רס"ר (מיל') ר', מפעיל כטב"מ בטייסת 166, היה בכוננות בבית ביום שבו פרצה המלחמה. את שמחת תורה הוא חגג בבית הוריו, יחד עם כל המשפחה, כשב-6:50 הוא הוקפץ אל הבסיס כי יש מלחמה. "קיבלתי טלפון להגיע, ובערך באותו זמן גם אחי קיבל טלפון מהצבא. אני מודה שלא הבנתי עדיין את גודל האירוע. הבנתי שזה חריג, כי זו הייתה שבת ובדרך כלל יש בעיות בגדר בשישי, אבל נסעתי מהר מאוד לבסיס ונכנסתי לטייסת להבין מה קורה".
2 צפייה בגלריה
רס"ר ר' בטייסת. "כשהם ראו את הפנים שלי הם הבינו שזה משהו אחר, שזו מלחמה"
(צילום: דובר צה"ל)
אחרי שעות עבודה בלתי פוסקות, ר' יצא בערב להתרעננות קצרה בבית הוריו, וסיפר להם שיש מלחמה. "אנחנו דתיים, כך שרובם לא היו מחוברים לחדשות כמו רבים אחרים. כשהם ראו את הפנים שלי הם הבינו שזה משהו אחר, שזו מלחמה. אני הייתי זה שעדכן אותם ומיד התפללנו ואמרנו תהילים".
באותו הרגע אף אחד מהם לא העלה בדעתו שהם ישלמו את המחיר הנורא מכל. ב-19 בינואר, בעיצומה של הפעילות ברצועת עזה, נפגע הכוח שהוביל אחיו מטיל RPG והוא נהרג. "הוא היה שריונר שרק השתחרר מהצבא באוגוסט ועוד לא שובץ למילואים", סיפר ר'. "למרות זאת, כבר ביום השני של הלחימה הוא התייצב עם מדים וביקש לשרת. בהתחלה היה באבטחת יישובים ביהודה ושומרון, אבל אחר כך גילה שחסרים מפקדי טנקים בגדודים, הגיע לבסיס צאלים ונכנס לרצועה עם הכוחות".
השיחה האחרונה בין האחים הייתה במוצאי השבת שלפני התקרית. "זו הייתה שיחה די רגילה בין שני אחים. דיברנו על זה שאני צריך לקנות בוסטר לרכב בשביל התינוק שלי, ובגלל שהוא התנדב בעמותת ידידים שאלתי אותו איזה אחד כדאי לקנות. זו הייתה שיחה סתמית בין שני אחים שאוהבים זה את זה".
שבוע לפני התקרית האח נפצע ברגל, אך התעקש לחזור לשדה הקרב. "יצא לי לפגוש אותו והוא דיבר על זה שזה מפחיד, אבל הוא היה אופטימי. אני ניסיתי להסביר לו איך רואים את הדברים מלמעלה, כדי לתת לו תחושת ביטחון".
את הידיעה על נפילת אחיו קיבל ר' כשהיה עם אשתו, ולמרות הזמן שעבר הכאב לא מרפה. "מאז עוברים בי הרבה רגשות יחד, מכל הסוגים. אני חושב עליו הרבה, במיוחד בנסיעות לבסיס כשאני לבד או ברגעי השקט שקיימים בתפקיד. אין לי רצון לנקמה כי אח שלי נרצח, אבל אני בהחלט עושה את כל שביכולתי לעזור למאמץ המלחמתי".
"מבחינתי, הכי חשוב לזכור שיש לנו תפקיד, שיש לי תפקיד פה. יש לנו לוחמים בשטח וחטופים בעזה והאחריות גדולה. אני מנסה לעשות מה שאני יכול כדי לעזור למאמץ המלחמתי", הוסיף רס"ר (מיל') ר'. "תמיד מפחיד אותי שבאמצע העבודה תיכנס לי מחשבה עליו ולא אהיה מרוכז, וזה תפקיד שמצריך המון ריכוז. אבל אז אני זוכר שאני עושה את זה למענו ולמען עם ישראל".
