בימים האחרונים נשמעות זעקות השבר מכל פינה. מיד עם פרסום מסמך ההבנות הקואליציוניות שאליו הגיעו הציונות הדתית והליכוד, מסע ההפחדות תפס תאוצה. היו שניבאו "אינתיפאדה", לא פחות. כל אחד עושה זאת מסיבותיו שלו. אבל מסע ההפחדה פוגע ביכולת לנהל דיון ענייני על הסמכויות שיעברו לבצלאל סמוטריץ' במשרד הביטחון, ומונע התבוננות מעט אחרת על כחצי מיליון ישראלים ועוד כ-200 אלף פלסטינים החיים בשטחי C.
הדברים שנכתבים כאן מכוונים גם לסמוטריץ' וללובי המתנחלים. הכוח אצלם, ומכאן האחריות. לנביאי הזעם: הבשורה כבר התפשטה מעבר לקו הירוק, והיא ברורה. לימין יש כאן הזדמנות של פעם בדור. ממשלה יחסית הומוגנית, עם מפלגת שלטון יציבה ושותפים עם כוח אלקטורלי משמעותי.
תושבי יהודה ושומרון סובלים יום יום מתנאים אזרחיים - ואני מדגיש: אזרחיים - לא נורמליים. כבישים מוזנחים שגובים חיי אדם מדי שנה; תשתיות חשמל לקויות; בצורת מים כמעט בכל קיץ שפוגעת דרמטית בחקלאות; אכיפה דואלית ומסורבלת, ושירותי ממשלה סוג ב'. נכון, המתיישב מממש חזון. בעיניו הבחירה לגור מעבר לקו הירוק היא אידיאולוגית. אפשר להתווכח על זה, אבל זו לא סיבה להתעלל בו, בטח כשהמדינה ברוב המקרים שלחה אותו לשם. איך אפשר לבוא בטענות לתושב גבעת הראל שמתלונן שאין לו אינטרנט, כאשר 300 מטר מהבית שלו הוא רואה עץ שנטע ראש הממשלה הנכנס שבוע לפני הבחירות?
את מציאות החיים מעבר לקו הירוק אי אפשר אפילו להסביר. לא ברור מדוע ראש מועצה אזורית צריך אישור של קצין כדי לפתוח כיתת לימוד ביישוב שלו. למה מד"א פועל ביו"ש מתוקף הוראת שעה, ולא כמו בכל מקום אחר בארץ. למה דואר ישראל מגיע לבקעת הירדן פעם בשבוע, ולעיתים רחוקות אפילו גם זה לא. כל אלו מהווים מציאות אזרחית שנוצרה בגלל מעמד השטח. שר הביטחון, ובצדק, עסוק בדברים חשובים. אין לו זמן לאשר לראש מועצה את הכיתה, או לדאוג לפתרון מים לחקלאי הבקעה. אבל מה לעשות שלראש המועצה ולחקלאי אין כתובת אחרת?
את כל זה סמוטריץ' רוצה לשנות. עכשיו, אנחנו לא טיפשים. זה ברור שלסמוטריץ' יש אידיאולוגיה שעיקרה הוא סיפוח יהודה ושומרון. הוא לא מהאו"ם. אבל המרחק לשם הוא כמעט בלתי נתפס. יו"ר הציונות הדתית מבין את מגבלות הכוח. הוא גם מודע למעורבות האמריקנית ולסכנות הבינלאומיות הטמונות בהשתוללות ביו"ש.
אלישע בן קימון צילום: אבי מועלםהוא לא ימנה את ראש המינהל האזרחי ולא את מתאם פעולות הממשלה בשטחים. זה לא יקרה. הוא יוכל להשפיע, אבל הוא לא ימנה קצינים. בסוף יש כאן סוללת קצינים וראשי ארגונים שיודעים לנהל ביטחון תחת כל ממשלה. סמוטריץ' רוצה לשפר את חייהם של מצביעיו. כמו שהחרדים דואגים לבחורי הישיבות, סמוטריץ' דואג למתנחלים.
ולבעלי הכוח: על מנת לממש את ההזדמנות שניתנה לכם, יש לנהוג בפיקחות. המינהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים דואגים לפלסטינים בתשתיות, באישורי בנייה, בחיזוק מנגנוני הביטחון, ובכלל ביצירת שגרת חיים נורמלית. צריך להבין, מנגנוני ביטחון פלסטינים חזקים מרחיקים את הטרור מישראל. זו משוואה פשוטה. יצירת מקומות תעסוקה בערים הפלסטיניות, שהמינהל האזרחי משקיע בכך רבות, שמירה על מתן אישורי עבודה והקלות במעברים, חייבות להיות גם על סדר יומו של סמוטריץ' או של השר מטעמו. אם יפעלו בחוסר זהירות ובמדיניות של "לא רואים בעיניים", זה ייגמר רע.
- אלישע בן קימון הוא כתב יהודה ושומרון של ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
