במשטרת ישראל פתחו לא פחות מ-7,143 תיקים מאז 2015 בחשד לביצוע 9,828 עבירות של יידוי אבנים וירי זיקוקים. ואולם, רק כמה מאות מאותם החשודים בכל אותן תקריות מסוכנות - שלא פעם גם גבו חיים ופצעו קשה אזרחים ישראלים - הועמדו לדין או שילמו את המחיר. דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף את ממדי טרור האבנים בכבישי ישראל וברחבי יהודה ושומרון ומצייר תמונה עגומה ומצמררת.
מנתוני משטרת ישראל וצה"ל שנאספו בין 2015 לחודש מאי האחרון עולה כי הגיל הממוצע של מיידה אבנים הוא 20.5 וכי 34% מהנאשמים הם קטינים. ירושלים נותרה המוקד עם הכי הרבה תקריות (לא כולל יו"ש): 2,679.
מתוך 7,143 התיקים שנפתחו במשטרה, רק ב-2,191 נמצא חשוד, בעוד שבשני שלישים מהמקרים (4,951) כלל לא אותרו חשודים. התוצאה: 95% מהתיקים נסגרו ללא כתב אישום. במשטרה ובפרקליטות הצליחו להגיש בסך הכל 631 כתבי אישום בעניין מאז 2015. עוד עולה כי בתיקים שבהם נמצא חשוד, קרוב ל-70% מהם היו ערביי ישראל (1,626), כרבע יהודים (575) והיתר פלסטינים או אחרים (187).
בגלל הקושי לאתר חשודים ולאסוף ראיות, הרוב המוחלט של התיקים נסגר: 4,961 (73%) בגלל שלא נמצא חשוד, 1,353 (20%) בגלל חוסר ראיות, 315 (5%) כי הנסיבות לא התאימו להעמדה לדין, 104 (2%) כי הנאשם קטין ו-63 (1%) מסיבות אחרות.
המחדל בטיפול ובענישה של מיידי האבנים נחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" כבר בינואר 2020, והדו"ח החדש מעלה כי נראה שדברים לא באמת השתנו מאז. גם כאשר הוגשו כתבי אישום, הענישה נותרה מינימלית: 48% מהמורשעים נידונו לעונשי מאסר של עד 6 חודשים, 45% מהם לחצי שנה עד שנה, ורק 7% ליותר משנה.
ביהודה ושומרון, יש לציין, הבעיה חמורה אף יותר: מנתוני צה"ל עולה כי בשנה נרשמו בין 1,000 ל-1,500 תקריות. בממוצע מתקבלים דיווחים מדי יום על מספר רב של עבירות יידויי אבנים, שמטופלות לא רק על ידי המשטרה אלא גם על ידי צה"ל.
בנתוני מערכת הביטחון מצטיירת ירידה מתמדת במספר כתבי האישום שמוגשים ביהודה ושומרון נגד מיידי אבנים: ב-2017 הוגשו 786, ב-2018 - 688, ב-2019 - 360, ב-2020 - 218 ועד כה השנה (נכון למאי) הוגשו 109 כתבי אישום בלבד. כל זאת, כאמור, בזמן שמספר תקריות יידויי האבנים ביו"ש מגיע לכאלף בשנה.
בפרקליטות הצבאית מדגישים כי מספר התיקים מתייחס למקרים בהם עבירת יידוי האבנים היא האישום המרכזי ולכן ייתכן שלנאשם ביידוי אבנים גם אישומים נוספים חמורים יותר והתיק לא נכלל בנתונים הללו.
גם כשהנאשמים הורשעו, הענישה אינה מרתיעה במיוחד: ב-2020, למשל, משך המאסר שנגזר על מורשעים ביידוי אבנים ב-151 תיקים (83% מגזרי הדין) היה פחות משנה, ב-30 תיקים נגזר מאסר של בין שנה לשנתיים, ובשלושה תיקים בלבד מאסר ארוך יותר.
"פשוט הזוי לראות איך תושבי יהודה ושומרון מופקרים", אמר בתגובה ח"כ אופיר כץ (הליכוד), יוזם הדו"ח, שכינה את הענישה "מגוחכת". "מספר המקרים במהלך השנים לא משתנה, אבל מיצוי הדין פוחת. מדובר במחבלים שרוצים לרצוח ולפגוע בחיי אדם. זריקת אבן או בקבוק תבערה על רכב זה לא פחות חמור מירי, זה ניסיון רצח, וצריך להתייחס לכך באופן זהה".
