אבל עם תיעוד מזויף כנחזים לערבים ישראלים", הוסיף הגורם הביטחוני. "אפשר להשיג כיום תעודה מזויפת כזו תמורת 400 שקלים".
נתונים של משרד הביטחון מוכיחים את הטענה. לפי הנתונים, בשנה החולפת סיכלו הבודקים הביטחוניים במעברי משרד הביטחון 712 מקרים של ניסיונות חציה מאיו"ש ברכבים עם תעודות מזויפות, זינוק של כמעט 100% לעומת המקרים שנתפסו ב-2020. ואלו רק המקרים שהתגלו.
גופי הביטחון שאמונים על המעברים הציגו כבר תוכנית, לפחות פיילוט, להצבת חומות בתוואי הגדר הנוכחית, במרחק של קילומטרים בודדים מהמעברים, כדי לפחות למנוע את המראות האבסורדיים של פועלים עם אישור מצפצפים על החוק וחוצים בפרצה שליד המעבר.
15 צפייה בגלריה
גדר ההפרדה בצפון השומרון. "כולם יודעים שהגדר הייתה פרוצה לאורך השנים, אבל את מכת המוות היא קיבלה בקורונה"
(צילום: AFP)
"כולם יודעים שהגדר הייתה פרוצה לאורך השנים, מדרום הר חברון ועד לצפון הבקעה והגלבוע, אבל את מכת המוות קיבלה הגדר הזו בקורונה", תיאר הגורם הביטחוני הבכיר. "הפועלים התעקשו אז לצאת לישראל, חרף הסגרים שנבעו מהמגפה. לכן מאז המלצנו להגדיל כמה שיותר את ההיתרים, ונראה שגם זה לא עוזר".
אין מח"ט גזרתי באוגדת איו"ש שלא דוחף לכך, כדי להקל על מרקם החיים הפלסטיני. בין היתר נערכים מבצעי "מניעות", בשיתוף השב"כ. הכוחות נכנסים לכפרים כדי להעביר, לשם שינוי, מסר חיובי.
הכוחות מודיעים לפלסטינים שלא יכלו לקבל היתר עבודה בגלל זיקה לטרור בעברם שהמניעה שלהם בוטלה, והם יכולים להיכנס למעגל תעסוקה משתלם יותר, אצל מעסיק ישראלי. בשנים האחרונות היקף המבצעים הללו כלל כמה אלפים של פלסטינים. מספרים די קטנים ביחס לרבבות השב"חים. אך כאמור, כעת בתמיכת שב"כ, הפקק עשוי להשתחרר.
"המפקדים לא מקבלים אמצעים כדי להצליח במשימה"
40 הקילומטרים שישודרגו במכשול חדש בצפון השומרון יושבים על ציר המתאבדים הידוע לשמצה, שדרכו חצו מאות מחבלים מאזור ג'נין לערי הצפון במהלך האינתיפאדה השנייה. "זו יוזמה ברוכה, וחבל שקורה אחרי מחיר דמים, אבל השאלה היא אם שמים פלדלת בבית בלי קירות. כי לשים 40 קילומטרים חומה חדשה מתוך יותר מ-600 קילומטר של קו תפר, אז המחבל ייכנס מימין ומשמאל", אמר קצין בכיר במילואים.
"המפקדים היום לא מקבלים אמצעים להצליח, המח"טים לא מקבלים את התנאים הנדרשים כדי להצליח במשימה", הוסיף הקצין. "אין טכנולוגיה חזקה כמו באוגדות הגליל ועזה, הגדר פרומה, ואין רכבים מהירים לנוע לעבר התרעה במרחק של עשרות קילומטרים".
בשנת 2016, אז היה גל טרור הסכינים בשיאו, נסגרו גם כן אזורים בעייתיים אחרים, בגזרה הפתוחה מצפון-מערב לחברון, במקום המכונה "פתחת רמאדין".
גם אז תושבים מחבל לכיש התריעו ודרשו ביטחון אישי אל מול נחשולי השב"חים שחצו לישראל מתחת לבתיהם מדי יום ראשון בבוקר. עד שדם נשפך, התקציב אושר, והדחפורים החלו לסדר יפה את הבטונדות לכדי חומה מאיימת.
בצה"ל טוענים שכעת נערכת עבודת מטה לפיתוח תפיסה מבצעית חדשה כדי להתמודד עם התופעה.
"צריך לשנות את התפיסה. מצד אחד, להגדיר שאין דבר כזה בלתי מורשים שנכנסים לישראל דרך הגדר, ומצד שני להגדיל מאוד את כמות בעלי ההיתרים, שיעברו לאחר בידוק במעברים", הסביר קצין מילואים בכיר שפיקד בגזרה. "צריך להגדיר מחדש את הוראות הפתיחה באש, בדיוק כמו בגבול עם עזה ומצרים. מה שעושים כיום עם תגבורי הכוחות שם זה בעיקר אקמול".
לפי הקצין, "הגדר הישנה לא אמינה, יש בה התרעות שווא רבות, ולוקח לכוחות זמן רב להגיע אליה. כיצד יכול מח"ט מנשה, שחולש על 120 קילומטרים של קו תפר, לבצע את המשימה עם גדוד וחצי, שאחראי גם על עיר כמו ג'נין, וכמה מג"בניקים שנותנים לו מוואדי ערה?".
החטיבה שמהווה סמל לעצימת עיניים
בחזרה אל חטמ"ר מנשה, זו שבכותרות בימים האחרונים בגלל הפשיטה הכמעט יומית של כוחות צה"ל על מעוזי הטרור שבלבה. החטיבה המרחבית הזו מהווה למעשה סמל לעצימת העין שאפשרה ניהול סיכוים שעלול להתפוצץ באינתיפאדה הבאה, עם אלפי החמושים שהצטברו בה, בעיקר בג'נין.
החטיבה המרחבית הזו חולשת על גזרת העיר שכונתה בירת המתאבדים, ויכולה להתפאר בכמה עיוותים מוזרים. מעבר לכך שהיא אחראית על מעין מובלעת ישראלית בצפון-מערב השומרון, תוצר של תוכנית ההתנתקות, זו החטיבה המרחבית היחידה שבה המח"ט יושב בבסיס בצפון השרון, בתוך הקו הירוק.
15 צפייה בגלריה
כוחות צה"ל במחנה הפליטים ג'נין. חטיבה ענקית שחולשת על בירת המתאבדים לשעבר עם גדוד וחצי
(צילום: AFP)
מפקדת החטיבה יושבת בבסיס עין שמר, סמוך לפרדס חנה, שאותו חולק המח"ט עם חיל האוויר. שאר מפקדות החטיבה באיו"ש נמצאות בשטח יהודה ושומרון או בבקעה. גם מפקדת החטיבה המרחבית מנשה ישבה בעבר בגזרה, בבסיס שבין הכפר עראבה לקבאטיה.
הגזרה של החטיבה היא עצומת ממדים עבור מח"ט גזרתי, במיוחד כשיש לו סד"כ שעבר דיאטה חריפה. מהכפרים שבמזרח, ג'נין שבמרכז ועד לפאתי טול כרם שבדרום-מערב, עם 90 כפרים פלסטינים שבהם גרים 600 אלף פלסטינים לצד 5,000 יהודים בהתיישבות בגזרה, ועוד כ-30 אלף יהודים בתפר מחוץ לגדר המערכת, שבאחריות המשטרה ומשמר הגבול.
לאורך השנים האחרונות קיבל מח"ט מנשה גדוד חזק יחסית, בדמות גדוד סיור שקטן בכמות חיילו, אך עם יכולות ייעודיות, בנוסף לפלוגה או שתיים של משמר הגבול. כל זאת, כאמור, אל מול כ-120 קילומטרים של קו תפר וגזרות עומק מפוצלות.
"בגלל שיש לנו מעט כוחות בגזרה, אז האוגדה מתגברת אותי לעתים בצוותי כוננות מיחידות מובחרות. הקיצוץ בגדוד היה לנו אירוע מורכב, זה בהחלט הורגש", הסביר קצין בכיר בגזרה עוד לפני גל הטרור הנוכחי. "קיבלנו בהמשך פלוגת חי"ר נוספת כסוג של אקסטרה, אבל זה עדיין במספרים קטנים".
"צריך לומר - קו התפר נפגע קשות בכל איו"ש בגלל אילוצי כוחות"
לפי הקצין הבכיר, "פעילות ההתקפה שלנו בעומק השטח הפלסטיני לא נפגעה, אבל בהחלט יש השפעה לרעה על הפעילות בקו התפר. השב"חים פשוט קופצים מהגדר, גם בלי לקרוע אותה, רובם ככולם לעבודה. לא קיבלנו שיפוי של מכ"מים ותצפיות לאחר קיצוץ הכוחות, אך בהמשך עשוי להיות פה פרויקט חטמ"ר חכם עם טכנולוגיות לאיתור מחבלים".
"צריך לומר, קו התפר נפגע קשות בכל איו"ש בגלל אילוצי כוחות", סיכם הקצין הבכיר. "אבל המאבק שלנו בחוליות הטרור ובמפגעים הבודדים לא נבלם לרגע, ואף התחזק, והראייה לכך היא הסיכולים הרבים שהביאו לשקט ממושך".
האזהרות שנשארו ללא מענה
כשהממשלה החלה לבנות תוואי גדר ההפרדה, בשנת 2003, המח"טים המרחביים של אותה תקופה הושארו מחוץ לתמונה, והתכנון היה לקוי. "התוואי הטקטי היה שגוי. פלסטינים נשארו מחוץ לגדר והדבר גרם לבעיות ביטחוניות", נכתב במסמך פנימי של קצין בכיר בפיקוד המרכז, שהועבר לבכירי הצבא באותה תקופה.
"מרחב התפר דורש תחזוקה שוטפת, לא רק תשתיתית אלא גם מבצעית", הוסיף הקצין. "הפלסטינים מזהים מהר את נקודת התרופה ונפילת המתח המבצעי ומנצלים זאת לפח"ע, פלילי ומעבר שב"חים".
במסמך סודי אחר משנת 2006 שלח קצין בכיר באוגדת איו"ש מסר לבכירי הצבא. "הגדר בקו התפר היא מכשול בלבד שקל לחצות אותו. זוהי משימה שמהווה מקצוע עמוק הדורש יכולות מקצועיות, דבקות במשימה, הקפדה על סדרי פעולה והערכות מצב מתמשכות".
"הגדר בקו התפר היא מכשול שקל לחצות אותו... החשיבות בסיכול חציות הגדר תעלה משמעותית בשנים הבאות" (קצין בכיר באוגדת איו"ש, 2006)
"החשיבות בסיכול חציות הגדר תעלה משמעותית בשנים הבאות", נכתב עוד במסמך. "השב"חים יהיו החודרים העיקריים, המסלול שלהם יהיה מסלול פח"ע, ולכן ההתרעה מול התופעה חשובה כדי להרתיע גורמי פח"ע. גם הקרבה בין כפרים פלסטיניים לישראליים תעשה את שלה, כמו בין סייתא לג'ת, ענין לאום אל פחם וקפין למייסר".
שבע שנים לאחר מכן תא"ל אורן אבמן, שפיקד על חטיבת מנשה, התריע במאמר שכתב לשימוש פנים צה"לי: "יש פערי מידע רבים בגדודים שאחראים על קו התפר, ולכן יש לחנוך אותם. מעברים שאינם קפדניים ופעילות מבצעית באיכות ירודה יהפכו את המכשול לבלתי רלוונטי מהר מאוד".
תא"ל במיל' אורן אבמן. "המכשול יהפוך לבלתי רלוונטי מהר מאוד"צילום: דובר צה"להאזהרות על העתיד לבוא נכתבו כבר ב-2005, שנת המפתח של ישראל בשני העשורים האחרונים – סוף האינתיפאדה וסיום ההתנתקות. הן נכתבו בגופן מודגש על ידי הקצינים הבכירים באוגדת איו"ש, אך נשארו על הנייר.
מאז, קצינים בכירים מודים בשיחות סגורות כי ישראל, כמדיניות ממשלתית, מאשרת מעבר של רבבות שב"חים לישראל מדי שבוע, דרך ה"אין-גדר", מתוך היגיון שאם יעסקו בפרנסה הם לא יעסקו בטרור.
"גם אם אחוז אחד או שניים מהשב"חים ייפגע לאורך השנים, זה מחיר שעדיף לשלם על פני ייאוש כלכלי שיצמיח טרור גדול בהרבה"
"גם אם אחוז אחד או שניים מהם ייפגע לאורך השנים, זה מחיר שעדיף לשלם על פני ייאוש כלכלי שיצמיח טרור גדול בהרבה", טוענים המצדדים בגישה זו.
כבר כעת בצה"ל מתחבטים בשאלה הקשה, ומודים שהלחץ הישראלי על קו התפר עלול לשבור את האיזון הכלכלי שתרם לשקט בעשור האחרון. רבבות פלסטינים ללא אישור לא יוכלו לצאת לעבוד, משפחותיהם ייפגעו כלכלית והייאוש עלול להוביל אותם לטרור. "כבר כעת מורגש לחץ כפול על הפלסטינים, נגד הטרור ולחץ כלכלי", אומרים בצבא. "לכן אנחנו ערוכים גם לתרחישי הידרדרות".
