היית'ם בן טארק אל סעיד (69), עומד בראש סולטנות עומאן, השכנה המשגשגת של תימן ואחת המתווכות החשובות במזרח התיכון, שפועלת מתחת לרדאר. הוא עלה לשלטון רק לפני כמעט חמש שנים, כשהחליף את בן דודו שמת, קאבוס בן סעיד אל סעיד, שהיה שליט עומאן 49 שנים - כמעט חצי מאה. הוא שומר על יחסים טובים עם איראן, ארה"ב, החות'ים - וגם מקיים יחסים חשאיים עם ישראל. ynet בסדרת כתבות על המנהיגים שסביבנו, והפעם: היית'ם בן טארק אל סעיד, סולטן עומאן.
משנת 2014 התמודד הסולטן קאבוס עם סרטן סופני במעיים, עד שמת בינואר 2020. לא היו לו ילדים ובני הדודים שלו היו האנשים הכי קרובים אליו. אחד מהם - הפך לשליט החדש. קאבוס מעולם לא הצהיר בפומבי על היורש שלו. את בחירתו הוא הקליט בסתר, ואת ההקלטה שמר במעטפה חתומה. לאחר מותו, דיווחה הטלוויזיה הממלכתית בעומאן שהמכתב שהשאיר נפתח, והמשפחה "בחרה בעצתו החכמה" ובחזון שלו. זמן קצר לאחר מכן בישרה הטלוויזיה שהסולטן החדש הוא היית'ם.
לאורך שנות שלטונו ניהל קאבוס קשרים גלויים עם ישראל. בשנת 2018 קיים ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקור מדיני נדיר בעומאן ונפגש עם הסולטן בארמונו שבבירה מסקט; הנשיא לשעבר שמעון פרס ביקר בעומאן בשנת 1996 וב-1994 ביקר במדינה ראש הממשלה דאז יצחק רבין. עומאן הייתה הראשונה בין מדינות המפרץ שאישרה את הקמתה של נציגות דיפלומטית ישראלית בשטחה ואחריה הוקמו נציגויות נוספות באזור, אך תנופה זו נבלמה בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21, בין היתר בשל הקיפאון המדיני בסוגיה הפלסטינית.
בניגוד לשכנתה ממערב, המציאות בעומאן שונה בתכלית. "קאבוס עשה מהפכה מדהימה", מסביר בשיחה עם ynet ד"ר שאול ינאי, מומחה למפרץ הערבי. "הוא לקח מדינה שהיו בה מלחמות אזרחים בלתי פוסקות וייצב אותה. הוא הצליח למנוע מעומאן להיות מעורבת במלחמות האזוריות, וגם כשהחל האביב הערבי הוא כמעט פסח עליה, כמעט ולא היה שם כלום".
הסולטן היית'ם חולל כמה שינויים מאז עלייתו לשלטון אבל ככלל הוא הבטיח לדבוק במדיניות הניטרליות והאי-התערבות של הסולטנות בסכסוכים אזוריים ובינלאומיים. "היית'ם בניגוד לקאבוס הוא פרווה, הוא ממשיך את דרכו. נבחר והוכשר על ידו וממשיך לחלוטין את חלוקת העושר השבטית ואת הטיפול במיעוטים", מדגיש ד"ר ינאי. "הוא ממשיך את הקו המסורתי ואפילו חוזר קצת אחורה כי קאבוס היה סוג של מהפכן תרבותי, היית'ם לא כזה, הוא יותר רגוע".
הצעד הראשון - הבטחת השושלת
על חייו האישיים של הסולטן היית'ם לא ידוע הרבה. הוא נולד בשנת 1955 בבירה מסקט, נשוי לעהד בנת עבדאללה בן חמד אל-בוסעידיה, ויש לו ארבעה ילדים. אביו, טארק בן תימור, היה ראש הממשלה בשנים 1972-1970.
הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת אוקספורד הבריטית בשנת 1979, ומילא כמה תפקידים רשמיים בעומאן לפני שנכנס לתפקידו. האחרון שבהם, שר המורשת והתרבות משנת 2002 ועד השבעתו. בשנות ה-90 שימש גם כמזכיר הכללי של משרד החוץ ושליחו המיוחד של הסולטן קאבוס. הוא גם עמד בעבר בראש ועדה עומאנית שפיקחה על תכנון עתיד המדינה עד שנת 2040. הוא ידוע באהבתו לספורט וכדורגל ואף היה נשיא התאחדות הכדורגל של עומאן בשנים 1986-1983.
נתיניהו בביקורו הנדיר בעומאן
(צילום: מתוך טוויטר)
בימים הראשונים אחרי שהוכרז כסולטן, היית'ם בעיקר ניסה לייצב את שלטונו - והפך לראשונה את עומאן ל"מלוכה שושלתית". לקודמו, כאמור, לא היו ילדים ולא היה מי שיירש אותו ולכן היה חשש מאוד גדול למשבר מלוכה ולמאבקים פנימיים. אך היית'ם הודיע כי מעתה ימונה בעומאן יורש עצר שיהיה בנו הבכור של הסולטן - ובכך ביצר את מעמד משפחתו.
"היית'ם מינה דור המשך, יש לו כבר יורש עצר, מישהו מסומן וזה נותן איזושהי יציבות מסוימת", מסביר ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. "בינתיים הוא עשה דברים טובים בעומאן שתרמו ליציבות, כשהדבר הכי חשוב שהוא הפך אותה למלוכה שושלתית, למעשה הוא יישר קו עם כל המדינות במפרץ שהן כאלה".
קוטף את הפירות של קודמו
בנאומו הראשון אחרי כניסתו לתפקיד, הסולטן היית'ם הבטיח להמשיך לקיים את מדיניות החוץ של קודמו, של שלום ופיתוח כלכלת עומאן, ובשנות שלטונו הוא לא הביא עימו מהפכות גדולות. "הוא די ממשיך את הקו של קאבוס לפניו, גם במישור האזורי, מבחינת היחסים עם איראן והתיווך המאוד שקט ודיסקרטי עם האמריקנים", מסביר ד"ר גוז'נסקי. "הוא מבין את החוזקות של עומאן, את היכולות שלה שקאבוס טיפח לאורך השנים וקוטף את הפירות".
בארבע שנים וחצי שבהן נמצא היית'ם בתפקידו היו בעיקר יציבות ולא נרשמו משברים משמעותיים. למרות שתנופת הפיתוח בעשורים האחרונים הפכה את עומאן לסיפור הצלחה כלכלי בקנה מידה עולמי, היא עדיין נחשבת למדינה ענייה יחסית במפרץ. "היא מייצאת בערך מיליון חביות נפט ביום וזה מעט מאוד ביחס לסעודיה, שמייצאת סביב 10 מיליון חביות", מסביר ד"ר גוז'נסקי. "היא מדינה ענייה במשאבי טבע יחסית למפרץ, וזה סיפור שמקשה כי היו שנים שמחירי הנפט היו נמוכים".
הפתרון של היית'ם, בדומה למונרכים אחרים, היה להכפיל את הנטל על האזרחים. "מדובר בתהליך שעברו כל מדינות המפרץ", אומר ד"ר גוז'נסקי. "הוא שם מס ערך מוסף וקצת הקטין את הסובסידיות על הדלק, ואז הכול נהיה קצת יותר יקר. זה לא משמעותי כי עדיין זה נמוך, אבל יש שינוי שמשותף להרבה מדינות במפרץ שהן מדינות רנטיריות, במובן הזה שהן היו נותנות לאזרחים כמעט הכול בתמורה לזה שהם לא ישתתפו בתהליך הפוליטי. אין מפלגות, לא מצביעים - אלה שלטונות אבסולוטיים".
בקטאר, לדוגמא, האזרחיים מקבלים חינוך, בריאות, השכלה, בתים במחירים נמוכים ודברים נוספים. בעומאן, לעומת זאת, היכולת להעניק לאזרחים נמוכה יותר, וגם האוכלוסייה גודלה יותר. "היית'ם לא עשיר כמו אמיר קטאר או כמו נשיא איחוד האמירויות", מדגיש ד"ר גוז'נסקי.
הצרות ממערב
בעיה נוספת של עומאן, שהפכה בשנים האחרונות גם לבעיה גדולה עבור הסולטן, היא כמובן תימן והחות'ים שהשתלטו על שטחים משמעותיים שלה. פרופ' עוזי רבי, חוקר בכיר במרכז דיין ובמרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, מסביר בשיחה עם ynet כי "גם היסטורית וגם עכשיו פרקטית ומעשית יש חשש גדול שתימן הופכת להיות בית קיבול להרבה מאוד ארגונים מסוכנים. צריך להוריד שם את המתח, לבסס יציבות, כי הדבר הכי לא בריא לעומאן היא תימן מסוכנת לידה".
עומאן, והעומד בראשה, מאוד מודאגים מארגוני הטרור שפועלים במדינה השכנה. "היא לא מדינה מסוכנת במובן של קידום מגמות של טרור. עומאן רואה את העניין הזה של טרור כמשהו שבסופו של דבר יצא נגדה כי היא גם סוג של מונרכיה במפרץ, והמצב בתימן מדאיג אותם", אומר פרופ' רבי.
ולמרות ההשלכות של הלחימה בתימן גם עליה, עומאן הייתה ועדיין בקשר טוב עם החות'ים. "החות'ים היו מקבלים טיפול רפואי בעומאן, היו דיווחים שהברחות אליהם מגיעות דרך עומאן, שהם העלימו עין, שהם מטיסים את הפצועים הבכירים החות'ים במטוסים עומאניים", מסביר ד"ר גוז'נסקי. לדבריו, לבסוף הפעולות האלו סייעו כי העומאנים מאוד עזרו לסעודים להגיע לשיחות המשא ומתן עם החות'ים ומאוד עוזרים גם לאמריקנים בתיווך.
הגרסה הקטארית, עם הרבה פחות רעל
עומאן אומנם לא יוצאת בהצהרות גדולות, אך יש לה חשיבות גדולה. היא מתווכת בין איראן לארצות הברית ובין איראן לסעודיה ולפני המלחמה הנוכחית כמעט הגיעה להסדר בין השתיים האחרונות, שנלחמות זו בזו על אדמות תימן. ולמרות שלא נתפסת כך בישראל, היא מתווכת חשובה - אך התיווך שלה נעשה מאחורי הקלעים ומתמקד יותר במפרץ ובמזרח התיכון. במאי 2023, ביקר היית'ם בטהרן, שם דן על סוגיות דיפלומטיות, ביטחוניות ואזוריות - יומיים אחרי שעומאן תיווכה בחילופי השבויים בין איראן לבלגיה.
ביקוריו של היית'ם בסעודיה, קטאר ובריטניה נתפסו כמהלך לשמירה על יחסים טובים עם כל השותפים החשובים שלו. ביקורו ב-2021 בסעודיה היה הביקור הפוליטי הראשון של סולטאן עומאני בממלכה זה יותר מעשור. "זו מדינה שיודעת היטב לשמור את היחסים עם כולם על אש יותר גבוהה או יותר נמוכה, אבל לא לסגור דלתות באופן מוחלט", מסביר פרופ' רבי. לדבריו, העומאנים מבינים שאם הם מדברים עם החות'ים ועם האיראנים הם מאוד חשובים בעיני האמריקנים והמערב. "הם מתווכים בגרסה הקטארית, אבל עם הרבה פחות ארומה רעילה של האחים המוסלמים, אלא יותר ברמה הפונקציונלית. זה לא צעקני. עומאן היא מדינה שצוברת הרבה מאד נקודות זכות בשקט".
לעומאן, ולעומד בראשה, קשר מאוד טוב עם טהרן. איראן סומכת על עומאן וכך גם ארה"ב. "הבעיה היא שקטאר מתחרה שלה בהקשר הזה ומביאה יכולות כלכליות גדולות יותר", מסביר ד"ר גוז'נסקי. "קטאר מתווכת גם באפריקה, בדרום אמריקה ובאפגניסטן היא עזרה לאמריקנים, כלומר היא פרוסה עולמית. עומאן פועלת בסדר גודל אחר קצת". כמו כן, מדגיש ד"ר גוז'נסקי: "אני לא בטוח שלהיית'ם יש את היכולות שהיו לקאבוס. קאבוס היה עומאן ועומאן הייתה קאבוס. המדינה עוצבה בדמותו".
ובחברות שבטיות לתפקיד המתווכת יש משמעות גדולה, שמעניק מעמד מיוחד. "זה סוג של הגנה על המדינה או השושלת אם היא יודעת לתווך נכון ולהיות מתווכת הוגנת, כי אז באות אליה מעצמות אזוריות כדי לפתור סוגיות שימנעו מהן לצאת למלחמה", מסביר ד"ר ינאי. ועומאן תמיד שמרה על מעמדה כניטרלית ואף פעם למשל לא השתתפה בסנקציות על איראן. "לכן איראן יכלה להשתמש בה כדלת אחורית למכירת נפט, סחורות, מערכת בנקאות, בצורה הרבה יותר חופשית מאשר בקטאר", אומר ד"ר ינאי.
"קטאר הסתבכה עם מדינות המפרץ האחרות, ועומאן לא", מוסיף ד"ר ינאי. "האמריקנים צריכים את עומאן לתווך עם איראן כי בסופו של דבר יש אינסוף חיכוכים במצר הורמוז, המקשר בין מפרץ עומאן שבאוקיינוס ההודי לבין המפרץ הפרסי". אם המצר ייסגר חלק גדול מהאנרגיה העולמית היומית לא יעבור בו, לכן היה חשוב לכל הצדדים שעומאן תישאר ניטרלית והיא מאוד שמחה לקבל את התפקיד.
10 צפייה בגלריה
הכלל ברור - הנפט חייב לזרום. כוחות איראניים בתרגיל במצר הורמוז
(צילום: רויטרס / Iranian Army/WANA)
וכעת כשנשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ חוזר לבית הלבן, באזור תוהים מה יהיה גורל איראן ואם תחזור מדיניות הסנקציות הנוקשה. "אני לא בטוח שהעומאנים שמחים כמו המדינות האחרות", מסביר פרופ' רבי. "אם טראמפ יטיל סנקציות חריפות על איראן ולא מן הנמנע שהוא יעשה את זה, הדרישה מעומאן תהיה ללכת בעקבותיהן, ולא להתחיל לשחק עם יד אחורית. אם מישהו חושב לתקוף את איראן או לעצור את יכולת הייצור האיראנית, עומאן יכולה להיות בסיס שישקם את התעשייה שלה די מהר".
אך למרות החשש מהשינויים הצפויים באזור, מסביר ד"ר ינאי, הכלל הברור ב-100 בשנים האחרונות במפרץ הוא שהנפט חייב לזרום. היציבות הכלכלית העולמית תלויה בזרימת הנפט והעובדה שעומאן ניטרלית מרגיעה את החששות של טהרן וריאד, כל אחת מצדה. עומאן והסולטן קיבלו מעמד מאוד חשוב במפרץ ובכלל במזרח התיכון, מבלי להעמיד את עצמם במרכז כמו קטאר. "זו היכולת של קאבוס והיית'ם אחריו", אומר ד"ר ינאי.
בצל הניסיונות להישאר ניטרלית, בתוך עומאן היית'ם צריך לשמור על איזון שבטי מאוד עדין. בעומאן יש לא מעט שיעים ממדינות שונות, בהם איראנים, שהיגרו לשם ועובדים שם. יש קהילות לא קטנות ששומרות על קשר עם מדינות האם שלהן - ומסקט מעודדת סובלנות בין דתית ובין תרבותית.
ד"ר ינאי מסביר כי "כל אחד מהצדדים יכול להשתמש בשבטי המערב, במדבר לכיוון תימן, כדי לחולל מהומות אם עומאן לוקחת צד ברור. הגחלת נמצאת שם כל הזמן והמשטר דואג להרגיע אותה". הלקח של היית'ם מהעימותים באזור, החות'ים בתימן ומעורבות האיראנים בלבנון, הוא להימנע מלהפוך את מדינתו לכלי משחק פוליטי.
גם להרכב העדתי הייחודיי בעומאן יש השפעה רבה על רצונו של היית'ם לפעול כמתווכת שקטה ולא לבלוט. רוב תושבי עומאן שייכים לפלג השלישי בגודלו באיסלאם, בשם איבאדיה. עדה מתונה ונבדלת מהשיעים והסונים. "האיבאדים לא רצו באופן מסורתי למשוך תשומת לב יתרה. גם סעודיה וגם איראן הן שתי מעצמות תיאוקרטיות קיצוניות, בסעודיה ווהבים ובאיראן שיעים. על האיבאדים בקלות אפשר להכריז ככופרים אם הם מרגיזים מישהו. מבחינה דתית הם תמיד העדיפו להצניע", מסביר ד"ר ינאי.
קשרים חשאיים, לצד הליכה עם הזרם הערבי
בין ישראל לעומאן מתקיימים יחסים לא רשמיים. משנות ה-70 יש קשרים חשאיים בין המדינות, שכללו גם ביקורים חשאיים ובהמשך גם גלויים. אחרי החתימה על הסכמי אברהם, פרסמה עומאן הודעה רשמית על התמיכה במהלך אך ציינה בהמשך כי היא לא מתכוונת לנרמל את היחסים בקרוב. בפברואר 2023 הודיעה עומאן כי היא מאשרת לחברות תעופה ישראליות לטוס דרך המרחב האווירי שלה, אך באוקטובר 2023 בעקבות המלחמה היא הפכה את החלטתה.
ב-2018 ביקר שר התחבורה דאז ישראל כ"ץ בעומאן וזכה לקבלת פנים חמה ופומבית. הוא הצטרף למארחים המקומיים בריקוד עומאני לצלילי שיר עממי ומוכר יחד עם החרבות המסורתיות. בביקורו המדיני הוא הציג את תוכניתו לחיבור מסילות רכבת למדינות המפרץ בפני המארחים ושרים ערבים.
אך עתיד היחסים בין המדינות, לא ברור. "העתיד לוט בערפל. זה מאוד תלוי בנושא הפלסטיני", אומר ד"ר גוז'נסקי. "הם מאוד מוטרדים מהנושא. יש נטייה ללכת לכיוון האנטי-הישראלי, זה התחיל לפני המלחמה והתעצם בעקבותיה. יש מגעים חשאיים אבל אני חושב קדימה – יבוא יום שישראל תצטרך ערוץ קשר מול איראן מכל מיני סיבות. עומאן יכולה להיות הכתובת לדבר הזה".
לאורך השנים לישראל היו יחסים טובים עם עומאן, גם אם מאחורי הקלעים. "זכרו לישראל טובה על הסיוע בעבר בביסוס מעמדו של קאבוס, כעת הכול מורכב יותר", אומר ד"ר גוז'נסקי. "בשנים האחרונות עלו קריאות גם בפרלמנט לצמצם את הקשרים. מפרוץ המלחמה זה נכון לכל המרחב הערבי. פומבית עומאן הלכה למקום הזה, אבל צריך להבדיל כי יש גם את הערוצים החשאיים והשקטים".
ישראל כ"ץ בביקור בעומאן, 2018
אך בתקופת שלטונו של היית'ם יש נסיגה מסוימת, מסביר פרופ' רבי. "יש יחס קצת פחות פתוח לישראל ויותר ביקורתי מאשר בתקופה של קאבוס. יש איזושהי מחשבה שעדיף לרדת למדרון אחורי, לייצר מדיניות שמשאירה את כל הדלתות פתוחות". לדבריו, יש פחות להט לקדם מהלכים עם ישראל, בטח שלא כמו המדינות שחתמו על הסכמי אברהם, אבל גם לא כמו בתקופת קודמו.
"קאבוס היה הראשון שניסה אחרי הסכמי אוסלו לפתח יחסים דיפלומטיים עם ישראל", אומר פרופ' רבי. "אחרי האינתיפאדה בשנת 2000 הייתה רגרסיה וזה לימד את עומאן שכדאי לה לשמור על דרך זהירה. יש פה נסיגה מכוונת, חלקית, שאומרת שבנושא הזה לא כדאי להיות נועזים כמו שהייתה עומאן בעבר. הדברים האלה בסופו של דבר באים לידי ביטוי בכך שעם ארה"ב יש לה יחסים מיוחדים, אך גם איראן מאוד חשובה בגלל מצר הורמוז והיא חוזרת לאותה מדיניות שהייתה בתקופה של קאבוס – שרק לא תהיה איזושהי פריצה מלחמתית במפרץ".
היית'ם בוחר לקחת את הקו שנמצא בקונצנזוס הערבי בשאלות הקשורות לסיפור הפלסטיני. "היית'ם נמצא כרגע בעמדה מאד מעניינת, כשטראמפ חוזר ויש את השמועות על קידום הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה", אומר פרופ רבי. "חלק ניכר ממה שהיית'ם עושה זה להכין לעצמו הרבה קלפי מיקוח לסולטנות אם וכאשר יתחולל שינוי דרמטי בלוחות הגיאופוליטיים של המזרח התיכון, כמו סנקציות על איראן ונורמליזציה עם הסעודיה. אם זה קורה, עומאן תלך לכיוון הזה, אבל תזדחל לשם, בלי להרוס את מה שהיא בנתה לפני כן בצדדים אחרים. כלומר, הקצב של עומאן יהיה כל הזמן מאוד איטי. זו לא תהיה מדינה שתקום בבוקר ותעשה שבירה של 180 מעלות. היא תעמוד באמצע נוח מבחינתה ותטה את המטוטלת קלות לצד שאליו הולך המזרח התיכון".
פרופ' רבי מדגיש כי אנחנו עומדים בפני שינויים במזרח התיכון. טראמפ רוצה להשלים את הסכמי אברהם וגם עומאן נמצאת שם ברשימה אחרי סעודיה. האמריקנים יוצאים מנקודת הנחה שסעודיה היא 'Game changer' מבחינת העוצמה והגודל שלה, וההשלמה תהיה עם עומאן. "הסולטנות רוצה מזרח תיכון יציב ורגוע. אני לא חושב שזו מדינה שתלך ותעשה עסקאות עם השטן, כי היא חוששת שיבולע לה בסופו של דבר", מסכם פרופ' רבי.
