עשרות מיליוני אמריקנים ייצאו היום (ג') להצביע בבחירות אמצע הכהונה בארה"ב, כשלפי הסקרים הדמוקרטים צפויים לאבד בהן את הרוב הדחוק שממנו הם נהנים כעת בבית הנבחרים, וייתכן מאוד שגם בסנאט, באופן שיגביל דרמטית את כוחו של הנשיא ג'ו ביידן לקדם יוזמות וחקיקה, ומנגד יעניק לרפובליקנים כוח לפתוח בחקירות נגדו ונגד מקורביו. בשעות האחרונות שנותרו עד לפתיחת הקלפיות ממשיכים ביידן ובכירי הדמוקרטים בקרב בלימה אחרון שבמרכזו אזהרה מסכנה לעתידה של הדמוקרטיה האמריקנית, אבל בעדות לחוסר הפופולריות של הנשיא הוא בחר להגיע הלילה דווקא למרילנד, שהיא מעוז דמוקרטי מובהק, ולא לאחת ממדינות המפתח שבהן המרוצים צמודים. ynet ילווה את ליל הבחירות והבוקר שאחריו בעדכונים חיים על הספירה והתוצאות.
18 צפייה בגלריה
ביידן וטראמפ. הוא חושש מלהפוך לברווז צולע, הוא רוצה לרכוב על ניצחון רפובליקני לקראת 2024
(צילום: AFP, GettyImages)
דונלד טראמפ רומז כי יתמודד שוב לנשיאות ארה"ב ב-2024
הרפובליקנים מקווים מצדם ל"גל אדום" שבו יסחפו המוני בוחרים בצל משבר יוקר המחיה וסוגיות אחרות שעומדות כעת במוקד דאגתם של האמריקנים, כגון זינוק בפשיעה. אף שהוא אינו מועמד כעת, לבחירות הללו יש גם חשיבות רבה באשר לעתידו הפוליטי של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שקידם באופן אישי רבים מהמועמדים הרפובליקנים ומקווה שסחף לטובתם יהיה קדימון לקאמבק שלו בבחירות לנשיאות ב-2024. הנשיא לשעבר מפזר כבר זמן רב רמזים עבים על כוונתו להתמודד פעם נוספת על הנשיאות בעוד שנתיים, ואף שבסוף השבוע דווח כי בכוונתו לעשות זאת רק לאחר בחירות האמצע, אמש דיווחה רשת CNN כי הוא שוקל לעשות זאת כבר בעצרת הלילה שערך באוהיו, שם קידם את המועמד שלו באחד המרוצים המכריעים בקרב על הסנאט. טראמפ לא הכריז בסופו של דבר על ריצה בעצרת, אך כן שיגר רמז עבה נוסף כשאמר כי בכוונתו להכריז "הכרזה גדולה" מביתו בפלורידה ב-15 בנובמבר.
בחירות האמצע, נזכיר, הן הבחירות הנערכות פעם בארבע שנים באמצע הקדנציה של הנשיא המכהן, והאמריקנים בוחרים בהן את נציגיהם לשלל מוסדות ותפקידים ברמה הפדרלית ובתוך המדינות השונות שמהן מורכבת ארה"ב: בתי המחוקקים, תפקידי מושל, תובעים כלליים ועוד. רבים מחשיבים את הבחירות הללו למשאל עם על תפקודו של הנשיא המכהן, ובאופן מסורתי נוטה מפלגתו לאבד בהן מכוחה. עיקר תשומת הלב בבחירות האמצע מופנית אל ההצבעה לשני בתי הקונגרס – הסנאט ובית הנבחרים – משום שכאשר מפלגתו של הנשיא שולטת בשניהם קל לו יותר לקדם חוקים ויוזמות, ואילו במצב שבו המפלגה היריבה זוכה בהם לרוב – הוא הופך ל"ברווז צולע".
מוקדי הכוח, שבלעדיהם הנשיא הופך ל"ברווז צולע"
הסנאט הוא הבית העליון של הקונגרס, ויש בו 100 מושבים – שניים לכל אחת מ-50 מדינות ארה"ב. הוא אחראי בין השאר לאשר מינויים שעושה הנשיא – משרים ועד שגרירים ושופטים – ובידיו מסור גם הכוח להדיחו. כל חבר בסנאט נבחר לתקופה בת שש שנים, ואחת לשנתיים עומדים לבחירה מחדש שליש מהמושבים בו. בית הנבחרים הוא הבית התחתון, ובו יש 435 חברים, העומדים כולם לבחירה מחדש פעם בשנתיים. מספר המושבים שמקבלת כל מדינה בבית זה נגזר מגודל אוכלוסייתה (כך למשל לקליפורניה מוקצים 52, ואילו לאלסקה – אחד בלבד), והחוקים הנחקקים בו צריכים לקבל את אישור הסנאט ואת חתימת הנשיא.
18 צפייה בגלריה
טראמפ בעצרת הלילה באוהיו. מבחן גם לכוחו שלו, לקראת ניסיון קאמבק צפוי ב-2024
(צילום: gettyimages)
בקונגרס היוצא נהנו הדמוקרטים מיתרון בשני הבתים: בבית הנבחרים הם מחזיקים ב-220 מושבים לעומת 212 של הרפובליקנים (שלושת המושבים הנותרים אינם מאוישים כרגע), ובסנאט שורר שוויון 50-50, אך לדמוקרטים יש רוב מעשי משום שבמקרה של תיקו הקול המכריע הוא של סגנית הנשיא, וכעת זו הדמוקרטית קמלה האריס. עם זאת, לבחירות מחר מגיעה המפלגה הדמוקרטית עם הגב לקיר: כבר חודשים שהסקרים מלמדים כי הרפובליקנים בדרכם לחולל מהפך בבית הנבחרים, ומאז החודש שעבר חל כרסום דרמטי בכוחם של הדמוקרטים גם בקרב על הסנאט, ואתר ניתוח הסקרים FiveThirtyEight נותן להם כעת סיכוי של 45% בלבד לשמור על יתרונם שם.
בקרב על בית הנבחרים צפויים כאמור הרפובליקנים לנצח בקלות, ועל פי ההערכות הם יזכו לרוב שנע בין 15 ל-25 מושבים. לפיכך, רוב תשומת הלב תוקדש בליל הבחירות לקרב על הסנאט. מבין 100 המושבים שם עומדים הפעם לבחירה 35, והמרוצים ל-27 מהם נראים מוכרעים למעשה, ומסתמן כי אף מפלגה לא תאבד בהם מושב שבו היא מחזיקה כרגע. פירוש הדבר הוא שהקרב על הסנאט מתנקז לשמונת המרוצים הנותרים, והמאבק בהם הוא על 4 מושבים שבהם מחזיקים הרפובליקנים ו-4 שנמצאים בידי הדמוקרטים: לדמוקרטים יש סיכוי לא רע לזכות במושב רפובליקני בפנסילבניה, וסיכוי קטן לזכות במושבים רפובליקניים בוויסקונסין, צפון קרוליינה ואוהיו; ולרפובליקנים מנגד יש סיכוי טוב לזכות במושב דמוקרטי בג'ורג'יה ובנבאדה, וסיכוי מסוים לזכות במושבים דמוקרטיים באריזונה וניו המפשייר.
לפירוט נרחב על מרוצי המפתח, מהמועמד שמתמודד עם שבץ מוחי ועד לכוכב הפוטבול לשעבר שמכחיש ששילם על הפלות: לחצו כאן
18 צפייה בגלריה
ג'ון פטרמן, המועמד הדמוקרטי לסנאט בפנסילבניה, עם הנשיא לשעבר ברק אובמה. הפער מול יריבו הצטמצם אחרי שקיבל שבץ
(צילום: EPA)
18 צפייה בגלריה
ד"ר אוז, המועמד הרפובליקני במרוץ שבו הושקעו 221 מיליון דולר משני הצדדים
(צילום: EPA )
18 צפייה בגלריה
תומך של טראמפ שהגיע לעצרת שלו באוהיו, שעות ארוכות לפני שנערכה. על הדגל כתוב: "טראמפ 2024"
(צילום: רויטרס)
18 צפייה בגלריה
משלהבים בוחרים עם תופים, באורלנדו שבפלורידה. קרבות על שלל תפקידים, מקומיים וארציים
(צילום: AFP )
עד כמה חשובות הבחירות הללו לשתי המפלגות מעידה ההערכה שפורסמה אמש ב"ניו יורק טיימס" ולפיה עד כה הושקעו על הקמפיינים השונים 16.7 מיליארד דולר, שיא עבור מערכת בחירות לאומית שאינה לנשיאות. הכסף הזה הושקע בפרסומות, במשכורות לעובדים בקמפיינים ובמבצעי ענק לעידוד הצבעה. רק על פרסומות בשמונת מרוצי המפתח לסנאט, כך לפי הדיווח, הושקע סכום עתק של 840 מיליון דולר. המרוץ היקר ביותר הוא זה שנערך בג'ורג'יה, שם נאבק הסנאטור הדמוקרטי רפאל וורנוק מול כוכב הפוטבול לשעבר הרשל ווקר, שלמרות שלל שערוריות שצצו מעברו הצליח לכפות על וורנוק קרב צמוד ביותר. על המרוץ הזה השקיעו שני הצדדים 250 מיליון דולר. למרוץ בפנסילבניה – שם יתרונו של המועמד הדמוקרטי לסנאט ג'ון פטרמן על פני המועמד הרפובליקני ד"ר מהמט אוז הצטמק על רקע האירוע המוחי שעבר – הוזרמו 221 מיליון דולר.
גם הליך הדחה אפשרי: הסיוט שמתכננים הרפובליקנים לביידן
גורלו של הסנאט אמנם טרם הוכרע, אבל בבית הנבחרים כבר ברור שללא דרמה של ממש הרפובליקנים ייהנו שם מרוב – ויש להם כבר תוכניות פעולה מפורטות. חוקים הם אמנם לא יוכלו להעביר ללא הסנאט, וגם אם ישתלטו עליו ביידן יוכל להטיל וטו על החקיקה שלהם, אבל הם יוכלו לחסום את היוזמות שהוא עצמו ינסה לקדם, כגון תוכניתו של ביידן לעגן בחוק את זכותן של נשים לבצע הפלה. מי שצפוי להפוך ליו"ר הבית, מנהיג הסיעה הרפובליקנית שם קווין מקארת'י, אמר אתמול ל-CNN כי בכוונתו לפתוח גם בשורה של חקירות נגד ממשל ביידן, כגון על האופן שבו ערך את הנסיגה הכאוטית מאפגניסטן. הוא לא שלל אפשרות של הליך הדחה נגד הנשיא הדמוקרטי, אך טען שהדבר לא ייעשה כתעלול פוליטי. יודגש כי סיכוייו של הליך אפשרי שכזה להביא להדחה בפועל, במשפט בסנאט, אפסיים.
כשברקע מחוקקים ממחנה הימין הקיצוני קוראים להפסיק את הסיוע לאוקראינה, מקארת'י הבהיר שהוא תומך בממשלה בקייב במלחמה מול רוסיה – אבל הצהיר שלא יעניק לה "צ'ק פתוח", כפי שעושה לכאורה ממשל ביידן, שהזרים אליה עשרות מיליארדי דולר של סיוע צבאי וכלכלי. בעדות למשברים הצפויים לביידן עם בית נבחרים לעומתי, מקארת'י הבטיח גם להשתמש כקלף מיקוח בצורך להעלות בשנה הבאה את תקרת תשלום החוב הפדרלי – העלאה שבלעדיה ארה"ב לא תוכל לשלם את חובותיה לנושים בעולם.
מקארת'י אמר שידרוש בתמורה להעלאת תקרת תשלום החוב קיצוצים בתקציב הממשל הפדרלי. "אם אתה הולך לתת למישהו אשראי גבוה יותר, לא היית אומר שהוא צריך לשנות את התנהגותו, כדי שלא ימשיך להגדיל אותו כל הזמן? לא נכון לומר 'הו, אני הולך להמשיך לבזבז כסף'. אף משק בית לא עובד כך", אמר. משבר דומה התחולל בתקופת נשיאותו של ברק אובמה, אחרי שגם בבחירות האמצע ב-2010 איבדו הדמוקרטים את השליטה בבית הנבחרים ובסנאט, ורק ברגע האחרון הגיעו הצדדים לפשרה.
זריקת עידוד קיבלו הערב הרפובליקנים מהמיליארדר אילון מאסק, שרק לאחרונה השלים את רכישת הרשת החברתית טוויטר, ובציוץ שם הוא קרא לאמריקנים להצביע למועמדים הרפובליקנים. "לבוחרים בעלי הלך רוח עצמאי: שלטון משותף מגביל את הגרוע ביותר בשתי המפלגות, ולפיכך אני ממליץ להצביע בעד קונגרס רפובליקני, כיוון שהנשיא הוא דמוקרטי", כתב מאסק. "דמוקרטים ורפובליקנים מובהקים לעולם לא יצביעו לצד השני, ולכן הבוחרים העצמאיים הם אלו שיכריעו מי בשלטון", הוסיף. קריאתו של מאסק מגיעה על רקע אזהרות של דמוקרטים וארגוני זכויות אדם מכך שתחת ניהולו של איש העסקים – שהצהיר כי הוא תומך ב"חופש ביטוי אבסולוטי" – טוויטר עלולה לתת מקום רב יותר לדיס-אינפורמציה בבחירות, אם כי מאסק הצהיר כי לא חל אף שינוי בכללים של הרשת נגד הפצת מידע שגוי.
חמושים ליד קלפיות: "זו שערורייה"
אחרי שבאמצע השנה נהנו הדמוקרטים מנסיקה פתאומית בסקרים בעקבות הבהלה בציבור מהחלטת בית המשפט העליון לבטל את ההיתר להפלות בכל ארה"ב, מאז סוף הקיץ החזירו לעצמם הרפובליקנים את המומנטום, והם מסתייעים בעובדה שביידן הוא נשיא לא פופולרי, שרק כ-39% מהציבור שבעי רצון מתפקודו, ובאינפלציה הדוחקת, שהגיעה לשיא של 40 שנה והפכה לנושא שמטריד את המצביעים יותר מכול. עדות לעד כמה לא פופולרי הנשיא היא העובדה שחלק מהמועמדים בקרבות המפתח ביקשו מהנשיא שלא להגיע למדינות שלהם, ואף סירבו להצהיר כי יתמכו בו כמועמד הדמוקרטי לנשיאות ב-2024. בישורת האחרונה של הקמפיין הוא אכן נמנע מלהגיע למדינות המפתח, ובמהלך הלילה כאמור יגיע דווקא למעוז הדמוקרטי מרילנד, שם המועמד הדמוקרטי לתפקיד המושל ווס מור צפוי לנצח ללא קרב משמעותי.
לקראת הנסיעה במרילנד התראיין ביידן לתוכנית הרדיו של הכומר אל שרפטון, דמות בולטת בקהילה האפרו-אמריקנית, והזהיר כי אם הרפובליקנים ינצחו הישגים מרכזיים שרשם הממשל שלו בסיוע לשחורים, כגון תוכניתו למחיקת חובות מתקופת הלימודים האקדמיים, יהיו בסכנה. "אם לא ננצח, הם הולכים למחוק את כל מה שעשינו", טען ביידן. הוא הביע חשש מניסיונות לכאורה להפחיד בוחרים דמוקרטים מלממש את זכותם הדמוקרטית, וטען כי היו מקרים שבהם אנשים חמושים עמדו סמוך למוקדי ההצבעה המוקדמת. "זו שערורייה", אמר, "האמריקנים צריכים לחוש בטוחים להגיע לקלפיות".
הנשיא הדמוקרטי מזהיר כעת שוב ושוב שבבחירות הללו הגורל של הדמוקרטיה עצמה מוטל על הכף. הוא הזכיר לא אחת כי מועמדים רפובליקנים רבים מקדמים את תיאוריות הקונספירציה של טראמפ באשר להונאה נרחבת לכאורה בבחירות 2020, טענות שנדחו על ידי ממשלו שלו ובשלל עתירות משפטיות שהגיש. בתקשורת האמריקנית מציינים כי מועמדים רבים שתומכים בטענות הללו ניתן למצוא במרוצים המקומיים שלא זוכים לתשומת לב לאומית, על תפקידים של פקידים בעלי השפעה רבה בכל הנוגע לאשרור תוצאות בחירות עתידיות, כגון מזכירי המדינה המקומיים של המדינות השונות. טראמפ, נזכיר, הפעיל אחרי ההפסד שלו בנובמבר 2020 לחץ כבד על אותם פקידים מקומיים בניסיון להפוך את תוצאות הבחירות, ולהישאר כך בבית הלבן, אבל רבים מהם עמדו בלחצים הללו וסירבו לקריאותיו לנצל את כוחם ולא לאשרר את התוצאות במדינות שלהם. כעת חלקם עשויים להתחלף במועמדים שיהיו נוחים יותר מבחינתו ב-2024.
41 מיליון כבר הצביעו, והאזהרה מ"מיראז' אדום" בספירה
אף שהיום תחל ההצבעה הרשמית, יותר מ-41 מיליון אמריקנים כבר השתתפו בהצבעה המוקדמת שמתנהלת בשבועות האחרונים ב-47 מדינות שונות. לפי CNN הנתונים הללו גבוהים יותר מנתוני ההצבעה המוקדמת של בחירות האמצע ב-2018, כשברקע חל זינוק בשיטת ההצבעה בדואר מאז החלה מגפת הקורונה, אבל לדברי הרשת מוקדם מדי להעריך אם שיעור ההצבעה הסופי אכן יהיה גדול יותר מלפני ארבע שנים. המדינה שבה הצביעו יותר מכל בהצבעה המוקדמת היא טקסס, שם 5.4 כבר מיליון מימשו את זכותם הדמוקרטית, בעוד בפלורידה הצביעו 4.7 מיליון ובקליפורניה 4.1 מיליון. בג'ורג'יה, אחת ממדינות המפתח המרכזיות כעת, הצביעו מוקדם 2.5 מיליון איש ובצפון קרוליינה 2.1 מיליון.
ממש כפי שהיה בבחירות הקודמות ב-2020, אז נמשכה ספירת הקולות ימים ארוכים, כלל לא בטוח שלשאלות המרכזיות בבחירות האמצע – איזו מפלגה תשלוט בבית הנבחרים ובסנאט – נקבל תשובה בלילה שבין שלישי לרביעי. מלבד העובדה שהמרוצים במדינות המפתח עשויים להתברר כצמודים מאוד, ספירת המעטפות של הקולות מההצבעה המוקדמת לוקחת לעתים קרובות זמן רב, במיוחד במדינות כמו וויסקונסין ופנסילבניה שלא מאפשרות לפתוח אותן ולהכין אותן להליך הספירה לפני שהקלפיות הרגילות נסגרות.
במדינות שכאלו מזהירים מומחים מתופעה של "מיראז' אדום" בשלב הראשון של ספירת הקולות, כשלאחריה עשוי להגיע לפתע "גל כחול". המשמעות היא שתחילה יובילו המועמדים הרפובליקנים בספירה, ובהמשך ייהנו המועמדים הדמוקרטים מיתרון בספירת הקולות שנשלחו בדואר. הסיבה לכך היא שהרפובליקנים נוטים שלא להצביע בדואר כמו הדמוקרטים, ומעדיפים להגיע פיזית לקלפיות ביום הבחירות, ובמדינות רבות נספרים קודם הקולות מהקלפיות. כך קרה בבחירות לנשיאות ב-2020, ואף שגם אז המומחים הזהירו מאותה תופעה, הדבר סייע לטראמפ לקדם את טענותיו השגויות על הונאה נרחבת שהביאה ל"גניבת הבחירות" לכאורה. המומחים, יודגש, מציינים כי תופעה הפוכה – של "מיראז' כחול" ואז "גל אדום" – עשויה לקרות במדינות שבהן הקולות שנשלחו בדואר נספרים מהר יותר, כגון פלורידה וצפון קרוליינה.
החוק נגד הפלות מהמאה ה-19 ייאכף? קרבות המושלים
לצד המרוצים לסנאט ולבית הנבחרים, תשומת לב רבה תוקדש במהלך ליל הבחירות גם לתוצאות שיזרמו מהקרבות על תפקידי המושלים בארה"ב, שלהם השפעה אדירה בשלל סוגיות בוערות: מהגבלות על החזקת כלי נשק, דרך הנגישות של הבוחרים לקלפיות וכלה בזכות לבצע הפלות. בוויסקונסין, למשל, המושל הדמוקרטי טוני אוורס מתמודד בקרב צמוד מול המועמד הרפובליקני טים מייקלס – שהבטיח לאכוף שם חוק מהמאה ה-19 שאוסר על הפלות. אוונס לא אכף את החוק הזה מאז שנכנס לכאורה לתוקף בעקבות פסיקת ההפלות של העליון, ומנסה לאתגר אותו בבית משפט מקומי.
18 צפייה בגלריה
קרב תחרותי ומפתיע בניו יורק: היתרון של המושלת הדמוקרטית קת'י הוקול מול לי זלדין הרפובליקני הצטצמם בצל הפשיעה שם
(צילום: EPA, רויטרס )
בחירות לתפקיד המושל נערכות ב-36 מדינות, כשבסך הכול ישנם 28 מושלים רפובליקנים ו-22 דמוקרטים. לפי ניתוח של אתר "פוליטיקו" ישנם חמישה מרוצים צמודים לתפקיד המושל, שלא ניתן לומר למי יש יתרון מובהק בהם: אריזונה, קנזס, נבאדה, וויסקונסין ואורגון. בכולם מלבד אריזונה יש כעת מושל דמוקרטי. הרפובליקנים מקווים להפתיע בעוד מדינות, ובין היתר הצליח המועמד שלהם בניו יורק, לי זלדין, לכפות קרב תחרותי למדי על המושלת הדמוקרטית קת'י הוקול – אף שניו יורק היא מעוז דמוקרטי עמוק שכבר 20 שנה לא בחר במושל רפובליקני. הוקול עדיין נהנית שם מיתרון בסקרים, אבל בשבועות האחרונים הוא הצטמק לפער חד-ספרתי, כשברקע רבים מאשימים שם את מדיניות הדמוקרטים בזינוק שנרשם בהיקף הפשיעה אחרי שוך מגפת הקורונה. גם בקונטיקט, מיין, מישיגן, מינסוטה וניו מקסיקו המועמדים הדמוקרטים נהנים מיתרון בסקרים, כשהרפובליקנים מקווים שמועמדיהם ייהנו אולי מניצחון מפתיע בתרחיש של סחף נרחב לטובתם.
פורסם לראשונה: 23:56, 07.11.22
