כיממה לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי יקדם את חוק הגיוס שאושר בכנסת הקודמת, הממשלה העבירה אתמול (חמישי) את תגובתה המעודכנת לעתירות בנושא חוק הגיוס - והתחייבה בפני בג"ץ: נשלים חקיקת חוק גיוס לחרדים עד סוף כנס הקיץ ב-31 ביולי.
- לקריאת התגובה המלאה - לחצו כאן
בתגובת הממשלה נכתב: "בכוונת הממשלה להביא להשלמת חקיקתה של הצעת החוק בלוחות הזמנים הקצרים הבאים - בהתאם לסעיף 39 לתקנון לעבודת הממשלה, נדרשת תקופה מינימלית בת שבעה ימים מיום הפצת ההחלטה לטובת הגשת עררים, קרי עד ליום חמישי, 23 במאי 2024. מיד לאחר מכן, ביום ראשון 26 במאי, ייערך דיון בממשלה ותינתן החלטה בערר.
"למחרת, ביום 27 במאי, תונח על שולחן הכנסת הודעת הממשלה בדבר הפעלת דין רציפות. לאחר מכן, נדרשת תקופה בת 14 ימים לשם התנגדות סיעות. הצבעה במליאת הכנסת על רציפות החוק תועלה בימים שבין 10 ל-13 לחודש יוני, והצעת החוק תובא לדיון בוועדת חוץ וביטחון ולהכנה לקריאה שנייה ושלישית, על מנת שהחקיקה תושלם עד סוף מושב הקיץ ב-31 ביולי".
הצעת החוק שהממשלה מתחייבת לחוקק היא זו שקידם השר בני גנץ לפני כשנתיים, בכנסת הקודמת - ושעברה בקריאה ראשונה. אתמול בבוקר ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה פה אחד את המשך החקיקה, יום לאחר שראש הממשלה נתניהו הודיע כי יקדם אותה מחדש - בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, וגם בניגוד לעמדתו של גנץ.
גנץ לנתניהו: "צריך חיילים ולא תרגילים פוליטיים"
עורכי הדין דורון טאובמן וירון ליפשס, שמייצגים את הממשלה באופן פרטי בעתירות בעניין חוק הגיוס, כתבו בתגובתם כי "מתן פטור גורף משירות של בני הישיבות יוביל בהכרח להתנגשות עם הציבור הכללי. מאידך גיסא, הצעות שונות העולות בשיח הציבורי כגון 'גיוס כל החרדים' או 'מיון לומדי התורה בבקו"ם' או 'מכסת לומדי תורה' - אף הן הצעות לא מעשיות אשר יובילו בהכרח להתנגשות עם הציבור החרדי וישיגו תוצאה הפוכה מזו הרצויה. במקום להגדיל את מספר המתגייסים לצה"ל מקרב הציבור החרדי יופחת מספרם, ובמקום להביא לאחדות בציבור כולו יובילו לפילוג. דרך המלך לפתור את התסבוכת הציבורית העצומה הזאת היא כאמור לקדם מתווה גיוס מוסכם לשירות צבאי ולשירות לאומי אזרחי, והכול כדי למנוע קרע בעם".
עוד הם כתבו כי "נבקש להעיר כי הקריאה המתריסה שנשמעה על ידי העותרים, כי בית המשפט הנכבד יחייב את הפוקד להוציא צווי גיוס מיידיים לכל בני הישיבות, מנוגדת להוראות החוק". לגבי התמיכות בישיבות, שהן נגזרת של חוק הגיוס, כתבה הממשלה: "בהתאם לעמדת הממשלה, פקיעת חוק הגיוס ובעקבותיה היעדר הבסיס הנורמטיבי למתן דחיית שירות גורפת לתלמידי ישיבות, אינה מעלה ואינה מורידה בכל הנוגע להעברת התמיכות לתלמידי ישיבות במוסדות תורניים". גם טענות אלו בעניין התמיכות מנוגדות לעמדת היועמ"שית.
עוד נכתב כי "עמדתם המקצועית של משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החינוך תואמת לעמדת הממשלה", ואף צורף תצהיר של מזכיר הממשלה יוסי פוקס בנושא המשך חקיקת הצעת החוק מהכנסת הקודמת, שבו נכתב: "לא נפל בהחלטה להציע החלת דין רציפות על הצעת החוק כל פגם, ודאי שלא פגם שיש בו כדי לפגוע בתקינותה של החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה. העובדה ששר הביטחון הנוכחי אינו מעורב בהצעה להחיל דין רציפות מהסיבה האמיתית דלעיל, אין בה כדי ללמד שההצעה לא תזכה לתמיכת מערכת הביטחון בדיון המהותי שיתקיים בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית".
מהתנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות, נמסר לאחר מסירת תגובת הממשלה: "אנו רואים בחומרה את הניסיון להמשיך ולהשתמט מגיוס שוויוני של תלמידי ישיבות. מאז פקיעת החוק ביוני 2023, המצב המשפטי מחייב גיוס לכולם. הממשלה חייבת לפעול לפי החוק הקיים ולא על בסיס הבטחות על חקיקה עתידית מפלה. צה"ל זקוק בדחיפות לתגבור כוח האדם כדי להגן על המדינה. דם אזרחינו אינו הפקר. די לאפליה - הגיע הזמן לשוויון אמיתי בנטל ולסולידריות בין כל חלקי העם. לשם כך נמשיך להיאבק בכל הכלים החוקיים והציבוריים העומדים לרשותינו"
בתוך כך, מאות בני אדם הפגינו אמש בשדרות רוטשילד בתל אביב, ליד בית העצמאות, בעצרת נגד חוק הגיוס. לטענת מארגני המחאה, "7 באוקטובר הוכיח שצה"ל לא יכול להסתדר בלי החרדים, וצריך 7,000 חיילים באופן מיידי. אנו קוראים לחברי הכנסת לחוקק חוק גיוס שוויוני שיחול על כלל החברה הישראלית". ארגון "אחים לנשק", שהשתתף במחאה, מסר: "ממשלת ישראל, ב-7 באוקטובר נגמרו הקומבינות הזולות שלכם על גב הנושאים בנטל. מאסנו בהפקרות שלכם ולא נאפשר עוד אפליה בין דם לדם".
התגובה הקודמת של הממשלה, והסערה הפוליטית בעקבות קידום החוק ה"חדש-ישן״
בתחילת החודש הגישה הממשלה תצהיר תשובה משלים מטעם מערכת הביטחון בנוגע לעתירות, לקראת הדיון בנושא שייערך בתחילת יוני - ובו טענה כי החלה לגבש "תוכניות פעולה למימוש גיוס חרדים בטווח הזמן המיידי". כעת היא צריכה להשיב עדכון מלא לקראת הדיון - את פרטי חוק הגיוס שהיא מתכוונת לחוקק, ככל שישנו חוק כזה, ומה יכלול.
בתגובה הקודמת ציינה הממשלה כי "במהלך חודש דצמבר 2023, וטרם ההתפתחויות המשפטיות האחרונות, החלו משרד הביטחון וצה"ל בעבודת מטה לשם קידום שילובם של בני הציבור החרדי. עבודת המטה נמשכת גם בימים אלה במטרה לגבש תוכניות פעולה ופעולות על-ידי הגופים הרלוונטיים בצה"ל ובמערכת הביטחון למימוש גיוס חרדים בטווח הזמן המיידי, ופעולות שתשפענה גם על גיוס בטווחים ארוכים יותר".
המחאה נגד חוק הפטור מגיוס לחרדים, הערב
(צילום: עידו ארז )
בחודש שעבר ביקשה הממשלה דחייה במתן תשובתה בנוגע לחוק הפטור מגיוס ב-20 ימים נוספים, עד ל-20 במאי, כדי "להשלים את עבודת המטה המקצועית שנעשתה בנושא ולהגיע להסכמות הנדרשות". בבקשתה, טענה הממשלה כי "לאור האירועים הביטחוניים המשמעותיים במהלך עשרת הימים האחרונים נעצרה עבודת המטה בנושא ולא התאפשרה התקדמות ממשית".
כמה ימים לפני כן, ב-21 באפריל, היועצת המשפטית לממשלה אישרה לממשלה ייצוג נפרד בבג"ץ חוק הגיוס. על כן, טענה הממשלה בבקשתה לארכה כי "טרם מונה עו"ד פרטי לייצוג הממשלה בשל חג הפסח". הבקשה נחתמה בהערה כי "בשים לב לימי הזיכרון והעצמאות הסמוכים לאחר חג הפסח ובשל כך שמועד הדיון בעתירות שבכותרת קבוע ליוני", מתבקשת הארכה.
לשכת נתניהו הודיע שלשום כאמור על כך שראש הממשלה החליט לקדם את החוק שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, "כדי לגשר על המחלוקות ולהביא להסכמה רחבה". יו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ תקף אותו על כך, ואמר כי "ישראל זקוקה לחיילים, ולא לתרגילים פוליטיים שקורעים את העם בעת מלחמה. חוק הגישור הזמני שהוגש, ואותו אתה מבקש להעביר עכשיו, לא היה מספק אז, ואינו רלוונטי היום במציאות שאחרי 7 באוקטובר".
שר הביטחון יואב גלנט הבהיר בפומבי כי לא יגיש לחקיקה הצעה שאינה מוסכמת על כל חלקי הקואליציה, ובמהלך הדיונים אמר: "לא אביא מתווה גיוס שהוא קומבינה על הראש של חיילי צה"ל".
יו"ר ש"ס אריה דרעי, שכינה אז את ההצעה "פוגענית", היה זה שהציע את המהלך הנוכחי. טרם ברור כיצד יגיבו לכך ביהדות התורה, שאז כינו את החוק "מבזה". בכל מקרה, בכירים בקואליציה הודו שהסיכויים להעביר את החוק הזה קלושים עד לא קיימים, והמטרה האמיתית היא מריחת זמן.
הדיון הנפיץ בבג"ץ על הפטור מגיוס שניתן לחרדים צפוי להתקיים ב-2 ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים, שיכריעו בעתירות השונות בנושא שעשוי להביא לפירוק הממשלה. בדיון ישתתפו ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן ושופטי העליון יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילת כנפי-שטייניץ.
בסוף חודש מרץ הוציא בג"ץ צו ביניים, שבמסגרתו קבע כי לא יועברו תקציבים לישיבות עבור תלמידים שקיבלו צו גיוס ולא התגייסו. הדיון הצפוי יעסוק בין היתר בשאלה אם להפוך את צו הביניים הזמני למוחלט, וכן בדרישה לאכוף את חובת הגיוס של תלמידי הישיבות. העתירות שהוגשו לבג"ץ דורשות לחייב את אכיפת גיוס תלמידי הישיבות וכן לשלול תקציבים ממוסדות שתלמידיהם לא מתגייסים.
כבר ב-31 במרץ, יממה לפני פקיעת הוראת השעה שאפשרה להעניק פטור מגיוס לחרדים, בהרב-מיארה הודיעה למשרדי החינוך והביטחון כי יש להיערך לגיוס תלמידי ישיבות כבר ב-1 באפריל. עוד הזהירה אז היועמ"שית מפני עקיפת צו הביניים שהוציא בג"ץ בעניין תקציבי הישיבות לחרדים - ואסרה לפצות אותם ב"אפיקי מימון אחרים". בעניין הגיוס, בהרב-מיארה כתבה כי "אין מקור סמכות למתן פטור גורף של תלמידי ישיבות מגיוס לשירות צבאי - ועל מערכת הביטחון לפעול לגיוסם לשירות צבאי על-פי דין".
פורסם לראשונה: 21:25, 16.05.24
