ההתגרות באסירים הפוליטיים שקדמה לעימותים, השימוש בגז מדמיע ואלות לפני הירי – והטענות לטיוח באמצעות שריפה: סוכנות הידיעות רויטרס פרסמה הלילה (בין רביעי לחמישי) עדויות ופרטים חדשים על מהומת הענק שהתרחשה בסוף השבוע בכלא אווין הידוע לשמצה בטהרן, בעיצומה של "מחאת החיג'אב" שמטלטלת את איראן כבר חודש שלם.
9 צפייה בגלריה
השריפה בכלא אווין בסוף השבוע. "שוטרים התגרו באסירים, הם השיבו בקריאות 'מוות לחמינאי'"
תיעוד מהשריפה בכלא אווין בטהרן
שישה גורמים ששוחחו עם רויטרס סיפרו כי יומיים לפני השריפה שפרצה בכלא, ושבה מתו לפי השלטונות שמונה אסירים, יחידת שוטרים שמתמחה בטיפול בהפגנות הגיעה למתחם השמור והחלה לסייר בין אגפי האסירים, כשאנשיה צועקים "אללהו אכבר" ודופקים על סורגי התאים עם אלותיהם. לדברי הגורמים הייתה זו התגרות שלא נבעה מפרובוקציה מסוימת מצד האסירים.
הסיורים של השוטרים בין התאים החלו ביום חמישי האחרון, ויומיים לאחר מכן, בשבת, כמה מהאסירים הגיבו בקריאות למותו של המנהיג העליון עלי חמינאי – כפי שעושים המפגינים ברחבי איראן הדורשים להפיל את משטר האייתוללות. "שמענו קולות ירי וצעקות 'מוות לחמינאי' מאסירים באגפים אחרים", סיפר לרויטרס אסיר שמוחזק באגף 8 בכלא, המיועד לאסירים שהורשעו בעבירות כלכליות. רויטרס מציינת כי האסיר הסכים לשוחח עמה בתנאי ששמו יישאר חשאי, וכך גם הדרך שבה תקשרה עמו.
הדיכוי הנוקשה שאירע בתוך הכלא, יחד עם השריפה שהשתוללה בו ושהסיבה לפריצתה עדיין לא ברורה, טלטלו עוד יותר את איראן – שהמצב בה מתוח ממילא לאחר חודש של מחאה נגד המשטר וניסיון דיכוי נוקשה שלה מצד השלטונות. לפי רויטרס, הראיונות שערכה עם אותו אסיר באגף 8, יחד עם קרוב משפחה של אסיר אחר ופעילי זכויות אדם, מצביעים על כך כי הקריאות בגנות המשטר שהשמיעו האסירים במהלך המהומה היו תגובה לסיורים בין האגפים שערכה שם המשטרה, וכי תגובת השוטרים לקריאות הללו הייתה קשה ביותר.
9 צפייה בגלריה
נזקי השריפה שפרצה בכלא. לדברי הרשויות שמונה אסירים מתו משאיפת עשן, פעילי זכויות אדם חוששים שמניין ההרוגים גבוה יותר
(צילם: רויטרס )
לא ברור לפי שעה מדוע נשלחו השוטרים לכלא מלכתחילה, אבל פעילי זכויות האדם אמרו כי מדובר בעדות נוספת לנחישותו של המשטר האיראני למחוץ באלימות את ההתנגדות לו – ולמנוע איבוד שליטה בכלא הזה או באתרים אחרים שקריטיים מבחינת שליטתו בחברה האיראנית.
כלא אווין, שקיבל את שמו על שם השכונה בטהרן שבה הוא שוכן, הוא האתר המרכזי שאליו שולחת איראן אסירים פוליטיים, והדבר היה נכון עוד לפני המהפכה האיסלאמית ב-1979. הוא ידוע לשמצה באלימות וההתעללות שמופעלת שם נגד מתנגדי המשטר, ובשנה שעברה אף הדליפו האקרים סרטונים ממצלמות האבטחה של הכלא, שבהם תועד היחס האלים כלפי האסירים בו. הכלא זכה לכינוי "אוניברסיטת אווין", בשל הכמות הרבה של אינטלקטואלים ואנשי אקדמיה שכלואים בו.
לפי הדיווחים מאיראן, לכלא נשלחו מאות מאלפי העצורים בהפגנות בחודש האחרון, שפרצו בעקבות מותה של הצעירה מהסא אמיני בידי משטרת המוסר – והפכו במהרה לאחת המחאות הגדולות והנרחבות ביותר נגד השלטון מאז המהפכה האיסלאמית, כשלפי הדיווחים יותר מ-240 כבר נהרגו בה. באווין, יצוין, כלואים הן עצירים "רגילים", כאלו שהורשעו בעבירות פליליות, והן עצירים המואשמים בעבירות ביטחון, בהם איראנים בעלי אזרחות כפולה. איראן נוהגת לעתים קרובות להאשים איראנים כאלה בריגול, ואז לסחוט ויתורים ושחרורי אסירים מהמערב בתמורה להחזרתם.
9 צפייה בגלריה
צילומי לוויין: לפני ואחרי השריפה בכלא אווין
(צילום: AFP PHOTO / Satellite image ©2022 Maxar Technologies)
9 צפייה בגלריה
הכניסה לכלא בטהרן. משמש אתר מרכזי לכליאת אסירים פוליטיים, עוד לפני המהפכה האיסלאמית
(צילום: רויטרס )
לדברי משרד המשפטים האיראני, שמונה אסירים מתו משאיפת עשן במהלך השריפה שפרצה בכלא בשבת בערב, אבל פעילי זכויות אדם חוששים שמניין ההרוגים במהומות גבוה יותר. ההערכה הזו מתבססת בין היתר על כמות הפצועים הגדולה – רבים מהם במצב קשה למדי – שבהם הבחינו אותו אסיר שהתראיין לרויטרס וכן אסירים אחרים שנמצאים בקשר עם פעילי זכויות אדם.
רויטרס פנתה בבקשה לתגובה אל הנהלת כלא אווין ולמשרדי הפנים והמשפטים בטהרן, אבל לא קיבלה מהם אף תשובה. גורם איראני אחד, שדיבר בעילום שם, אמר לסוכנות כי אינו יודע מדוע נשלחה המשטרה לתוך הכלא ימים אחדים לפני המהומות, אבל הוא הביע פליאה מכך שנראה היה שהשלטונות איבדו שליטה על המתקן – מסמלי הדיכוי הבולטים ביותר של המשטר.
אחד ממתנגדי המשטר ששוחחו עם רויטרס טען כי ייתכן שהשלטונות תכננו מראש את הדיכוי בתוך הכלא – כמפגן כוח אל מול המפגינים במחאת החיג'אב, כשהמטרה לדבריו הייתה להזהירם מהטיפול האכזרי שיקבלו בכלא, אם ימשיכו להפגין ולאתגר את המשטר.
בארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" אמרו כי יש בידם ראיות, אותן לא הציגו, לכך שהשלטונות קיוו להצדיק את הדיכוי הנוקשה שלהם בתוך הכלא בחסות המאבק בשריפה שפרצה בו וכן באמצעות טענה לסיכול בריחה של אסירים. לפי הארגון, הסוהרים והשוטרים תקפו את האסירים באכזריות באמצעות אלות, ואת המכות הם כיוונו בעיקר לראשיהם ולפרצופיהם.
המהומות פרצו כאמור בערב של יום שבת, ועוד לפני שהתברר מה התרחש בתוך הכלא הופצו ברשתות החברתיות סרטונים שבהם נראו אש שמשתוללת בכלא ועשן שמיתמר ממנו. בסרטונים נשמעו גם קולות ירי ונראו חפצים כלשהם שמושלכים אל תוך המתחם השמור. כבר באותו ערב דיווחה התקשורת האיראנית הממלכתית כי קבוצה של אסירים ניסתה לברוח, ודרכה על שדה מוקשים מחוץ לכלא.
הגרסה הזו הוכחשה למחרת, ביום ראשון, על ידי משרד המשפטים. שם טענו כי אסירים הציתו סדנת עבודה כלשהי בתוך הכלא בעקבות קטטה שפרצה בין כמה מהם. האסיר ופעילי זכויות האדם ששוחחו עם רויטרס טענו כי גם הגרסה הזו אינה אמינה – וכי בשעות הערב כלל לא היו אמורים להיות אסירים בסדנת העבודה, כיוון שהתאים שלהם ננעלים בין 5 ל-6 בערב, בהתאם לשעת התפילה. רויטרס מדגישה כי לא הצליחה לקבוע באופן עצמאי מדוע פרצה השריפה.
כך או כך, לפי הדיווח המתיחות הגיעה לשיאה כאשר האסירים – בעקבות אותה התגרות מצד השוטרים שדפקו עם אלות על תאיהם וקראו קריאות דתיות – צעקו בתגובה קריאות "מוות לחמינאי". בסביבות השעה 20:00 (שעון מקומי) החלו השוטרים לפתוח באש.
"כששמענו את היריות ואת הקריאות, ניסינו לפרוץ את הדלת ולהגיע למסדרון על מנת לעזור לאסירים אחרים מאגף 7 שפרצו את הדלת והתעמתו שם עם המשטרה ועם הסוהרים. כולם פחדו", אמר האסיר מאגף 8. באגף 7 שעליו דיבר שוהים הן אסירים פוליטיים והן אסירים שהורשעו בעבירות רגילות, והוא נמצא באותו מבנה שבו נמצא אגף 8. תחילה השתמשו הסוהרים והשוטרים בגז מדמיע וברובי אוויר, שמהם בקעו קליעי מתכת, והכו את האסירים באלות.
"הם פתחו את הדלת של האגף שלנו (8) והתחילו לירות לעברנו עם רובי אוויר. הם ירו גז מדמיע. עשרות מהם היו שם. הרבה אנשים באגף שלנו נפצעו, ולא יכלו לנשום", סיפר האסיר. "יכולנו לשמוע את קולות הירי, אסירים שצורחים, סוהרים שצועקים. הם פתחו את הדלת ופיזרו המון גז מדמיע בפנים והשתמשו ברובי אוויר. אסירים רבים התעלפו, עשרות נפצעו. זה היה כמו זירת קרב".
פעילת זכויות האדם אתנה דאמי, שנכלאה באווין במשך יותר מחמש בשנים ושוחררה רק לפני חודשים אחדים, שמרה מאז על קשר עם כמה מהעצירים. "אסירים מאגף 7 ניסו לפרוץ את הדלת לעבר אגף 8 ולתת גם להם לצאת. באותם רגעים, בסביבות 20:30, הכוחות החלו לירות לעבר האסירים באש חיה", אמרה. ברויטרס מציינים כי בתקשורת האיראנית לא הוסבר כיצד ניסו הכוחות להשיב את הסדר לאחר ה"קטטה" שפרצה שם לדברי השלטונות, ופירוט שכזה לא סיפק גם משרד המשפטים.
פרט מעניין שאותו מדגישים הפעילים, אולי כהוכחה לכך שהדיכוי בכלא תוכנן מראש, הוא שאחד האסירים שלגביהם ישנה רגישות פוליטית מיוחדת נדרש שלא לשוב מהחופשה שלו עד לאחר יום שבת. מדובר במהדי רפנסג'אני, בנו של הנשיא לשעבר עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, שמרצה עונש של עשר שנות מאסר בשל עבירות שחיתות. רפסנג'אני הבן מקבל מדי שבוע חופשה בין רביעי לשישי, ואמור היה לחזור לכלא בשבת. אבל אחיו יאסר העיד כי הרשויות הורו למהדי, כבר ברביעי, לחזור רק אחרי שבת. לדבריו, הרשויות לא אמרו לאחיו מה הסיבה לכך.
בלי חיג'אב: תלמידות איראניות שרות בפרסית את שיר המחאה בלה צ'או
בינתיים, "מחאת החיג'אב" נמשכת למרות הדיכוי האכזרי של המשטר. המפגינים מנסים לחמוק בשיטות שונות ומגוונות מכוחות הביטחון, ואחת הדרכים לעשות זאת היא במפגני מחאה קצרים ופתאומיים. כך למשל, היום הופץ ברשתות החברתיות סרטון של תלמידות בכיתה כלשהי ששרות את הגרסה הפרסית ל"בלה צ'או", שיר עם איטלקי ששימש את הפרטיזנים במלחמת העולם השנייה ומאז הפך להמנון של מאבק בעריצות. בסרטון מקפידות התלמידות להפנות את גבן למצלמה ורובן לא עוטות בו כיסוי ראש, אך כמה מהן כן. כולן משלבות בו ידיים, ובסוף השיר הן מניפות יחד אגרופים באוויר.
דניאל סלאמה השתתף בהכנת הכתבה
