ישיר מהכנסת: הוועדה המיוחדת לתיקון פקודת המשטרה (צילום: ערוץ כנסת)
אזהרת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ולפיה ישראל "תישאר דמוקרטיה רק בשם, אך לא במהות", עוררה אחר הצהריים (חמישי) סערה בוועדה המיוחדת של הכנסת שהוקמה להעברת הסמכויות לשר לביטחון לאומי המיועד איתמר בן גביר. יו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ מהליכוד כינה אותה "יועצת פוליטית", ואילו ח"כ גלעד קריב מהעבודה אמר כי בממשלה המתגבשת "מבשלים את הפיטורים שלה".
ח"כ כץ התייחס להתרעת היועצת והשיב לה: "הדמוקרטיה הייתה ותישאר במדינת ישראל גם אחרי שהיועצת המשפטית תסיים את תפקידה. לא הייתה יועצת משפטית כזו פוליטית מעולם. איפה אמון הציבור במערכת המשפט כשהיא ממשיכה עם ההצהרות שלה? אנחנו רואים בתקופת כהונתה כמה היא עצמאית".
היועמ"שית: "היו ערניים. עלולים להישאר עם דמוקרטיה רק בשם"
(מתוך פייסבוק אוניברסיטת חיפה)
5 צפייה בגלריה
"חושבת שהיא ראש הממשלה". בן גביר נגד בהרב-מיארה
(צילום: יואב דודקביץ, אלכס קולומויסקי)
בקואליציה העתידית מאשימים: "יועצת פוליטית"
(צילום: ערוץ כנסת)
המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, ביקש "למחוק מהפרוטוקול" את הכינוי שנתן חבר הכנסת מהליכוד ליועצת בהרב-מיארה. "היועצת המשפטית לממשלה היא עצמאית, היא ממלכתית", אמר. השר המיועד בן גביר השיב ליועצת: "היא טועה לחשוב שהיא ראש הממשלה האמיתי של מדינת ישראל. כל חוק שהיא לא מסכימה איתו הופך לסכנה לדמוקרטיה. חבל מאוד שהיועצת המשפטית לממשלה לא משתתפת בדיונים על הצעת החוק בכנסת, כי אז היא הייתה מגלה שהבעיה היא שפקודת המשטרה לא מאפשרת לשר לקבוע מדיניות, למרות שבפועל כל גורמי המקצוע סוברים שהשר אמור לקבוע את המדיניות כלפי פעילות המשטרה".
עוד הוא הוסיף: "לא מדובר בחקיקת בזק, אלא בחקיקה חשובה ודחופה שתאפשר לשר לביטחון לאומי להחזיר את הביטחון האישי לאזרחי מדינת ישראל, מקווה שהביטחון האישי שלנו חשוב גם ליועצת המשפטית לממשלה". ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד הגיב: "אני קורא לנתניהו לרסן את שותפיו. נתניהו חלש ובן גביר מנצל זאת כדי להשתלח ביועצת המשפטית כאחרון הבריונים. הזלזול במהלכים משפטיים, בליץ החקיקה עוד בטרם הוקמה הממשלה וההתקפה על נושאי תפקידים שאינם יכולים להגיב הם ביזוי של ערכי המדינה".
העימות בין בן גביר ליועמ"ש המשטרה
ח"כ בן גביר תהה בדיון בפני נציגי היועמ"שית: "לשיטתכם המשטרה כפופה לממשלה - כן או לא? אני לא שאלתי מה הנוסח שאתם רוצים שיהיה, רק אם אתם סבורים שהמשטרה כפופה לממשלה או לא?". עו"ד לימון השיב: "המשטרה היא גוף עצמאי, היא גוף שיש לו שיקול דעת עצמי כי הוא מפעיל שיקול דעת על הדברים הכי קשים של המדינה ועל כן אחד המרכיבים הבסיסיים שלה זה עצמאות. יש משמעות אם כתוב שהמשטרה היא כפופה, אנחנו רוצים שיהיה כתוב שהשר הממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה". ח"כ בן גביר שאל שוב: "מה הבעיה במילה כפיפות?".
5 צפייה בגלריה
"בן גביר משתלח ביועמ"שית כאחרון הביריונים, על נתניהו לרסן את שותפיו"
(צילום: אלכס קולומויסקי, מארק ישראל סלם)
תת-ניצב אלעזר כהנא, היועץ המשפטי של המשטרה, השיב לבן גביר: "כשאזרח ניגש לשוטר מה המדים משקפים לו? את המדינה? את השר? זו שאלה של מה שמרגיש האזרח בתדירות יומיומית. זה חשוב לכתוב בחוק את הכפיפות, אבל צריך להגדיר אותה כי צריך להבין מה רואה האזרח כששוטר נותן לו דוח? האם הוא רואה משטרה, ממשלה או שר? המשטרה מפעילה כוח על פי חוק מאוזן שמגדיר מראש את הבלמים". ח"כ מירב בן ארי מיש עתיד התערבה גם היא ואמרה לבן גביר: "האזרח יראה אותך, וזו הבעיה". תת-ניצב כהנא הוסיף: "שאלת הניסוח מאוד חשובה בהתנהלות היומיומית".
מוקדם יותר היועצת המשפטית לממשלה התריעה מפני שינויי החקיקה הצפויים שלדבריה עלולים לפגוע בדמוקרטיה הישראלית ובאוכלוסיות החלשות. בנאום בכנס למשפט ציבורי באוניברסיטת חיפה היא אמרה: "הצעות החקיקה הנדונות בימים אלה, מה שמכונה לצערי 'בליץ החקיקה', אינן עומדות כל אחת בפני עצמה. הרעיון שלפיו נכון או ניתן לבצע שינוי עמוק במארג המשטרי באבחת חרב הוא שגוי בעיניי".
לדברי בהרב-מיארה, "שינוי משטרי מהותי דורש חשיבה מעמיקה ושיקול דעת מושכל. הוא לא מתאים לחקיקת בזק, חלקה טרם הקמת הממשלה, עת נדחסים ומקודמים חוקים עקרוניים בזמן קצר. יש להימנע ממצב שבו שיח המשילות ישמש אמצעי להסרת כל מגבלה על כוחו של השלטון".
היועמ"שית התייחסה ליוזמות הרבות של הליכוד ושותפותיו - בין היתר חקיקת פסקת התגברות, שינוי שיטת הסניוריטי לבחירת נשיא העליון, שינוי הליכי בחירת השופטים, הפגיעה ביכולת העליון להשתמש בעילת הסבירות לבחינת החלטות הממשלה ומינוייה, וכן היוזמה להפחתת גיל הפנסיה של השופטים. "היו ערניים. שלטון הרוב, ללא הסדרים משטריים המאזנים את כוחו של הרוב, איננו דמוקרטיה במובנה המהותי".
היא התייחסה ברמיזה ל"חוק בן-גביר", שאמור להעניק לשר לביטחון לאומי סמכויות רחבות על מדיניות המשטרה, ואמרה: "הסכנה הברורה והמיידית היא שתחת הכותרת של קביעת מדיניות ישפיע הדרג הפוליטי על החלטות הנוגעות לפתיחת חקירות ולהעמדה לדין. החלטות בנושאים אלה הן מהרגישות ביותר במדינה דמוקרטית. בכל הנוגע לחקירות פליליות ולמדיניות אכיפה – אסור שתהא מרות על מערכת אכיפת החוק זולת החוק. פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק תוביל לפגיעה קשה בעקרונות הבסיסיים ביותר של שלטון החוק – שוויון, היעדר שרירותיות והיעדר משוא פנים".
גם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הייתה אמורה לנאום בכנס, אך ביטלה את השתתפותה. בהודעה מטעמה נמסר כי "לנוכח העיתוי הרגיש שבו הוא מתקיים, הנשיאה סבורה כי מוטב שתימנע מלהשתתף בו הפעם".
