הצעת חוק שהגישה לאחרונה שרת החדשנות לשעבר ח"כ אורית פרקש הכהן זכתה לתמיכה מהקואליציה ומהאופוזיציה - ותאסור על שימוש באפליקציות החשופות לשליטת מדינה זרה, בהן טיקטוק, בטלפונים ממשלתיים להם זכאים עובדי מדינה מסוימים, בהם שרים, והצוותים הקרובים אליהם. "הצעת החוק הזו איננה חריגה, וקיימת בין היתר בארה"ב, אוסטרליה, קנדה, הודו ובמדינות באיחוד האירופי", ציינה יוזמת ההצעה ח"כ פרקש הכהן.
"חייבים לנקוט בכל אמצעי הזהירות". ח"כ פרקש הכהן
2 צפייה בגלריה
"הצעת החוק נועדה למנוע סכנה ברורה וממשית של איסוף מידע רגיש מטלפון ממשלתי". ח"כ פרקש הכהן
(צילום: אבי מועלם)
פרקש הכהן, שעומדת בראש הוועדה לענייני טכנולוגיות מתקדמות בכנסת, הוסיפה כי "הצעת החוק נועדה למנוע סכנה ברורה וממשית של איסוף מידע רגיש מטלפון ממשלתי, ברשות שר או אחד מחברי צוותו הקרוב, והעברתו לממשל זר כמו ממשלת סין". לדבריה, "אנו חייבים לנקוט בכל אמצעי הזהירות, בעיקר בתקופה כזו, וכאשר אנו יודעים כיום שהציר המדובר הוא בין סין, רוסיה ואיראן".
הצעת החוק הוגשה לאחר דיון שנערך בחודש יוני בוועדה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בכנסת, בראשות ח"כ פרקש הכהן, ובהשתתפות נציגי המל"ל, חברת טיקטוק, הרשות להגנת הפרטיות ומומחים נוספים בתחום. בדיון הואשמה החברה גם ב"השתקת תכנים פרו ישראליים", והוצג מחקר שנערך על ידי ה"וול סטריט ג'ורנל", בו נמצא כי צעירים שפתחו חשבון טיקטוק פיקטיבי ו"נקי", ללא העדפות כלשהן, קיבלו פי ארבע יותר תכנים אנטי-ישראליים מאשר פרו-ישראליים.
כיום, יותר מ-20 שרים במדינת ישראל, בהם חברי הקבינט המדיני-ביטחוני, בעלי חשבון טיקטוק. בין היתר, ראש הממשלה בנימין נתניהו מפעיל חשבון טיקטוק, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
2 צפייה בגלריה
חברת האם של טיקטוק יושבת בבייג'ינג - ומחויבת לשתף מידע עם הרשויות בסין, אם תידרש לכך
(צילום: רויטרס)
לטיקטוק מיליארדי משתמשים בעולם, בהם 3.8 מיליון ישראלים, לפי מחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). מדינות רבות בעולם כבר הביעו חשש מהדרך שבה האפליקציה אוספת מידע על משתמשיה, בעקבות כמה אירועים חריגים בשנים האחרונות. כך למשל, בשנת 2020 התגלה כי טיקטוק הפרה את מדיניות גוגל על ידי הצפנה נוספת, והסתירה איסוף מידע על משתמשים ללא אישורם. ב-2021 החברה הוסיפה לתקנון שלה איסוף מידע ביומטרי, ללא פירוט הצורך למידע זה.
בארצות הברית עלה חשש ממשי למעקב אחרי אזרחים ועיתונאים אמריקנים. יתרה מכך, מומחי סייבר טענו כי האפליקציה מסוגלת לשאוב מידע המאוחסן במכשיר ובכוננים קשיחים הקשורים אליו, כולל חיצוניים, והתחקו אחר תעבורת נתונים מהמערב לסין.
חברת האם של טיקטוק, ByteDance, יושבת בבייג'ינג ולפיכך כפופה לחוקי הממשל הסיני, בהם חוק המודיעין הלאומי, חוק סיכול הריגול וחוק ביטחון הסייבר של סין - המחייבים לשתף מידע עם הרשויות בסין אם יידרשו לכך. את הסעיף הזה, חולקת החברה בצורה עמומה בתנאי השימוש להם מסכימים כלל משתמשיה.
