דבריו של הרצוג בקונגרס האמריקני
(צילום: רויטרס)
נשיא המדינה יצחק הרצוג נאם הערב (רביעי) מול שני בתי הקונגרס האמריקני, בית הנבחרים והסנאט, במה שהיווה את אחד מרגעי השיא של ביקורו בוושינגטון. "הוויכוח החשוב בישראל מטריד מאוד", אמר הרצוג כשהתייחס למהפכה המשפטית ולהפגנות, "אף שאנחנו מתמודדים עם בעיות כואבות, אני יודע שהדמוקרטיה שלנו איתנה ויציבה".
הנאום נערך באולם בית הנבחרים, שהוא גדול יותר מאולם הסנאט. הסנאטורים ישבו בשתי השורות הראשונות, כאשר מימין ישבו הנציגים הדמוקרטים ומשמאל הרפובליקנים. בשורות האחוריות יותר ישבו חברי הסגל הדיפלומטי הזר - עשרות שגרירים של מדינות שכיבדו את הנשיא בנוכחותם. בקהל בולט מארק מאגירובסקי, לשעבר שגריר פולין בישראל. מתוך 535 סנאטורים וחברי בית הנבחרים, חמישה בלבד החרימו את נאומו של הרצוג. בזמן הנאום נערכה הפגנה מחוץ לקונגרס נגד המהפכה המשפטית. המוחים אחזו בשלטים שעליהם נכתב, בין היתר: "להיות עם חופשי בארצנו".
עם ההכרזה על נאומו של הרצוג, נשמעו תשואות רמות באולם במשך דקות ארוכות. הקהל נעמד על רגליו והריע, בזמן שסנאטורים וחברי קונגרס ניגשו אליו ולחצו את ידו. המחוקקים האמריקנים נעמדו 30 פעמים במהלך דבריו של הרצוג - יותר מהרגיל בנאומים של מנהיגים אחרים. אף שהיו הבדלים בין הדמוקרטים לרפובליקנים, מדובר במפגן תמיכה מרשים ביותר.
בפתח דבריו, אמר הרצוג: "אדוני היושב ראש, גברתי סגנית הנשיא, ב-10 בנובמבר 1987 ישבתי בבית עם אשתי מיכל, מצפים להולדת בננו הבכור וצופים יחד בנשיא הישראלי הראשון שהוזמן לנאום מול מושב משותף של הקונגרס, לכבוד שנת ה-40 לעצמאות מדינת ישראל. הנשיא הזה היה אבא שלי. עבורי, לעמוד כאן היום, בשמה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, בשנתה ה-75, מעל אותו דוכן ממנו נאם אבי זכרו לברכה - הנשיא חיים הרצוג - זו זכות של פעם בחיים".
לדבריו, "הרגע הזה בהיסטוריה של עמי, שבו אני ניצב בגבעת הקפיטול כדי לחגוג 75 שנות עצמאות ישראלית עם השותפה והידידה הגדולה ביותר שלנו, ארה"ב, הוא עבורי רגע של גאווה ושמחה. עם ישראל אסיר תודה עד אין קץ, על ההבטחה העתיקה שהתגשמה, ועל הידידות שנכרתה בינינו לאורך הדרך".
16 צפייה בגלריה
"עם ישראל אסיר תודה עד אין קץ על הידידות עם ארה"ב". הרצוג
(צילום: AP/J. Scott Applewhite)
הרצוג ציין כי "לאחר הקמת מדינת ישראל, בשנת 1948, הפכה הארץ שהבטיח אלוהים לאברהם, ושאליה הוביל משה את בני ישראל, ארץ התנ"ך, ארץ זבת חלב ודבש - לארץ של דמוקרטיה מופלאה. נגד כל הסיכויים חזר העם היהודי לארצו, והקים בה בית לאומי שהפך לדמוקרטיה ישראלית יפהפייה, ולמעשה - פסיפס של יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים וצ'רקסים, חילונים, מסורתיים וחרדים, מכל העדות, ההשקפות ואורחות החיים. מדינה שאספה אליה בזרועות פתוחות גולים מ-100 מדינות שונות".
הוא הוסיף: "הקמנו מדינת לאום, שמרגע לידתה מתמודדת עם מלחמה בלתי פוסקת, טרור ודה-לגיטימציה. מדינה הנלחמת כדי להגן על עצמה מפני צר ואויב, ושלמרות זאת אזרחיה ממשיכים לברך זה את זה במילה 'שלום'. מדינה שמתגאה בדמוקרטיה התוססת שלה, בהגנה על מיעוטים, זכויות אדם וחירויות אזרח, כפי שנקבע בידי הפרלמנט שלה - הכנסת, וכפי שנשמר בין היתר על ידי בית משפט עליון חזק ומערכת משפט עצמאית. מדינה המושתתת על שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל תושביה, ללא הבדל דת, גזע ומין - כפי שנקבע במפורש בהכרזת העצמאות הישראלית. מדינה שמתפתחת ללא הרף, שהיא אוסף מגוון של מבטאים, אמונות, מוצאים ואורחות חיים. נס מודרני של ממש. זו המתיקות שבה התברכה ארצנו".
הרצוג התייחס לאיראן, ואמר שהיא "המדינה היחידה על פני כדור הארץ אשר קוראת במוצהר, ובמקביל מתכננת ומפתחת אמצעים - להשמדת מדינה אחרת, בת למשפחת העמים: מדינת ישראל. לישראל אין גבול עם איראן. לישראל אין מאבק על משאבים עם איראן. לישראל אין סכסוך עם העם האיראני. ועדיין, המשטר האיראני, עם שלוחותיו ברחבי המזרח התיכון, פועל ומכוון להשמדת מדינת ישראל, הרג היהודים ועימות עם העולם החופשי כולו".
הוא ציין: "האפשרות שאיראן תהפוך למדינת סף גרעינית, בין אם מתוך התעלמות ממעשיה ובין אם במסגרת הסדר דיפלומטי עמה, היא דבר שלא יעלה על הדעת. העולם אינו יכול להישאר אדיש לקריאה של המשטר האיראני למחוק את ישראל מהמפה. גילויי סובלנות כלפי קריאה כזו וכלפי הפעולות והיכולות של איראן לממש אותה, הם קריסה מוסרית בלתי נסלחת. על ישראל וארה"ב, בגיבוי מדינות העולם החופשי, לפעול ביחד בכל הכוח כדי למנוע את האיום המוחשי שמטילה איראן על ביטחון העולם כולו". בשלב זה, הקהל נעמד על רגליו והריע.
עוד אמר הנשיא: "אני שב ואומר את מה שכל מנהיג ישראלי אומר זה שנים - מדינת ישראל נחושה למנוע מאיראן להשיג יכולות נשק גרעיני. אדוני היושב ראש, אנו גאים להיות השותפים והידידים הקרובים ביותר של ארה"ב. אנו אסירי תודה לארה"ב על האמצעים החיוניים שהיא מספקת לנו כדי לשמור על היתרון הצבאי האיכותי שלנו ולהגן על עצמנו, בעצמנו. זה ביטוי למחויבות המתמשכת שלכם לביטחון ישראל. אנחנו גם גאים מאוד בכך שהברית שלנו היא דו-כיוונית, וכי ישראל תורמת תרומה מכרעת לביטחון הלאומי ולאינטרסים של ארה"ב בדרכים רבות. תודה לכם, חברות וחברי קונגרס יקרים, על תמיכתכם בישראל לאורך ההיסטוריה, וברגעים הקריטיים הללו".
בהתייחסו למעגל השלום עם מדינות ערב והסכמי אברהם, אמר הרצוג: "מאז חתימת ההסכמים, יותר ממיליון ישראלים ביקרו במדינות שנכללות בהסכמי אברהם - ביטוי מובהק לרצון שלנו להשתלב באזור. זהו שלום המעוגן באמון, תקווה ושגשוג. שלום שהוא שינוי של ממש בכללי המשחק. כל אחד מההסכמים ההיסטוריים הללו, ששינו את מסלול המזרח התיכון, הושג בעזרת ידידתנו הגדולה ביותר, ארה"ב. ידה של ישראל מושטת וליבנו פתוח לכל שותף לשלום, קרוב או רחוק. אנו מודים לארה"ב על פועלה לקידום שלום בין ישראל לממלכת ערב הסעודית, אומה מובילה באזור ובעולם המוסלמי כולו. אנחנו מתפללים שהיום הזה יבוא, ויביא עימו מהפיכה של ממש במהלך ההיסטוריה של המזרח התיכון, ושל העולם בכלל".
הנשיא לא התחמק מהסוגיה הפלסטינית, והדגיש: מדינת ישראל שאפה ותמשיך לשאוף ולפעול לשלום אמת עם הפלסטינים, אך זה לא יוכל להתקיים כשטרור מופנה כלפי ישראל. לדבריו, עצירת מוחלטת של הטרור צריכה להיות צעד ראשון במעלה. "לאורך השנים ישראל עשתה צעדים אמיצים בחתירתה לשלום, והציעה הצעות מרחיקות לכת לשכנינו הפלסטינים. הבדלים פוליטיים עמוקים ואתגרים רבים מעיבים על היחסים בין ישראל לפלסטינים, ואינני מתעלם מהם, אבל דבר אחד צריך להיות ברור: לא ניתן לדבר על שלום במקביל להסכמה או מתן לגיטימציה לטרור, במרומז או במפורש", אמר.
הוא ציין: "שלום אמיתי לא יכול לצמוח מתוך אלימות. הטרור הפלסטיני נגד ישראל או נגד ישראלים, חותר תחת כל אפשרות עתידית לשלום בין שני העמים. ישראלים נפגעים מטרור בזמן שהם ממתינים לאוטובוס, בזמן שהם הולכים בטיילת, בזמן שהם מבלים עם המשפחה. ומהעבר השני, הצלחה של פיגוע טרור מביאה לחגיגה, המחבלים זוכים לתהילה, ומשפחות המחבלים מתוגמלות כלכלית על כל ישראלי שנפגע. זה בלתי נתפס. זו חרפה מוסרית. טרור הוא לא מהמורה קטנה בדרך. טרור הוא שנאה ושפיכות דמים, הוא מעשים העומדים בסתירה לעקרונות השלום הבסיסיים ביותר של האנושות. ישראל לא יכולה ולא מוכנה להשלים עם פיגועי טרור, ואנו יודעים שארצות הברית של אמריקה עומדת לצידנו בכך".
בשעה שבקהל ישבה לאה גולדין, התייחס הנשיא לשבויים ולנעדרים: "שני חיילים ישראלים, אורון שאול ז"ל והדר גולדין ז"ל, ושני אזרחים, הישאם א-סייד ואברה מנגיסטו, מוחזקים במשך שנים כבני ערובה בידי חמאס כדי לענות את משפחותיהם. סגן הדר גולדין נחטף תוך הפרה של הפסקת אש הומניטרית בחסות האו"ם, שהושגה בתיווך אמריקני. משפחתו נלחמת כבר תשע שנים כדי להחזירו הביתה. ביקשתי מאימו של הדר גולדין, לאה, להיות כאן איתנו היום. הדור הצעיר של הישראלים והפלסטינים ראוי ליותר. כולם ראויים לעתיד לשאוף אליו - עתיד של שלום ושגשוג, עתיד של תקווה. אני מחויב בכל לבי לחזון כזה - חזון של תקווה ושלום, שלום אמת, שלום ללא טרור".
הרצוג התייחס לקשר של ישראל עם ארה"ב, ואמר: "הקשר המיוחד שמדינותינו חולקות ייחודי בהיקפו ואיכותו, מכיוון שהוא מבוסס על ערכים השורדים דורות וממשלים, ממשלות וקואליציות. בהתכנסות שלנו כאן היום, באולם הזה, של חירות ודרור, כולנו מגשימים את התקוות של האימהות והאבות המייסדים שלנו. אנחנו מלאי גאווה על ידידות האמת שכרתנו בינינו. שותפות הדדית ששרדה אתגרים ויכלה לחילוקי דעות גדולים, משום שהיא מבוססת לא על תמימות דעים - אלא על המטבע שאין לו תחליף - אמון".
לדבריו, "מדובר בשותפות התלויה לא בפעולה בהרמוניה, אלא בהיסטוריה שאנו חולקים, באמיתות שאנו מוקירים, בערכים שאנו מגלמים. שותפות זו מבוססת גם על קווי הדמיון והזיקה בין שני העמים שלנו, שבבסיסם מהגרים אמיצים וחלוצים פורצי דרך, והיא נטועה עמוק בהכרזות העצמאות של כל אחת משתי האומות. בסופו של דבר, ישראל וארה"ב דוגלות ודגלו תמיד באותם ערכים. שתי האומות שלנו הן חברות מגוונות וחפצות חיים שדוגלות בחירות, שוויון וחופש".
הוא ציין, וזכה שוב למחיאות כפיים סוערות: "בבסיס שני העמים שלנו עומד הרצון לתקן את הסדקים שנפערים בעולמנו. עם זאת, אני מודע היטב לכך שהעולם שלנו משתנה. דור חדש של ישראלים ואמריקנים תופס את עמדות ההנהגה. דור שלא נחשף למצוקות שחוותה ישראל בשנים המעצבות שלה; דור העוסק פחות בשורשים המחברים בין עמינו; דור שאולי לוקח כמובן מאליו את מערכת היחסים בין ארה"ב לישראל. ובכל זאת, ברגע הזה, אני בוחר באופטימיות. משום שברור לי ששינוי הדורות אין פירושו שינוי בערכים, וגם לא שינוי באינטרסים המשותפים. כשארה"ב חזקה - ישראל חזקה יותר; וכשישראל חזקה, ארה"ב בטוחה יותר". לנו ברור - לישראל אין תחליף לארה"ב, ולארה"ב אין תחליף לישראל. הבה נביא את השותפות בינינו לגבהים חדשים".
16 צפייה בגלריה
"מדובר בשותפות התלויה לא בפעולה בהרמוניה, אלא בהיסטוריה". הרצוג
(צילום: Chris Kleponis)
הרצוג אמר כי הוא לא מתעלם מקיומה של ביקורת, וציין: "אני מכבד ביקורת, במיוחד מחברים, אף שלכבד ביקורת אין פירושו בהכרח להסכים עימה. אבל אסור שביקורת על ישראל תחצה את הקו ותהפוך לשלילת זכותה של מדינת ישראל להתקיים. הטלת ספק בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית אינה דיפלומטיה לגיטימית, אלא אנטישמיות. השמצה ותקיפה של יהודים, בין אם בישראל, בארה"ב או בכל מקום אחר בעולם, היא אנטישמיות. אנטישמיות בכל צורה היא חרפה, ואני מבקש לשבח את הנשיא ג'ו ביידן על שהציג את האסטרטגיה הלאומית הראשונה של ארה"ב למאבק באנטישמיות".
בשלב זה התייחס הרצוג למהפכה המשפטית באופן ישיר, ואמר כי "זה לא סוד שבמהלך החודשים האחרונים, העם הישראלי שקוע בוויכוח עמוק ומתלהט. אנו טרודים בעמדותינו החלוקות, ובבחינה מחודשת ומשא ומתן על אופי מערכת היחסים בין רשויות השלטון שלנו, בהיעדר חוקה כתובה. בפועל, הוויכוח האינטנסיבי שמתנהל שם - בבית, ברגעים אלה ממש, הוא בסופו של דבר הביטוי המובהק ביותר לאיתנותה של הדמוקרטיה הישראלית".
הוא הוסיף: "הדמוקרטיה הישראלית התבססה מאז ומתמיד על בחירות חופשיות והוגנות, על כיבוד בחירת העם, על שמירה על זכויות מיעוטים, על הגנה על חירויות האדם והאזרח ועל מערכת משפט חזקה ועצמאית. הדמוקרטיה שלנו היא 120 חברי וחברות כנסת, בתוכם יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, המייצגים כל דעה אפשרית תחת השמש הישראלית, כשהם עובדים ומתווכחים זו לצד זה".
הרצוג הדגיש: "הדמוקרטיה שלנו היא שעות אחר הצהריים של יום שישי, כאשר קול המואזין הקורא לתפילה משתלב עם הצפירה המכריזה על כניסת השבת בירושלים, כשבאותה שעה מצעד הגאווה מהגדולים והמרשימים בעולם נערך בתל אביב. הדמוקרטיה שלנו משתקפת גם במפגינים, שיוצאים לרחובות בכל הארץ כדי להשמיע את קולם בנחרצות ולהביע בתקיפות את עמדתם. הדמוקרטיה שלנו היא דגל ישראל, כחול ולבן, שמונף ונאהב על ידי כל הישראלים שלוקחים חלק במחלוקת".
הוא הבהיר: "אני מודע היטב לחוסר השלמות של הדמוקרטיה הישראלית, ואני מודע לשאלות שמגיעות מהידידים הטובים ביותר שלנו. הוויכוח החשוב בישראל כואב ומטריד מאוד, משום שהוא מבליט את הסדקים בתוך השלם. אך כנשיא מדינת ישראל, אני כאן כדי לומר לעם האמריקני, ולכל אחד ואחת מכם - שיש לי אמון רב בדמוקרטיה הישראלית. אף שאנחנו מתמודדים עם בעיות כואבות, בדיוק כמוכם, אני יודע שהדמוקרטיה שלנו איתנה ויציבה. הדמוקרטיה היא חלק מה-DNA הישראלי".
הוא הוסיף: "אני מודע היטב לאתגר שהרגע הזה מציב בפני החברה הישראלית, והצבתי בראש סדר העדיפויות של הנשיאות שלי את הובלת הדיון הציבורי החשוב ורווי היצרים. אני אומר לכם, ידידינו, באנגלית, את אשר אמרתי לעמי, לאחיי ואחיותיי, בעברית - אנחנו חייבים, כאומה, למצוא את הדרך לדבר, ייקח כמה זמן שייקח. כמי שעומד בראש מדינת ישראל, אמשיך לעשות הכול כדי להגיע להסכמה ציבורית רחבה, ולהגן, לבצר ולשמור על הדמוקרטיה הישראלית".
הרצוג חתם את נאומו בתודה לחברי הקונגרס: "תודה לכם, חברי שני הבתים, על שאתם חוגגים עמנו את עצמאותה של ישראל. עם ישראל חי. יברך האל את מדינת ישראל, יברך האל את ארה"ב".
לאחר מכן ציין ראש הממשלה בנימין נתניהו: "נאום חשוב של נשיא המדינה הרצוג שהביע את עמדתנו התקיפה והנחרצת נגד איראן. יחד נעמוד, יחד ננצח".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "מברך את הנשיא הרצוג שהציג בפני הישיבה המשותפת של הקונגרס את פניה היפות של ישראל הדמוקרטית, והדגיש את הערכים המשותפים - שוויון זכויות, חופש הביטוי, הפרדת רשויות ועצמאות מערכת המשפט".
16 צפייה בגלריה
הרצוג בבית הלבן. הערב הוא מגיע למושב משותף של הקונגרס
(צילום: רויטרס /Evelyn Hockstein)
נאומו של הרצוג היה השני בהיסטוריה של נשיא מדינה ישראלי בפני הקונגרס, ונמשך כחצי שעה. הפעם הראשונה הייתה לפני יותר מ-35 שנה, אז מי שנאם בפני המושב המשותף היה אביו, הנשיא השישי חיים הרצוג. בין מוזמני נשיא המדינה לנאומו המיוחד היו כאמור לאה גולדין, אימו של סגן הדר גולדין שגופתו מוחזקת בשבי בידי חמאס, וקליפטון טרומן, נכדו של נשיא ארה"ב לשעבר הארי טרומן, הנשיא שהכיר במדינת ישראל. מי שלא נכח בנאום הוא השגריר בארה"ב, מייק הרצוג ואחיו של נשיא המדינה, שנמצא חיובי לקורונה. בפמליית הנשיא באולם נכח גם שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן.
ביקורו של הרצוג נפתח אמש בפגישה עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בבית הלבן. בפתח המפגש אמר ביידן להרצוג, מול המצלמות, כי אהבתו לישראל "עמוקה". הוא הדגיש בצל המתיחות מול ממשלתו של בנימין נתניהו כי "הידידות" בין ארה"ב לישראל בלתי ניתנת לערעור. ביידן לא התייחס בחלק הפומבי של המפגש למהפכה המשפטית, אבל הרצוג כן התייחס אליה, הצהיר כי השניים ידונו ב"כל הנושאים" - והדגיש כי הוא ממשיך גם עתה לפעול למציאת פשרה שתאפשר חקיקה בהסכמה רחבה.
הפגישה עצמה, לאחר יציאת העיתונאים מהחדר הסגלגל, נמשכה כ-45 דקות, מתוכן עשר דקות עם צוותיהם של שני הנשיאים והשאר בארבע עיניים. בתום המפגש אמר הרצוג כי השיחה שלו עם ביידן הייתה "נפלאה" והדגיש על רקע הקריאות של ביידן וממשלו להגיע להסכמה רחבה סביב המהפכה המשפטית - הסכמה שהרצוג ניסה לקדם ללא הצלחה עד כה: "כשנשיא המעצמה הגדולה בתבל שואל שאלות כמו ששאל את ראש הממשלה, זה לא כדי להרגיז אלא מדאגה עמוקה".
נשיא המדינה ציין כי למרות החגיגיות של הביקור שלו, "ליבי ומחשבותיי טרודים מהוויכוח בארץ". עם זאת הדגיש: "הוויכוח הזה מסמל גם את הדמוקרטיה הנפלאה שיש בישראל, ועליי להיות ברור: הדמוקרטיה בישראל חזקה ואיתנה". לאחר מכן נפגש גם עם היועץ לביטחון לאומי של ביידן ג'ייק סאליבן וכן עם מזכיר המדינה אנתוני בלינקן.
ביקור בצל הביקורת
עצם הזמנתו של הרצוג לבית הלבן, במקום נתניהו שעד כה לא הוזמן לשם רשמית, נתפסה כמסר מצד וושינגטון נגד התנהלות נתניהו וממשלתו – שביידן קרא לה "הקיצונית ביותר" שאי-פעם ראה בישראל. יחד עם זאת, שלשום שוחח ביידן עם נתניהו, לראשונה זה ארבעה חודשים והשניים אף סיכמו להיפגש.
16 צפייה בגלריה
ביידן אמר לו "לעצור מיד"? בישראל מכחישים
(צילום: קובי גדעון לע"מ, AP Photo/Susan Walsh)
בטור ב"ניו יורק טיימס" שהתפרסם ביממה האחרונה טען הפרשן הבכיר תומאס פרידמן כי נשיא ארה"ב ביידן העביר לראש הממשלה נתניהו "מסר ברור" בשיחה ביניהם של עצירת חקיקת המהפכה המשפטית באופן מיידי. עם זאת, ראש המל"ל צחי הנגבי פרסם הבוקר הודעה רשמית בה טען כי "הדברים המיוחסים לנשיא במאמר ב'ניו יורק טיימס' כלל לא נאמרו בשיחה". יש לציין כי הנגבי לא הכחיש את עצם העברת המסר הזה באופן כללי.
מפרטים חדשים שפרסם פרידמן, עולה כי ביידן קרא לנתניהו: "בבקשה תפסיק לנסות למהר להעביר את המהפכה המשפטית שלך. קודם כל תבנה קונצנזוס". למעשה, לפי פרידמן, "המסר שלו לנתניהו היה ברור - עצור עכשיו".
פרידמן מתאר איך ביידן זימן אותו לבית הלבן השבוע אחרי שיחת הטלפון שקיים עם נתניהו: "כדי לוודא שעמדתו ברורה לכל הישראלים הוא הזמין אותי ביום שלישי אחר הצהריים לחדר הסגלגל ונתן לי הצהרה - חסרת תקדים בנושא הזה - שמביעה את הכבוד שלו לאופן שבו ההפגנות ה'מתמשכות' בישראל מפגינות את 'הדמוקרטיה התוססת' של ישראל, כמו גם את רצונו שהקואליציה של נתניהו תפסיק לזרז את המהפכה המשפטית בלי להגיע לקונצנזוס לאומי, ובכך תפחית באופן מובהק את יכולתו של בית המשפט העליון בישראל לפקח על החלטות ומינויים של ממשלת ישראל".
