מבקר המדינה מתניהו אנגלמן השיב הערב (חמישי) למכתב של הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, וכתב כי תהליך הביקורת לצה"ל נעשה גם עם גופי ביטחון אחרים - "ואין כל סיבה ששיתוף פעולה זהה, שאינו מצריך הפניית קשב מצד הדרג הלוחם, לא ייקבע גם עם צה"ל".
עם זאת, מזכיר הממשלה יוסי פוקס נפגש עם אנגלמן וביקש ממנו - בשם ראש הממשלה בנימין נתניהו - לשקול לדחות את הביקורת בזמן המלחמה, כי "הדבר עלול לפגוע במאמץ המלחמתי". נתניהו אמנם ביקש לדחות את הביקורת על צה"ל, אך גם לגביו ולגבי אנשיו, ובהם המזכיר הצבאי, הקבינט המדיני-ביטחוני מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומזכיר הממשלה.
2 צפייה בגלריה
הרצי הלוי, מתניהו אנגלמן, בנימין נתניהו
הרצי הלוי, מתניהו אנגלמן, בנימין נתניהו
ביקורת בזמן מלחמה. הלוי, אנגלמן ונתניהו
(צילום: דובר צה"ל, יאיר שגיא, EPA)
הלוי, נזכיר, התריע בפני אנגלמן כי בקשתו לחקור תחומים שקשורים לצה"ל בעקבות טבח 7 באוקטובר עלולה לפגוע בתפקוד הצבא בזמן המלחמה בעזה. הלוי ציין בפנייתו לאנגלמן כי "הביקורת במתכונתה המתוכננת, תוך כדי הלחימה, עומדת בסתירה לעקרון שאותו הדרת. היא תסיט את קשב המפקדים מהלחימה, היא תפגע ביכולת התחקור המבצעית ובאיכותו, והיא לא תאפשר את הפקת הלקחים לשם השגת יעדי המלחמה. לא בכדי, אין תקדים לקיום ביקורת במתכונת שהגדרת בעת המלחמה".
כעת טען אנגלמן, על אף שהתבקש על-ידי רה"מ לדחות את הבדיקה, כי "במסגרת עשרות הביקורות בהן פתחנו לאחרונה בנושאי חרבות ברזל, כלל הגורמים הבכירים והגופים הממשלתיים הרלוונטיים עומדים לביקורת - החל מראש הממשלה, דרך דרג השרים והקבינט המדיני-ביטחוני וכלה במשרדי הממשלה והגופים הציבוריים. תוכנית הביקורת כוללת את בדיקת הכשלים והסיבות לעומק המחדל, שקיימת חשיבות עליונה לבדיקתם. זוהי חובתנו הערכית כלפי אזרחי מדינת ישראל הזכאים לתשובות לשאלות הקשות שנלוו לכשל החמור בתולדות המדינה".
"לאחר 100 ימי לחימה הכשלים החמורים שהובילו ל-7.10 מחייבים בדיקה עמוקה ונוקבת של ביקורת המדינה על ככל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי"
לפי אנגלמן, הביקורת לא תפריע לצה"ל במאמץ המלחמתי. הוא ציין כי בסיורים ובפגישות שערך צוות הביקורת אותרו "ליקויים וכשלים משמעותיים" בנוגע לטיפול הממשלתי בעורף האזרחי, והבהיר כי רשימת הכשלים הללו הועברו בזמן אמת לראש הממשלה "לצורך תיקון מיידי". באותה תקופה הנחה אנגלמן את צוותי הביקורת, לדבריו, שלא לקיים סיורים בבסיסי צה"ל כדי לא להסיט את הקשב של הצבא מהמלחמה.
"יחד עם זאת", ציין המבקר, "לאחר יותר מ-100 ימי לחימה בהם צה"ל עבר לשלבי לחימה שונים, הכשלים החמורים שהובילו לאירועי 7.10 מחייבים בדיקה עמוקה ונוקבת של ביקורת המדינה על כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי. כאמור, כל עוד הלחימה הייתה בעצימות הגבוהה ביותר נמנעתי מפתיחה בפועל של הביקורות במערכת הביטחון".
אנגלמן הדגיש כי על שנדרש כעת מצה"ל הוא להציג מסמכים - ואין כוונה להיפגש עם אנשי הצבא שעסוקים בלחימה. עם זאת, בצבא הביעו חוסר נוחות מכך שיצטרכו להציג אלפי מסמכים ללא יכולת להסבירם.
2 צפייה בגלריה
שלמה (סמי) תורג'מן, יואב הר אבן, אהרון זאבי פרקש, שאול מופז
שלמה (סמי) תורג'מן, יואב הר אבן, אהרון זאבי פרקש, שאול מופז
"ההודעה על הפסקת עבודת צוות הבדיקה החיצוני מחדדת את חשיבות פעילותה של ביקורת המדינה"
(צילום: דובר צה"ל, רפאל, טל שחר, מוטי קמחי)
לאחר מכן הזכיר מבקר המדינה את מינוי צוות הבדיקה החיצוני של הרמטכ"ל, וטען: "זה מעיד על כך שאכן סברת כי צה"ל מסוגל להפנות קשב לבדיקת המחדלים בעת הזו. ההודעה על הפסקת עבודתו של צוות הבדיקה החיצוני מחדדת את חשיבות פעילותה של ביקורת המדינה כגוף אובייקטיבי חסר פניות אשר יבצע בדיקה עצמאית ובלתי תלויה וזאת מבלי שהגוף הנבדק יוכל לקבוע את סדרי פעולתו של הגוף הבודק אותו. לפיכך, ברור לכל כי אין להסתפק בכך שצה"ל יתחקר את עצמו על כשלים בהם היה מעורב".
אנגלמן הדגיש כי "אין חולק" על חשיבותה ותרומתה של הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר האירועים, ואמר כי כשתוקם ייקבעו גבולות הגזרה בין מבקר המדינה לבינה. יתרה מזו, ציין אנגלמן, "הוועדה לענייני ביקורת המדינה תוכל להורות על הקמת ועדה חקירה ממלכתית על בסיס דוח מבקר המדינה".
אנגלמן אמר כי הנחה את מנהל החטיבה לביקורת על מערכת הביטחון לפעול לקביעת פגישה שלו עם הרמטכ"ל בהקדם, והדגיש גם כי הביקורת לא תעסוק בניהול מלחמת חרבות ברזל – אלא בכשלים שקדמו לה.

הלוי: צה"ל ממוקד בלחימה

לפני שבועיים נחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" כי המבקר אנגלמן פנה לרמטכ"ל הלוי, בעיצומה של המלחמה, וביקש ממנו גישה מיידית לחומרים צבאיים ומאגרי מידע שנוגעים לעשרות נושאים, לרבות כאלה שנמצאים בתפר שבין צה"ל לבין הדרג הפוליטי.
מפניית המבקר לרמטכ"ל עלה כי אנגלמן החליט שלא להמתין לוועדת החקירה הממלכתית וגם לא לסיום המלחמה, ולהיכנס בזמן הקרבות לתחומים שמעוררים סערה ציבורית ופוליטית. אף שמבקר המדינה טען כי עדיין אינו מראיין אף גורם בכיר הקשור בלחימה כל עוד היא מתנהלת, המסמכים המפורטים והתכתובות שהוא דרש לקבל כבר עכשיו מגופי הביטחון הטילו עול על ראשי המערכות, שרואים עצמם כמי שנאלצים כבר עתה לארגן מידע הדורש זמן יקר בלי היכולת להסבירו.
בהתייחסותו לבקשת אנגלמן, ציין הרמטכ"ל הלוי כי "צה"ל בעיצומה של מלחמה רב-זירתית מאתגרת וחסרת תקדים. התפתחותה של המלחמה תיקבע בחודשים הקרובים. לשם השגת יעדי המלחמה בזירות השונות ולשם שמירה על חיי הלוחמים, צה"ל יבצע תחקירים מבצעיים מקיפים כמתחייב, תוך מיקוד בלקחי הגנת היישובים ובאירועים בעלי השפעה ישירה על שדה הקרב".
הלוי הוסיף: "משרדך הבהיר כי בכוונתו לפתוח מיידי בביקורת שתעסוק בשורה ארוכה של נושאים רחבי-היקף (תוך פירוט 33 נושאי ביקורת). עמדת על עיקרון לפיו הביקורת של משרדך תתבצע כך שיתאפשר 'לצה"ל להתמקד בלחימה בעת הזו ולפעול עד לניצחון על האויב'". הרמטכ"ל ציטט במכתבו לאנגלמן את קודמו בתפקיד, השופט בדימוס יוסף שפירא, שעצר במהלך מבצע צוק איתן ב-2014 ביקורת שערך וציין בהתייחס להחלטתו כי "'כאשר התותחים רועמים'" וכל עוד המבצע מתנהל, הביקורת ממתינה ואינה מפריעה לניהולו".
לסיכום דבריו ציין הלוי כי "צה"ל מברך על כל ביקורת, שיתף פעולה עם ביקורות המבקר בעבר וכך ימשיך לעשות. צה"ל דוגל בביקורת, פתיחות ושקיפות ורואה בהן ערך חשוב. כעת, צה"ל כולו ממוקד בלחימה והפעילות שמשרתת את הלחימה. התחקיר המבצעי והלמידה חייבים לקבל קדימות. בהתאם, אבקש כי מועד תחילת הביקור ייקבע באופן שיאפשר לצה"ל להקדיש את הקשב והמשאבים הראויים".