בכיר בקטאר מודה לראשונה: "מאות פועלים נהרגו בהכנות למונדיאל"
(צילום: Piers Morgan Uncensored)
את הנתון החדש סיפק חסן א-ת'וואדי, מזכ"ל "הוועדה הקטארית העליונה ליישום ולמורשת", שפיקחה על שלל מיזמי הקמת האצטדיונים החדשים והתשתיות הנלוות להם ופעלה לוודא שיהיו מוכנים בזמן לפתיחת הטורניר לפני שבוע וחצי. בריאיון לעיתונאי הבריטי פירס מורגן הוא נשאל על ידו מה הוא האומדן הכולל, "הכן והריאליסטי" שלו, לגבי מספר הפועלים שמתו כתוצאה מההכנות למונדיאל, והשיב: "ההערכה היא בסביבות 400, בין 400 ל-500. אין לי את המספר המדויק. זה מה שנמצא בדיונים". המראיין שאל אותו אם מדובר ב"מחיר גבוה מדי לשלם" עבור המונדיאל, וא-ת'וואדי הדגיש: "מוות אחד הוא יותר מדי. פשוט מאוד".
7 צפייה בגלריה
חסן א-ת'וואדי, הבכיר הקטארי שהפתיע עם נתון אחר לגמרי מזה שסיפקה עד כה דוחא
(צילום: מחשבון הטוויטר @HAlThawadi)
בדוחא טרם התייחסו רשמית לדבריו של אותו בכיר, כך שלא ברור לגמרי אם נאמרו בהסכמת השלטונות או לאו. בניגוד לדבריו, המספר של מאות פועלים שנהרגו מעולם לא נחשף על ידי גורם רשמי כלשהו בקטאר, לפחות לא בפומבי, ועד כה טענה דוחא שרק 37 פועלים זרים מתו באתרים הקשורים לאירוח הטורניר, וכי רק שלושה מהם נהרגו בתאונות עבודה של ממש.
קטאר, נזכיר, סופגת כבר שנים ארוכות האשמות בדבר יחס מחפיר ומזלזל להמוני מהגרי העבודה החיים בה, לצד טענות כי שחיתות ושוחד הם שהביאו לבחירה בה לפני 12 שנה כמי שתארח את המונדיאל. מאז אותה הכרזה עזרו מהגרי העבודה לשנות את פניה, ובין החידושים שבהם היא מתהדרת כעת בזכותם אפשר למנות רכבת תחתית ושלל גורדי שחקים, כבישים מהירים, אוניברסיטאות, מוזיאונים ואצטדיונים שלא היו שם קודם לכן. אלא שלפי ארגונים וכלי תקשורת זרים, הפרויקטים האלה גבו מחיר כבד שכלל לא רק אלפי הרוגים ופצועים בקרב המהגרים, אלא גם המוני פועלים מנוצלים, שבחלק מהמקרים מצאו עצמם מרוששים.
השאלה כמה מהגרי עבודה נהרגו במסגרת הקמת התשתיות למונדיאל שנויה במחלוקת. בתחקיר שפרסם בפברואר אשתקד טען העיתון הבריטי "גרדיאן" שכ-6,500 פועלים מהודו, בנגלדש, נפאל, פקיסטן וסרי לנקה נהרגו בנסיכות בשנים 2020-2011 על פי נתונים מהמדינות הללו, ומאז הרבו כלי תקשורת בעולם לצטט את המספר הזה כמספרם של הפועלים שנהרגו באצטדיוני המונדיאל. קטאר מצדה טוענת כי המספר שבו נקב "גרדיאן" כולל את כל מקרי המוות של עובדים זרים בקטאר במשך עשור, ומיוחס באופן שגוי לעבודות הקשורות למונדיאל. היא טענה כאמור כי רק 37 פועלים זרים מתו באתרים הקשורים לאירוח הטורניר.
גם ארגון העבודה הבינלאומי (IOL), שהוא סוכנות של האו"ם, הזהיר כי המספר 6,500 מוליך שולל, וכי הוא קוּשר באופן שגוי לאתרי הבנייה הקשורים לגביע העולם. ראש שלוחת הארגון בקטאר, מקס טונון, אמר לפני פתיחת המונדיאל כי השימוש במספר 6,500 בעייתי למדי, "משום שהוא נתקע במוחם של אנשים והם מייחסים אותו באופן חד-משמעי לעבודות הבנייה באצטדיוני המונדיאל". הוא הזהיר כי השימוש החוזר ונשנה במספר הלא-מבוסס הזה אינו דבר של מה בכך, משום שהוא משפיע גם על קבלת ההחלטות בנוגע לקטאר מצד פוליטיקאים במערב, ש"מגבשים עמדה נחרצת מאוד לגבי קטאר על סמך מה שהם קראו בתקשורת".
בצל הביקורת עליה הנהיגה קטאר שורה של רפורמות שנועדו לדבריה לשפר את התנאים שבהם עובדים מהגרי העבודה ולהעניש את מעסיקיהם על הפרת תקנות, ונוסף על כך היא שילמה לפועלים סכום מצטבר של מאות מיליוני דולרים כפיצוי על משכורות שהובטחו להם ולא שולמו או על פציעות שספגו במהלך העבודה. אלא שארגוני זכויות אדם טוענים כי היוזמות הללו הן בגדר מעט מדי ומאוחר מדי, ושבשם הקידום של מעמדה הפוליטי הבינלאומי בעזרת אירוח המונדיאל הותירה אחריה קטאר שובל ארוך של קורבנות.
דבריו של א-ת'וואדי עשויים כעת לעורר תהיות בכל הנוגע לאמינות טענותיה של קטאר. מוסטפה קדרי, שעומד בראש מכון המחקר Equidem שפרסם כמה וכמה דיווחים על מספרם של מהגרי העבודה שנהרגו במדינות המפרץ, אמר כי הופתע מאוד מדבריו של הבכיר הקטארי. "עבורו לבוא כעת ולומר שזה מאות, זה מדהים", אמר בשיחה עם סוכנות הידיעות AP. "זה מראה שאין להם מושג מה קורה בשטח".
