עלייה של 127% בדיווחים על אלימות פיזית נגד להט"ב: דו"ח שפרסמה הבוקר (רביעי) האגודה למען הלהט"ב מצייר תמונת מצב מטרידה בישראל בשנה החולפת. מהנתונים עולה כי נרשמה עלייה של עשרות אחוזים בפגיעות כלפי הקהילה הגאה בשנה זו, שכוללות אלימות פיזית, מילולית ופגיעה ברכוש.
"זו הייתה השנה הלהט"בופובית ביותר בתולדות המדינה עם מאות מקרי אלימות, תקיפות ואיומים נגד להט״בים רק בשל זהותם", אמרה מנכ"לית האגודה למען הלהט"ב יעל סיני ביבלש. "אנחנו רואים היטב כיצד אמירות מסיתות של שרים וחברי כנסת תורגמו לאלימות של ממש ברחובות שערערה את המרחב הבטוח של כולנו. הנתונים מציגים תמונת מצב מדאיגה ולפיה להט״בים חווים בזמן המלחמה פגיעות ואלימות, אבל נשארים עם זה לבד".
לפי הנתונים, בשנה החולפת נרשמה עלייה של 93% במקרי האלימות לעומת שנת 2022 (259 דיווחים ב-2023 לעומת 134 ב-2022) - עלייה של פי 2.4 בדיווחים על פגיעות להט"בופוביות במרחב הציבורי מסך הדיווחים באותה שנה. מפילוח הפגיעות במרחב הציבורי עולה כי נרשמה עלייה של 127% בפגיעות פיזיות (118 ב-2023 לעומת 52 דיווחים ב-2022), עלייה של 76% בפגיעות ברכוש ועלייה של 53% בסחיטה ואיומים (23).
באגודה הסבירו כי "בשנה החולפת נוצר שיח מסית, להט"בופובי ומפלג בקרב נבחרי ציבור מהממשלה ומובילי דעת קהל, אשר תוצאותיו זלגו למרחבים בחיי היומיום של להט"בים, תוך מתן לגיטימציה לאינדיבידואלים לפעול בצורה אלימה נגד להט"ב".
מאחורי הנתונים הללו עומדים גם אסף רוזנברג ובן זוגו סיד. "בקיץ האחרון הלכנו בערב חמישי בפלורנטין בתל אביב, חיכינו מחוץ לבית של חברים וחבורה של נערים עברו לידנו, ושאלו אותנו 'אתם הומואים?'", הוא תיאר. "פשוט המשכנו לדבר בינינו וניסינו להתעלם. הם המשיכו ללכת אחרינו ולשאול 'אתם הומואים?', ולפני ששמתי לב אחד מהם פשוט ריסס לי גז פלפל לפנים. הרגשתי צריבה נוראית בעיניים, לא יכולתי לפתוח אותן, גם סיד נפגע. הם נעלמו לפני שיכולנו להבין בכלל מה קורה. זה היה מפחיד, שעה לא יכולתי לפתוח את העיניים ובאותו שלב לא הבנתי בכלל מה יש לי, מה הכניסו לי לעיניים".
השניים פנו למשטרה. "הם הגיעו, תשאלו אותנו, ואחרי כמה ימים הזמינו אותנו לתחנה לעוד תשאול. אבל אחרי כמה חודשים הודיעו לנו שהתיק נסגר כי לא מצאו אותם. זאת הייתה חוויה מאוד לא נעימה ומשפילה", סיפר.
להט"בופוביה בזמן מלחמה
במסגרת סקר ארצי של המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב שנערך בזמן המלחמה, שעליו ענו 1,002 משיבים המזדהים כלהט"ב בגיל 16 ומעלה, נמצא כי 46% מהם דיווחו כי אינם חשים בנוח כלהט"ב במקום שבו הם מתגוררים היום. יש לציין כי מדובר בעיקר במי שמקום מגוריהם השתנה בעקבות המלחמה.
תופעה מעניינת היא שהחל מה-7 באוקטובר ניכרת דווקא ירידה משמעותית בדיווחים למרכז הדיווח של האגודה. "הפערים בין שיעור החשיפה ללהט"בופוביה במלחמה לבין הירידה בדיווח האקטיבי לאגודה מעידים כי להט"בים סופגים יותר להט"בופוביה גם בזמן המלחמה, אך בצל מצב החירום הלאומי נשארים עימה לבד ולא מדווחים או פונים לסיוע, בין אם בשל חוסר לגיטימציה חברתית או תחושות אשמה אישית לעסוק בזהות הלהט״בית בזמן מצב חירום לאומי שבו החברה הישראלית על כל גווניה פגועה וכואבת", הסבירו באגודה.
בין המגמות המרכזיות שמאפיינות את סוגי הלהט״בופוביה אליהם נחשפו המשיבים והמשיבות בסקר ״להט״ב בזמן מלחמה״: ייצוגים מגחיכים ופוגעניים של להט"ב בשיח הציבורי ובפרט שיח מזלזל באנשים על הקשת הטרנסית, כינוי של חברי הקהילה כ"תומכי חמאס", להט"בופוביה במפגש החברתי בשירות המילואים והסדיר ("עלבונות כמו יא הומו, קוקסינל וכו׳"), ובידוד ועוינות כלפי להט"ב בארץ ובחו"ל ("דיבור להט"בופובי סביב הקהילה הגאה בחו"ל סביב השנאה כלפי ישראל").
מהסקר עולה כי רוב גדול מקרב חברי וחברות הקהילה (59%) לקחו חלק פעיל ביוזמות ופעולות התנדבות אזרחיות בזמן המלחמה. כמו כן, רבים ורבות בקהילה גויסו לשירות מילואים: 28% מהגברים בגילי 21 עד 40 שירתו או משרתים במילואים, כשבקרב 34% מהמגויסים למילואים שגם נמצאים בזוגיות - שני בני הזוג גויסו.
מהדו"ח עולה כי אנשים על הקשת הטרנסית מדווחים על שיעור גבוה מאוד של פגיעות להט"בופוביות ביחס לשיעורם באוכלוסיית הלהט"ב. בעוד שעל-פי אומדנים עדכניים טרנסג'נדרים מהווים כ-15% מקהילת הלהט"ב, הרי ש54% מסך הדיווחים שהתקבלו הגיעו מקבוצה זו. 14% מסך המקרים שדווחו למרכז הדיווח על-ידי אנשים על הקשת הטרנסית לשנת 2023 נוגעים לדיווחים על אירועים טרנספוביים בבתי עסק, נתון המסמן עלייה של פי שניים יותר דיווחים לעומת השנה הקודמת בקטגוריה זו (7% לשנת 2022). עליות נוספות נצפו בדיווחים במוסדות ציבור ממלכתיים, 11% לשנת 2023 לעומת 8% לשנת 2022, ופי שבעה בדיווחים על טרנספוביה במשטרה ובשב״ס (7% לשנת 2023 לעומת 1% לשנת 2022).
עוד עולה מהדו"ח כי הפגיעה בילדים על הקשת הטרנסית הייתה גבוהה משמעותית בהשוואה לכלל קהילת הלהט"ב, כשבשנת 2023 19% מהפגיעות באנשים על הקשת הטרנסית היוו פגיעות בקטינים מתחת לגיל 18.
"במשך שלושה חודשים זרקו לי אבנים על הבית", תיאר דודו אדרעי, ששם הבמה שלו הוא "מיס דובדבן". "עשינו חזרות למופע וחבורה של שלושה נערים שמעו אותנו, ומאותו היום הם החלו לזרוק אבנים לעברנו. זה המשיך במשך שלושה חודשים עד שהם פגעו בבית של האישה המבוגרת למטה, ואז החלטתי שאני עובר דירה".
7 צפייה בגלריה
"להט"בים חווים בזמן המלחמה פגיעות ואלימות, אבל נשארים עם זה לבד". מנכ"לית האגודה למען הלהט"ב
(צילום: ליאור חורש)
"זו תחושה של רדיפה, ממש כך", הוא הוסיף. "וזה לא היה ככה עד שלא התחילו הקולות המזעזעים האלה מהכנסת על הקהילה הגאה, שאמרו שאנחנו יותר גרועים מחמאס. האלימות הזו החמירה מאז המלחמה, אנשים פשוט לא מדווחים. אני שומע בתוך הקהילה המון דברים שלא מדווחים כי יש מן אמירה כזו ש'מה נעסיק עכשיו את כוחות הביטחון בזה? את מי זה מעניין עכשיו?'".
למרות העלייה המתוארת, סקר של המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב בשיתוף מכון מדגם מראה כי קיים שיפור בתפיסה הציבורית את הקהילה הגאה. הסקר נערך בינואר 2024, ומציג נתונים על תפיסות הציבור כלפי הקהילה הגאה לאחר המלחמה, לפיו 74.4% חושבים שקהילת הלהט״ב צריכה לקבל שוויון זכויות מלא.
"התהליכים הפוליטיים המתרחשים כעת, בנוסף למלחמה והשלכותיה על הקהילה אשר מתבהרות לנו מיום ליום, מרמזים על כך שהמאבק שלנו בשנה הקרובה עתיד להיות מאתגר עוד יותר", סיכמה מנכ"לית האגודה למען הלהט"ב סיני ביבלש. "עלייה של גורמים קיצוניים בתוך הממשלה, ומלחמה שמציפה את פערי הזכויות אל מול החובות בקרב הקהילה, מחייבות אותנו לעמוד על המשמר כדי להגן על הזכויות אותן נאבקנו רבות להשיג, וגם עבור אלו שטרם השגנו. השנה האחרונה הוכיחה מעל צל של ספק כי הקהילה הגאה היא חלק אינטגרלי ומשמעותי בחברה הישראלית. לפנינו עוד דרך ארוכה להשגת שוויון חברתי, תעסוקתי ואזרחי מלא, ואנו לא נעצור עד שנשיג אותו".
לדיווח על אירוע להט״בופובי וקבלת סיוע ניתן לפנות למרכז הדיווח של האגודה למען הלהט"ב בכתובת https://www.lgbt.org.il/nir-katz-center
"יש עם מי לדבר" - קו הקשב, המידע והתמיכה של האגודה פועל בימים א'-ה' ומוצ"ש בשעות 19:30-22:30 בטלפון: 2982* או בוואטסאפ: 058-6205591.
