היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תמסור מחר (יום שלישי) את תגובתה לעתירות בבג"ץ בעניין כשירות וסבירות מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר בממשלה, בעקבות הרשעתו בעבירות מס ועונש המאסר על תנאי שקיבל. היועמ"שית, כך מסתמן, תגן על התיקון לחוק הממשלה, שלא הבדיל בין כשירות מינוי שר שהוטל עליו מאסר בפועל לבין כשירות שר שהוטל עליו מאסר על תנאי. אולם, היועמ"שית צפויה לטעון שמינויו של דרעי, שהורשע שלוש פעמים, אינו סביר.
בהרב-מיארה, שהתנגדה לתיקון לחוק יסוד הממשלה שהעבירה הקואליציה שאפשר כהונת שר שהורשע והוטל עליו מאסר על תנאי, טוענת כי לא מדובר במקרה שבו המדינה יכולה להגיד שהחקיקה של הכנסת אינה חוקתית. עם זאת, בכל הנוגע לסבירות המינוי של דרעי אחרי שהורשע בפלילים, בהרב-מיארה סבורה שמדובר במינוי לא סביר.
בהחלטתה צפויה בהרב-מיארה להסתמך על פסיקת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שעמדה בראש הרכב שופטים שאישר את מינוי דרעי לשר ב-2015. חיות קבעה אז שהמינוי אמנם גבולי אך חוקי, שכן בזמנו חלפו יותר משבע שנים מאז הרגע שבו דרעי סיים לרצות את עונשו.
לפי חוות הדעת המתגבשת של היועמ"שית, הרעיון שימונה לשר אדם שהורשע שלוש פעמים - כשהפעם האחרונה הייתה לפני כשנה בלבד - הוא לא סביר, גם אם הדבר הוכשר בתיקון חוק היסוד.
לאור עמדתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, היא אפשרה לבנימין נתניהו למנות אדם שייצג את עמדתו, עורך הדין הפרטי מיכאל ראבילו, שכבר ייצג את נתניהו בעבר. את יו"ר ש"ס דרעי ייצג עו"ד נבות תל צור. המקרה שבו היועמ"שית מאפשרת ייצוג שאינו שלה נחשב חריג, שכן את עמדת הממשלה מייצג בדרך כלל היועץ המשפטי לממשלה - שמדבר בפני בג"ץ בקול אחד.
לחוות הדעת שגיבשה היועמ"שית קדמו התייעצויות ארוכות שקיימה בשבוע שעבר. הדיון עצמו בעתירות ייערך ביום חמישי הקרוב, והרכב מורחב של 11 שופטי בג"ץ יכריע בסוגיה. ההרכב המורחב הוקם הן בשל העובדה שמדובר בחוק יסוד והן בשל רגישות מעמדו של בית המשפט העליון כשברקע קואליציה שהצהירה בקווי היסוד שלה על הרצון לערוך רפורמה ביחסים בין הכנסת והממשלה לבין בג"ץ, ומינויו של שר משפטים - יריב לוין - שמוביל את האג'נדה הזו.
בליכוד איימו בעבר שאם בג"ץ יפסול את מינוי דרעי, תקודם "פסקת ההתגברות". פרופ' יניב רוזנאי אמר בשיחה עם ynet בשבוע שעבר כי "לא ברור לי איך אפשר לקיים ביקורת שיפוטית עם אקדח לרקה. זו אחת הבעיות הקשות שאין לנו כללי משחק מוגדרים ונוקשים. לבסוף, חשוב לציין ש'פסקת ההתגברות' לא קשורה ישירות לתיקון בעניין דרעי, שהוא כאמור תיקון חוקתי. אם כבר, מה שצפוי במקרה של בטלות זה הוראה שתשלול בכלל ביקורת שיפוטית של חוקי יסוד. את זה כבר הציעה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד וזה בדיוק מה שקרה בהונגריה".
