שר החוץ של הולנד קספר ולדקאמפ אמור היה להגיע ביום שני לביקור בישראל, אך שר החוץ גדעון סער ביטל את ביקורו - אחרי שהולנד, שמארחת את בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, הייתה הראשונה להצהיר שתכבד את צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט - עוד כותרות:
שר החוץ שוחח עם עמיתו ההולנדי ולדקאמפ, ומלשכתו נמסר כי "השר סער הביע את אכזבתו, בשם ממשלת ישראל והעם בישראל, מהודעתו בפרלמנט ההולנדי בעקבות החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. השר סער גם הציג את עמדת ישראל ביחס להחלטה שערורייתית ופוליטית זאת. בשיחה סוכם שהביקור של שר החוץ ההולנדי בישראל שנועד ליום שני הקרוב - לא יתקיים".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד מתח ביקורת על הצעד של סער, ובחשבון ה-X (טוויטר לשעבר) שלו כתב: "ההחלטה לבטל את ביקורו של שר החוץ ההולנדי בישראל היא חפוזה ושגויה. המטרה היא לא לבודד את ישראל עוד יותר, אלא להפעיל כלים מדיניים חכמים כדי לבנות קואליציה שתתנגד לצווי המעצר של האג". סער השיב לו: "להיות נטול גאווה לאומית וגם נטול תבונה מדינית זה לא דבר להתגאות בו. לשדר 'עסקים כרגיל' כלפי מי שלפני רגע אמר שראש ממשלת ישראל ייעצר אם ינחת בהולנד - רק פוגע ביכולת 'לבנות מערכה מדינית".
מוקדם יותר קרא שר התפוצות עמיחי שיקלי לשר סער לבטל את הביקור של שר החוץ ההולנדי, וטען כי "כדאי שנהיה מאד חדים וברורים למול המדיניות האנטישמית המובהקת של בית הדין בהאג, שמעזה להציב בשורה אחת ראש כנופיית רוצחים ואנסים ג'יהדיסטים עם מנהיגיה של מדינה דמוקרטית. אפס פשרות".
מי שלא הגיב עד כה להחלטה הוא חירט וילדרס, מנהיג הקואליציה בהולנד, שידוע באהדה גדולה לישראל ואף מתהדר בדגליה בלשכתו. עם זאת, היום הוא מחה על הדלפת תוכנית הביקור שלו בישראל, קרא לחקירה על כך בהולנד וטען כי מדובר "בסיכון הבטיחות שלי ושל המאבטחים שלי".
בינתיים, סער שוחח עם מקביליו, ושתי מדינות החברות בבית הדין בהאג כבר גינו באופן נחרץ את ההחלטה - ארגנטינה והונגריה, שבהן הממשלות אוהדות מאוד את ישראל. שר החוץ של הונגריה פטר סיירטו ביקר בחריפות את הצו, וקרא לו "מביש ואבסורדי". לדבריו, "ההחלטה מביישת את מערכת המשפט הבינלאומית בכך שהיא משווה בין מנהיגי מדינה שהותקפה במתקפת טרור מתועבת, למנהיגי ארגון הטרור האחראי. החלטה זו אינה מתקבלת על הדעת. הונגריה עומדת בתקיפות עם ישראל, ומגנה כל ניסיון לפוליטיזציה של מוסדות בינלאומיים". סיירטו הבטיח ש"הונגריה מתנגדת בתוקף להפיכת מערכת המשפט הבינלאומית לכלי פוליטי, כפי שקרה כאן".
שר החוץ סער מנחה את שגרירי ישראל: "חייבים את הקולות המסתייגים"
(צילום: תדמית הפקות בע"מ)
נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי מסר: "ארגנטינה מביעה את אי הסכמתה העמוקה עם ההחלטה, שמתעלמת מזכותה הלגיטימית של ישראל להגן על עצמה מפני התקפות מתמשכות של ארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה. ישראל מתמודדת עם תוקפנות אכזרית, לקיחת חטופים לא אנושית והתקפות חסרות הבחנה נגד אוכלוסייתה. הפללת ההגנה הלגיטימית של אומה תוך השמטת הזוועות הללו היא מעשה המעוות את רוח הצדק הבינלאומי".
לדברי מיליי, "ארגנטינה עומדת בסולידריות עם ישראל, מאשרת מחדש את זכותה להגן על תושביה ודורשת שחרור מיידי של כל בני הערובה. אנו קוראים לקהילה הבינלאומית לגנות את פעולות חמאס וחיזבאללה, להגן על ריבונות ישראל ולפעול בצדק ובחוסר משוא פנים בחתירה לשלום בר קיימא באזור".
מדינה נוספת שחברה בהאג וסירבה להתחייב לכבד את ההחלטה היא בריטניה. דובר ממשלת הלייבור הבריטית הדגיש כי בית הדין בהאג הוא ה"מוסד העיקרי לחקירה והעמדה לדין של הפשעים החמורים ביותר שנוגעים לקהילה הבינלאומית", אך לצד זאת ציין: "לממשלה הזו ברור שלישראל יש זכות להגן על עצמה בהתאם לחוק הבינלאומי. אין שוויון מוסרי בין ישראל הדמוקרטית לחמאס וחיזבאללה, שהם ארגוני טרור. אנחנו ממוקדים בדחיפה להפסקת אש מיידית כדי לסיים את האלימות ההרסנית בעזה. זה חיוני כדי להגן על האזרחים ולהבטיח את שחרור החטופים והסיוע ההומניטרי לרצועה". בבריטניה, שסירבה להתחייב לקיים את פסיקת האג, מתנהל הליך משפטי פנימי שבסיומו ייקבע אם לכבד את הצווים בהתאם לחוק הבריטי.
נתניהו מגיב על צווי המעצר: "פשיטת רגל מוסרית"
(צילום: רועי אברהם / לע"מ)
בעקבות הוצאת צווי המעצר, שר ההגנה של איטליה גידו קרוסטו הצהיר הערב כי הוא "יתנגד לכל הטלת סנקציות על ישראל". עם זאת, הוא הבהיר כי "אם נתניהו יגיע לאיטליה - נצטרך לעצור אותו".
מנגד, ראש ממשלת צ'כיה פטר פיאלה לא התחייב אם מדינתו תפעל בהתאם לצווים: "ההחלטה המצערת של בית הדין הפלילי הבינלאומי מערערת את סמכותו במקרים אחרים, כאשר היא משווה בין נציגים נבחרים של מדינה דמוקרטית לבין מנהיגי ארגון טרור איסלאמיסטי". במקביל, סגן יו"ר הפרלמנט בצ'כיה וראש "קבוצת הידידות" עם ישראל, קרא לפרלמנט לשקול "השעיה זמנית של השתתפות צ'כיה באספת המדינות החתומות על אמנת רומא" וחברות בבית הדין; כמו גם את התרומה הכספית של צ'כיה להפעלת בית הדין בהאג. לדבריו, "בזמן שהעולם מוטרד מעליית האנטישמיות, ובזמן שפוליטיקאים בעולם מגנים את גילויי האלימות שלה, אנו עדים להחלטה חסרת תקדים שמכשירה למעשה את האנטישמיות ברמה גלובלית".
בתוך כך, ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו נשאל על הצווים, ואמר כי "על כולם לציית לדין הבינלאומי. אנחנו נציית לכל הפסיקות והתקנות של בתי הדין הבינלאומיים". בניגוד אליו, שר החוץ של אוסטריה אלכסנדר שלנברג אמר לאחר ששוחח עם השר סער, כי "ההחלטה של בית הדין הפלילי הבינלאומי להוציא צווי מעצר לבנימין נתניהו וליואב גלנט אינה מובנת". לדבריו, "המשפט הבינלאומי אינו נתון למשא ומתן והוא חל בכל מקום ובכל עת, אך החלטה זו פוגעת באמינותו של בית הדין. זה אבסורד להשוות בין חברי ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי לבין מנהיג ארגון טרור".
בעקבות ההחלטה בהאג, שר החוץ גדעון סער הנחה את שגרירי ישראל בכל העולם לגבי המשך הפעילות: "מה שחשוב להפעיל זה בעלי השפעה באופן כללי, לא רק מי שנמצא בשלטון, משרד החוץ או משרד ראש הממשלה. לפעמים יש מדינות שיש סיכוי שמי שייצא נגד זה בעוצמה זאת האופוזיציה. ואנו חייבים את זה. אנו חייבים שהקול הזה יישמע. גם 'לשעברים', אנשי רוח ברשתות חברתיות. מאוד חשוב שהקול שמסתייג מהדבר המעוות שקרה בהאג ישמע בכל העולם". סער ציין כי דיבר עם "מספר די ניכר של שרי חוץ, הם מבינים שנעשה שימוש פוליטי במוסד הספציפי של ה-ICC, שיפגע קשה במוסד של המשפט הבינלאומי".
פורסם לראשונה: 18:24, 21.11.24
