ג'ארד קושנר, חתנו היהודי של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, צפוי להיות בעל השפעה משמעותית על המדיניות של הממשל החדש במזרח התיכון, גם אם לא יקבל תפקיד רשמי בכוורת החדשה של הנשיא הרפובליקני. כך סיפרו דיפלומטים אזוריים ובעלי ברית של טראמפ ל-CNN.
הנשיא החדש-ישן, נזכיר, גיבש השבוע את הצוות החדש שלו לאזור. שלשום הוא הודיע על בחירתו במייק האקבי, מושל ארקנסו לשעבר שהתמודד פעמיים בפריימריז הרפובליקניים לנשיאות, לשגריר ארצות הברית בישראל. מעט לאחר מכן הודיע טראמפ כי איל הנדל"ן היהודי-אמריקני סטיבן וויטקוף יהיה השליח שלו למזרח התיכון.
למרות זאת, קושנר צפוי לשמש כיועץ חיצוני, לפי שני מקורות שסיפרו ל-CNN. "הוא זמין לחלוטין כדי להדריך ולייעץ לכל אלה שיעסקו בנושאי המזרח התיכון", הוסיף גורם שבקיא בנושא. "ניתן יהיה להשיג התקדמות נוספת באזור תחת הנהגתו של טראמפ".
מקורות דיפלומטים אזוריים וקרובים לטראמפ ציינו שקושנר "הצליח לבנות יחסי אמון עם מנהיגים במדינות האזור במהלך הקדנציה הראשונה של טראמפ". נאמר שקושנר "הרוויח" את האמון הזה, בשונה מהרבה אחרים בצוות החדש, והוא בעל השפעה רבה יותר מכל אחד אחר.
אך עדיין, קשריו הכלכליים של קושנר באזור צפויים לעורר ביקורת על מעורבותו. הסיבה: במהלך הקדנציה הראשונה של טראמפ, קושנר התקרב מספיק ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, עד כדי כך שהדאיג גורמי ביטחון לאומי בוושינגטון. לקושנר קרן השקעות שקיבלה 2 מיליארד דולר מקרן ההשקעות הסעודית.
בביקור הראשון בכהונתו של טראמפ בסעודיה ב-2017, קושנר ואשתו איוונקה טראמפ, בתו של הנשיא, התייצבו לצידו בשורה של טקסים ואירועים. אחריהם, כך נכתב ב-CNN, קושנר היה נוסע לביקורים נפרדים בממלכה לדיונים עם בן סלמאן, שנמשכו עד השעות הקטנות של הלילה.
כמה דיפלומטים אמריקנים השמיעו את דאגתם על כך שטראמפ עשוי להמשיך לתעדף את האינטרסים הכלכליים של משפחתו על פני האינטרסים הלאומיים. "העדיפות לשגשוגה של סעודיה, שתסייע למשפחת טראמפ, היא דאגה מרכזית עבור דיפלומטים אמריקנים", אמר דיפלומט בהווה, שהזכיר את הסודיות סביב התקשרויותיו של קושנר לממלכה במהלך הקדנציה הראשונה.
על אף הביקורת הצפויה, קושנר צפוי להיות כאמור שחקן מפתח במדיניות החדשה של הנשיא הרפובליקני במזרח התיכון. "אין באנשי הצוות הנכנס מי שיש לו את מה שיש לג'ראד, והוא האמון. ג'ראד הרוויח אותו, הוא לא היה לו בהתחלה. הוא הרוויח אותו. לוקח זמן לבנות את זה", אמר דיפלומט אזורי שעבד עם קושנר בזמן שהותו בבית הלבן, והצביע על כך שקושנר היה יחסית בלתי-מוכר למרבית השחקנים באזור, לפני שהפך למתווך הראשי במזרח התיכון בממשל טראמפ הראשון.
"ידידויות הן לנצח באזור הזה", אמר ל-CNN גורם ישראלי שעבד עם הממשל הראשון של טראמפ. הוא הרחיב על הקשרים האישיים העמוקים שקושנר פיתח - ושמר - עם מנהיגים ברחבי האזור. "ההנחה שלי היא שהתפקיד שלו נמצא הרבה יותר בידיו מאשר של כל אחד אחר", הסביר.
באשר לישראל, כך סיפרו הגורמים, "גם קושנר וגם טראמפ היו רוצים לראות המשך של המאמצים לנרמל את היחסים בין ישראל למדינות ערביות נוספות בעקבות הסכמי אברהם". טראמפ, שהתייחס מוקדם יותר השנה לנושא המלחמה בעזה, אמר כי על ישראל "לסיים את מה שהתחילה" שם, ו"לסיים עם זה מהר".
קושנר, מצדו, לא התייחס למצב במזרח התיכון לאחרונה, אך בחודש ספטמבר שיבח את חיסולו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, ואמר כי מדובר ב"יום הכי משמעותי במזרח התיכון מאז פריצת הדרך של הסכמי אברהם". בפוסט שכתב, הוא תיאר: "ביליתי שעות בחקר חיזבאללה, ואין מומחה בעולם שחשב ש'עריפת הראש' וההשפלה שישראל עשתה להם היו אפשריות. זה משמעותי בגלל שעכשיו איראן חשופה לחלוטין. הסיבה לכך שמתקני הגרעין שלהם לא הושמדו, למרות מערכות הגנה אווירית חלשות, היא בגלל שחיזבאללה היה אקדח טעון שכוון לעבר ישראל. איראן בנתה את יכולת ההרתעה הזו במשך 40 השנים האחרונות".
חתנו של טראמפ הדגיש אז כי ישראל מוצאת את עצמה עם חמאס בעזה "מנוטרל ברובו" ועם ההזדמנות לנטרל את חיזבאללה בצפון, ואמר כי "הדרך שבה הגענו למצב הזה מצערת, אבל אולי יכולה להיות כאן נקודת אור בסופו של דבר". הוא הדגיש כי "כל מי שקורא להפסקת אש בצפון טועה. אין לישראל אפשרות לסגת. הם לא יכולים להרשות לעצמם לא לסיים את העבודה ולפרק את הארסנל שכוון אליהם. הם לא יקבלו הזדמנות נוספת".
בחודש מרץ הוא שיתף לגבי החזון שלו למזרח התיכון אחרי הטבח ב-7 באוקטובר, ואמר כי לדעתו ישראל צריכה ליישב את תושבי עזה בנגב בזמן שהיא "מסיימת לנקות" את הרצועה. כשנשאל בפאנל באוניברסיטת הרווארד אם צריך לתת לפלסטינים לחזור לבתיהם בעזה, השיב: "אולי. אבל עזה לא ממש קיימת כרגע. לא נשאר ממנה הרבה, זה בטוח".
הרעיון שהדהד אז, לפנות עזתים לנגב, התכתב במידה מסוימת עם תוכנית השלום של טראמפ - שכונתה "עסקת המאה", וקושנר היה אחד מאדריכליה. במסגרת התוכנית הוצע אז שישראל תעביר שטחים מהנגב המערבי למדינה הפלסטינית שתקום, למורת רוחם של התושבים שם.