"חיזבאללה שלט בכל האזורים שבהם אנשי האו"ם יכלו לבקר. במקומות מסוימים – אפילו אי-אפשר היה לצלם". כך תיאר מייקל, אזרח דני ששירת כחייל באחד מגופי האו"ם בדרום לבנון, בריאיון באחד העיתונים הפופולריים בארצו – שמאשש עוד יותר את טענות ישראל שהאו"ם נכשל כישלון חרוץ במשימתו למנוע את התעצמות חיזבאללה ולאכוף את החלטה 1701 שסיימה את מלחמת לבנון השנייה. "היינו תלויים לחלוטין בחיזבאללה. חופש התנועה שלנו הוגבל", אמר.
מייקל, שהתראיין לעיתון הדני BT, כבר פרש אחרי קריירה בת 25 שנה, וסיפר כי נשלח לפני כעשור לדרום לבנון כחלק מכוח של UNTSO, ארגון האו"ם לפיקוח על הפסקת אש – שפועל בצמוד לכוח שמירת השלום המרכזי של האו"ם בדרום לבנון, יוניפי"ל. שני הארגונים פועלים לעיתים קרובות מאותם בסיסים, ומייקל מספר כי כבר אז השליטה של חיזבאללה בפעילותם הייתה נרחבת, וכדוגמה לכך ציין כי אנשי האו"ם נמנעו מלפעול בחשכה בגלל החשש ממחבלי הארגון. "לכן היה לנו הרבה זמן פנוי בשעות הערב ובלילות", אמר מייקל – שביקש לא לחשוף את שם משפחתו.
עוד העיד כי כאשר אנשי יוניפי"ל או UNTSO ניסו להגיע למקומות שבהם לפי החשד פעל חיזבאללה – הם נעצרו לעיתים קרובות על-ידי פעילי ארגון הטרור. "הם פשוט חסמו את הדרך. הם לא היו חמושים באופן גלוי, אבל הם היו תוקפניים וזה היה די ברור שהם אנשי חיזבאללה – ידענו טוב מאוד מי מקבל את ההחלטות, במיוחד בערים השיעיות. הם לא רצו שנראה מה הם עושים". מייקל הדגיש כאמור כי אסור היה לפקחים לתעד את פעילות המחבלים: "אסור היה לצלם סרטונים או תמונות. ואם היינו עושים זאת, היינו יכולים לגמור עם מקומיים שמחרימים לנו את המצלמות. זה קרה לעמיתים שלי מיוניפי"ל ומ-UNTSO".
בנוגע לפעילות האכיפה בגבול עצמו, העיד מייקל כי ההנחיות היו לשמור על מרחק ממחבלי חיזבאללה. "כשערכנו סיורים על הקו הכחול, לעיתים קרובות ראינו 'אזרחים' קרובים מאוד למתקנים הצבאיים הישראליים, שמצלמים תמונות. כשזה קרה, נסוגנו וצפינו בזה ממרחק – כיוון שהייתה לנו הנחיה לפעול כך", העיד.
המתורגמן ששיבח את נסראללה, ונזרק מהאוטו
לדבריו, השליטה של חיזבאללה בדרום לבנון הייתה "מסיבית", והיה שם פחד רחב היקף מארגון הטרור. "האזרחים שלא תמכו בחיזבאללה, במיוחד הנוצרים, פחדו לדבר נגדו", ציין – אבל הדגיש שלצד זאת היה גם שיתוף פעולה בין המוסלמים השיעים לבין אנשי האו"ם, וכי חלק מהמתורגמנים שלהם היו אנשים שמזוהים עם חיזבאללה. "הייתה פעם שבה זרקתי את אחד מהם מהרכב שלי, בגלל שהוא שיבח את חסן נסראללה. פשוט סירבתי להקשיב לזה".
מייקל מוסיף כי היה "היעדר מוחלט" של יכולת לפעול אל מול ההפרות הרבות של החלטה 1701, שאוסרת על פעילות חמושים מדרום לנהר הליטאני (מלבד צבא לבנון הרשמי), ולדבריו עובדה זו לצד היעדר השלכות כלפי חיזבאללה – היו מקור גדול לתסכול עבורו. "דיווחנו באופן יומיומי על הפרות של החלטה 1701 לממונים עלינו, בפרט על ההגבלות על חופש התנועה שלנו. הנחו אותנו לדווח על כל ההפרות, לא משנה כמה. אבל שום דבר לא קרה", אמר. "לא שמענו מהם בחזרה, ולא יזמו שום דבר. זה היה מתסכל מאוד וזה רק אישש את מה שחוויתי במדינות אחרות שאליהן נשלחתי: האו"ם הוא חסר יכולת".
חייל האו"ם לשעבר מדגיש כי הוא ושאר אנשי הארגון פעלו מתוך שליחות. "הייתה לנו סיבה להיות שם, אחרי הכול. אפילו אם חלק מאיתנו נדרשו להבין שלא יכולנו לעשות כלום", אמר – תוך שהוא מציין שחלק מפקחי האו"ם בדרום לבנון הם אכן אנטי-ישראליים חריפים. "אני זוכר במיוחד את אחד מהם, שהיה אירי", אמר.
מייקל הוסיף כי הופתע מהחשיפות הישראליות בימים האחרונים, של מנהרות ותשתיות טרור תת-קרקעיות רבות שצה"ל משמיד כעת במסגרת התמרון המוגבל בכפרים סמוכי הגבול – כשלפי הדיווח בעיתון הדני BT, המנהרות הללו קרובות מאוד גם לבסיסי יוניפי"ל. "לא שמענו או ראינו עבודות חפירה כשהיינו שם – אני לעולם לא הייתי מסתיר את זה. אבל מהצד השני, היו כמה בתים אזרחיים וכנראה גם 'חוות תרנגולות' קרוב לקו הכחול בזמן שהייתי שם, וכמובן שלא יכולנו ולא הרשו לנו לבדוק אותם".
העימות עם יוניפי"ל, והטענה: "בני ערובה של חיזבאללה"
הוא ציין עוד כי מהמפגשים שערך עם חיילי צה"ל באותה תקופה, לפני כעשור, הוא התרשם שהיה להם מושג מצוין בנוגע למיקומים שבהם פועל חיזבאללה: "לעיתים קרובות ביקרנו אצל צה"ל בצד הישראלי של הגבול, כדי לקבל את התמונה שלהם לגבי המצב. והם היו יכולים להצביע באופן מדויק על המיקום שבו זיהו את חיזבאללה בצד השני של הגבול".
עדותו של מייקל מתפרסמת כשברקע עימות חריף בין האו"ם לישראל, בעקבות סירוב יוניפי"ל לדרישה הישראלית להתפנות מהעמדות שלו בגבול חמישה ק"מ צפונה – בשל הקרבות מול חיזבאללה במסגרת התמרון המוגבל. הסירוב להתפנות מעמיד את חיילי האו"ם בסכנה, אבל למרות זאת ביוניפי"ל מתעקשים להישאר בבסיסים ומאשימים את צה"ל בירי מכוון לכאורה לעברם, אף שחיזבאללה פועל בסמיכות רבה לבסיסים הללו. בישראל טוענים מנגד שהסירוב להתפנות הופך למעשה את פקחי האו"ם לבני ערובה של חיזבאללה, וכי הוא משתמש בהם כמגן אנושי.
כך או כך, המקרים שבהם נפצעו פקחי או"ם בעקבות הקרבות ליד הגבול עוררו גינויים וזעם רב בעולם, גם מצד ידידות כמו איטליה, ובישראל הביעו חשש מפגיעה בלגיטימציה להמשך הפעולה הצבאית. בישראל הבהירו בהקשר זה את ההערכה שיש בירושלים לחשיבות יוניפי"ל, ושר החוץ ישראל כ"ץ מסר למשל בשבוע שעבר: "ישראל מייחסת חשיבות רבה לפעילות הארגון, ואין לה כוונה לפגוע בו או באנשיו. ישראל רואה ביוניפי"ל תפקיד חשוב ב'יום שאחרי' המלחמה נגד חיזבאללה". לדבריו, "ארגון הטרור משתמש באנשי יוניפי"ל כמגינים אנושיים, תוך ירי מכוון לעבר צה"ל בסמוך לעמדות יוניפי"ל כדי ליצור חיכוך. נמשיך לעשות כל מאמץ להימנע מפגיעה ביוניפי"ל, הכול תוך תיאום עם מפקדיו ובהתאם לחוק הבינלאומי".
בינתיים נמשכים המאמצים הבינלאומיים להביא להסדר מדיני שיסיים את חזית המלחמה בצפון, אחרי שחיזבאללה כבר אותת – בעקבות המכות הקשות שספג בשבועות האחרונים – על נכונות להפסקת אש מבלי לקשור זאת למתרחש בעזה. היום הגיע לשיחות בביירות השליח האמריקני עמוס הוכשטיין, כשברקע קריאות של דיפלומטים במערב לישראל "לנצל את ההזדמנות" ולהסכים להסדר – הסדר שבמסגרתו הם אותתו על נכונות להרחבה אפשרית למנדט של יוניפי"ל. "אנחנו מבינים היום שהמנדט של יוניפי"ל היה שגוי, וצריך לבחון הרחבה שלו או מנדט אחר", אמר ל-ynet דיפלומט מערבי בכיר.