בית המשפט העליון דחה אתמול (יום ג') את הערעורים של העבריין אבנר הררי ושותפו אבישי בן דוד בפרשת הנחת מטעני החבלה למפורסמים, והם ימשיכו לרצות את עונשיהם. על הררי נגזרו 11.5 שנות מאסר בגין ניסיון רצח כדורגלן העבר קובי מוסא. על בן דוד, הנאשם המרכזי בתיק, נגזר עונש מאסר של 15 שנים.
כתב האישום נגד הררי ובן דוד הוגש במרץ 2017, אז טענה פרקליטות מחוז תל אביב כי הררי ובן דוד ניסו לרצוח את מוסא. בנוסף, נטען כי היו מעורבים בהטמנת מטען ברכבה של הזמרת מרגלית צנעני. לבן דוד יוחסה גם הטמנת מטען לאיש העסקים מאיר שמיר.
נטען שהשניים נהגו להיפגש בחנות הירקות של הררי בהרצליה, שם ייצרו, הכינו והרכיבו מטעני חבלה שאותם כיוונו להפעיל לפי הזמנה ובתמורה לתשלום. עוד נטען כי ב-17 בפברואר 2017 הצטייד בן דוד במטען ונסע ברכב עם לוחיות זיהוי מזויפות לאצטדיון גרונדמן ברמת השרון בחיפוש אחר מוסא. לאחר שהדליק את מתג המקלט האלחוטי המוצמד למטען החבלה, יצא בן דוד מהרכב כשבידו חומר הנפץ. בן דוד ניגש לרכבו של מוסא, התכופף אל מתחת למיקום מושב הנהג והניח את מטען החבלה. שוטרים שהיו במקום עצרו אותו לפני שחזר לרכבו ונטרלו את המטען.
ב-2021, בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את השניים בניסיון רצח מוסא. הררי זוכה מחמת הספק ממעורבות בהנחת המטען במכוניתה של צנעני.
השניים הגישו ערעורים על הכרעת הדין וגזר הדין. טענותיו של הררי בערעורו לעליון התמקדו בעיקר בטענה שלא קיימת כל ראיה הקושרת אותו באופן ישיר לביצוע עבירות כלשהן, ובכך שבית המשפט המחוזי התעלם מראיות שהיה בהן כדי להביא למסקנה לפיה הוא לא היה מעורב בהנחת המטען ברכבו של מוסא או לעורר ספק באשמתו.
עוד הוא טען, כי בכתב האישום לא צוין כי בשיחות הטלפוניות בינו לבין בן דוד נעשה שימוש ב"שפת קוד" ועל כן לא היה מקום להרשיעו בהתבסס על כך וכי הוא לא היה מודע למעשיו של בן דוד ששיקר לו בשיחות ולפיכך לא התקיים היסוד הנפשי הנדרש לצורך הרשעתו. הוא גם טען כי הרשעתו מהווה אכיפה בררנית.
בן דוד טען בערעורו כי ההרשעה מבוססת על "השערה" שהתכוון לרצוח את מוסא, ובהיעדר הוכחה ליסוד נפשי של כוונה לרצח, לא היה מקום להרשיעו בעבירה של ניסיון רצח.
השופטים יצחק עמית, דוד מינץ ויחיאל כשר דחו את הערעורים פה אחד. עמית כתב כי "בשבועיים שקדמו להנחת המטען ברכבו של מוסא, ביצע בן דוד כמה וכמה פעמים תצפיות על ביתו של מוסא ועל אצטדיון הכדורגל בו התאמנה קבוצתו. בכל אותן פעמים, בסמוך לתצפיות שוחח בן דוד עם הררי באופן טלפוני או בפגישות פנים מול פנים. בשיחות ובפגישות אלו ניכר ניסיון לשמור על חשאיות ולהימנע מלחשוף את זהותם של גורמים שונים עליהם שוחחו".
עמית הוסיף כי "הגם שהשניים נשמעו משוחחים על נושאים לגיטימיים לכאורה, מהקשר הדברים ברור לחלוטין כי מדובר בשיחות קוד שעניינן בקידום ומימוש הקשר הפלילי להנחת המטען ברכבו של מוסא – החל מהשיחות הרבות על 'עבודה' ועל 'משלוחים' של 'תותים' ו'סחורה', שלא רק שאינן מתיישבות עם העובדה שבן דוד לא עבד כאמור בחנות ולא ביצע משלוחים עבור החנות, אלא גם אינן מתיישבות עם הפעולות שביצע בפועל באותו זמן". לדבריו, "אין לקבל את טענתו של הררי לפיה הוא לא היה מודע למעשיו של בן דוד ובן דוד שיקר לו בשיחותיהם". השופטים דחו גם את הטענות למחדלי חקירה ואכיפה ברננית.
עו"ד איתמר גלבפיש מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, שייצג את המדינה בערעור, ועורכי הדין חגי בנימין ומיכאל כהן מפרקליטות מחוז תל אביב שניהלו את התיק בבית המשפט המחוזי, מסרו: "דחיית הערעור על ידי בית המשפט העליון מהווה סגירת מעגל בתיק חמור שהתפרס על פני זמן ממושך. אנו מברכים את בית המשפט שקיבל את עמדתנו במלואה ובכך נתן תיקוף לרף הענישה המשמעותי שנקבע במחוזי. ההחלטה שולחת מסר ברור לא רק למי שנמצאים בחזית הפעילות העבריינית, אלא גם למי שעוסקים בה מאחורי הקלעים ומתפעלים אחרים לצורך פגיעה בחפים מפשע".
עו"ד בסרגליקצילום: יריב כץסנגורו של הררי, עו"ד אייל בסרגליק, שטען בערעור כי מרשו עזב את עולם הפשע, מסר כי "לצערי, בית המשפט העליון התיר על כנה את החלטת בית המשפט המחוזי. לאחר קריאת פסק הדין, אין לנו ספק כי מדובר בהחלטה מוטעית. השופטים מתייחסים יותר לעברו של הררי ופחות לראיות ולטיעונים שהוכחו במהלך הערעור בבית המשפט".
