נשיא דרום קוריאה יון סוק יאול התנצל הלילה (בין שישי לשבת) על כך שהכריז ביום שלישי האחרון על משטר צבאי במדינה, והבטיח כי לא יפעל כך שוב. "אני מאוד מצטער, ורוצה להתנצל באמת ובתמים בפני האנשים שהיו בהלם", ציין בהצהרה שנשא לאומה. "לא אתנער מאחריות משפטית ופוליטית הקשורה להצהרה על משטר צבאי".
3 צפייה בגלריה
"לא אתנער מאחריות". נשיא דרום קוריאה
(צילום: South Korean Presidential Office via Getty Images, Jung Yeon-je / AFP)
עם זאת, הנשיא הבהיר כי הוא לא מתכוון להתפטר לפני ההצבעה על הדחתו. "אני משאיר למפלגתי לנקוט צעדים לייצוב המצב הפוליטי בעתיד, כולל באשר לסוגיית כהונתי", הוסיף. יו"ר מפלגתו של הנשיא האן דונג-הון קרא לפיטוריו של יון מיד לאחר ההצהרה, ואמר: "התפטרות מוקדמת של הנשיא היא בלתי נמנעת, שכן הוא לא כשיר יותר למלא את חובתו הציבורית". לפי החוקה, אם יון יתפטר או יודח, ראש הממשלה, שמונה על ידי יון, יהפוך לנשיא הזמני של דרום קוריאה.
האופוזיציה בדרום קוריאה קראה לחברי מפלגת השלטון (PPP) להצטרף אליה בהצבעה על הדחתו של הנשיא. "ההצבעה הזו היא הדרך להגן על הדמוקרטיה", הפצירו בחברי ה-PPP, שעזבו את הפרלמנט במטרה להפיל את ההצבעה. בהמשך ההצבעה נפלה באופן רשמי. במהלך ההצבעה שהו כ-150 אלף מפגינים מחו מחוץ לבניין ודרשו את הדחת הנשיא.
ניסיונו הכושל של יון להפעיל משטר צבאי נתפס מצד רבים כניסיון הפיכה למעשה על רקע השיתוק הפוליטי בדרום קוריאה. מפלגות האופוזיציה הגישו ברביעי האחרון בפרלמנט הצעה להדחתו של הנשיא, וגם במפלגת השלטון עצמה נשמעות כאמור קריאות ליון לתת דין וחשבון על המעשה שהדהים את דרום קוריאה ואת הקהילה הבינלאומית.
לפני הגשת הצעת ההדחה, "המפלגה הדמוקרטית", מפלגת האופוזיציה הגדולה בפרלמנט, קראה לנשיא יון להתפטר מיידית. היא הודיעה שאם יסרב, תפתח בהליך להדחתו, והאשימה אותו ב"התקוממות". המפלגה טענה כי "ההכרזה על משטר צבאי של הנשיא הייתה הפרה ברורה של החוקה. מדובר היה במעשה מרד חמור המספק סיבות להדחתו".
הצבא פורץ לפרלמנט אחרי ההכרזה על משטר צבאי, והנזק בבניין
(צילום: רויטרס)
לצורך הדחתו של יון נדרש רוב של שני שלישים מחברי הפרלמנט ובהמשך אשרור של ההחלטה בידי לפחות שישה מתוך תשעה שופטים בבית המשפט החוקתי. יון, שנבחר לנשיא ברוב זעום של 0.7% בלבד ב-2022 וכעת הינו נשיא מאוד לא-פופולרי עם שיעור תמיכה בסקרים שנע סביב 20%, כבר איבד את הרוב בפרלמנט בבחירות מוקדם יותר השנה והכרזתו על משטר צבאי נעשתה על רקע תסכולו מכוחה הרב של האופוזיציה. למפלגתו, "כוח העם", יש רק 108 מושבים באסיפה הלאומית שמונה 300 בסך הכול.
כאמור, הנשיא הדהים את ארצו כשהכריז על משטר צבאי ברחבי המדינה. הפעם האחרונה שבה הוכרז בדרום קוריאה משטר צבאי – המאפשר לבצע מעצרים ללא צווים – הייתה ב-1979, בעקבות ההתנקשות בדיקטטור ששלט אז במדינה, פארק צ'ונג הי. כבר עשרות שנים שבמדינה יש משטר דמוקרטי יציב.
יון טען בהצהרה לילית מיוחדת כי הצעד הכרחי כדי להגן על דרום קוריאה ולשמור על ביטחונה, וטען שמפלגות האופוזיציה חותרת תחת המדינה ומנסות לפגוע בדמוקרטיה שלה. שעות ספורות לאחר מכן הודיע על ביטול המשטר הצבאי, בעקבות הצבעה בפרלמנט. יון אמר כי הוא מכבד את תוצאות ההצבעה, שם קבעו המחוקקים פה אחד כי יש לבטל את הכרזתו ואמרו שהיא מנוגדת לחוקת המדינה.
מעט אחרי הודעת הנשיא נהרו מפגינים לפרלמנט. השוטרים חסמו את הכניסה לבניין, ובין הצדדים נרשמו עימותים. המפגינים קראו "לבטל את המשטר הצבאי", "להגן על הדמוקרטיה" ו"לעצור את יון סוק יאול". במקביל נכנסו כוחות הביטחון לפרלמנט. אנשים שהיו בתוך הבניין ניסו לחסום את דרכם של החיילים והציבו ספות, כורסאות וכיסאות בכניסה.
הנשיא אמר בהכרזתו על מצב החירום כי המטרה היא להיאבק בכוחות שחותרים תחת המדינה ותומכים לכאורה במשטר הקומוניסטי של היריבה המרה צפון קוריאה. הוא לא סיפק אף ראיה להאשמות הללו. אחרי ההכרזה, שלמעשה אסרה על כל פעילות פוליטית, שעטו כוחות הצבא לבניין האסיפה הלאומית – בזמן שבמקום שהו 190 מ-300 המחוקקים. בסביבות 02:00, כשלוש שעות בלבד אחרי ההכרזה על משטר צבאי, כאמור, הצביע הפרלמנט פה אחד נגד החלטתו של יון. לאחר מכן, בצעד שהתפרש כתמיכה בתוצאות ההצבעה, הצבא עזב את הבניין.
החוק הקוריאני חייב את הנשיא לכבד את תוצאות ההצבעה בפרלמנט. אחרי ההצבעה, וההתנגדות החד-משמעית להחלטתו, נדרש יון להכריע אם להישמע לפרלמנט ולהודיע על ביטול המשטר הצבאי – ובכך לא לממש את רצונו להילחם באופוזיציה, או להמשיך במאבקו ולהותיר את מצב החירום על כנו ובכך לגרור את ארצו לכאוס חוקתי. לבסוף הודיע כי ההחלטה מבוטלת.
פורסם לראשונה: 09:36, 07.12.24
