אלה ימים לא קלים בכלל עבור "הקהילה הגאה". העדויות נגד גל אוחובסקי ונגד איתי פנקס-ארד התפרסמו בעיתוי רגיש מאי פעם. מתקפת ההאקרים על "אטרף" הכניסה לסחרור יומיומי המוני משתמשים ומשתמשות באפליקציה שפרטיותם חוללה עד היסוד, עם דליפת ההעדפות המיניות והשיחות שלהם ברשת. קו ברור מחבר בין "הגל החדש" של ה-MeToo לבין הפצת מאגר הנתונים של אטרף: בנסיבות שונות לגמרי, הכל נפתח עכשיו ונוגע בעצבים הכי חשופים. החיטוט בפצעי העבר, בנורמות פסולות או סתם ברגעים אינטימיים שלא רצינו לשתף עם אף אחד, אף פעם, מכאיב מאוד.
העדויות על אוחובסקי ופנקס-ארד הן מעין נקודת אור קטנה שמצד אחד מגבירה את תחושת המחנק ומצד שני נותנת אוויר. כל מקרה כזה הוא גם הזדמנות לדבר עוד על כל מה שטואטא פעם מתחת לשטיח כי לא היה נעים להתעסק בו, מה שמייצר אוטומטית ציפייה לתיקון ולחשבון נפש.
במקביל לתהליך הזה, אחד מהדברים שראוי להתבונן עליהם הוא השימוש בשם הקוד העתיק "הקהילה הגאה" ככזה שמכליל בתוכו הומואים, לסביות, טרנסיות, טרנסים וביסקסואלים, והקטלוג של אוחובסקי ופנקס-ארד בתור "בכירים" באותה קהילה.
זה נראה כמו עניין קוסמטי. אבל אי אפשר שלא להדהד את התהייה שנשמעת מאז שפרשת אוחובסקי פוצצה: האם לא הגענו ליום שבו נוכל להוציא את הטייטל "בכירים מהקהילה" מהלקסיקון?
נכון, זה נראה כמו עניין קוסמטי. אבל אי אפשר שלא להדהד את התהייה הזאת, שנשמעה יותר מפעם אחת מאז שפרשת אוחובסקי פוצצה: האם לא הגענו ליום שבו נוכל להוציא את הטייטל "בכירים מהקהילה" מהלקסיקון? למה נחוץ להמליך ל"קהילה" בכירים? והאם ה"הקהילה" שבראשה הם עומדים לכאורה מודעת לכך שאוחובסקי הוא אחד מבכיריה?
ובכלל, מה זה אומר עליי אם אני חלק מ"הקהילה הגאה"? האם מצופה ממני להתנהג בצורה מסוימת? להתמודד עם ציפיות מסוימות? כי זה שורש הבעיה עם המונח הזה, שאולי בא לעולם עם כוונות טובות, וגם טומן בחובו כוח לא מבוטל. לצד תחושת השייכות והביחד שהוא מעניק להומואים ולסביות במצעדי גאווה ובמסגרות חברתיות משותפות וחשובות כמו איגי ואחרות, הוא עלול לפגוע בחופש ולייצר רושם מוטעה.
במידה מסוימת, התיוג הזה מצמצם אנשים עם נטייה מינית זהה והרבה מאוד הבדלים ביניהם לכדי יחידה אחת שכאילו חושבת אותו דבר, מצביעה אותו דבר ומתנהגת אותו דבר. לכולם ברור שזו לא המציאות.
סער גיטהומואים יכולים להיות שמאלנים ויכולים להיות ימנים בלי שירימו מולם גבה, לסביות יכולות לגור בתל אביב ויכולות להקים משפחה בפריפריה בלי שיעקמו מולן את המבט אם הן מחזיקות ידיים ברחוב, וביסקסואלים יכולים לצאת מהארון מתי שהם, ורק הם, יחליטו בלי לחשוש מלחצים של החברים או תגובות של המשפחה.
כך צריכה להתנהל חברה ליברלית שרוצה לפנות מקום לכולם – כולל אלה שחושבים אחרת ומתנהגים אחרת. כן, גם בתוך "הקהילה הגאה" יש כל מיני רבדים והעדפות. דווקא משום שזה המצב, אולי צריך לשנות את הטרמינולוגיה. אולי זה מה שיאפשר להסתכל על להט"בים בצורה קצת יותר מורכבת.
- סער גיט הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
