6 צפייה בגלריה
תופעת הפרוטקשן הובילה לאיבוד המשילות בנגב ובגליל. שריפה במכון הטיהור בצפת
(צילום: דוברות כבאות והצלה מחוז צפון)
במחוז הצפוני במשטרה עקבו בדריכות בשלוש היממות האחרונות אחרי תגובת ארגוני הפשיעה ביישוב טובא זנגריה למעצר הנרחב של 16 חשודים המקושרים לאחת משלוש משפחות הפשע ששולטות בתעשיית גביית דמי החסות ("פרוטקשן") בגליל העליון וברמת הגולן. אמש הגיע כנראה "תג המחיר", כששני אוטובוסים של חברת אלקטרה אפיקים הוצתו ונשרפו כליל במעלות. אוטובוס נוסף ניזוק גם הוא.
"ידענו שאחרי מעצרי המשטרה ביום שני אנחנו נחטוף", סיפר ל-ynet יגאל לחמן, קצין הביטחון של חברת ההסעות, מהגדולות במשק, שכבר איבדה יותר מ-10 אוטובוסים בשווי של יותר מ-10 מיליון שקלים בחודשים האחרונים בהצתות בגליל. לחמן סיפר בקול חנוק כי "מיום שני בלילה אנחנו בכוננות ספיגה, אספנו את כל האוטובוסים שאפשר למתחמים מוגנים, אבל הם מצאו אותם במעלות ושרפו".
לאחר מבצעי מעצרים קודמים, הגיבו ארגוני הפשיעה בירי לעבר "סמלים" גליליים, כמו מתחם גליליון הסמוך לאגמון החולה, או בהצתת רכבי משטרה, כדי לפגוע מורלית בפעילות האכיפה. אולם, עד הלילה ארגוני הפשע ירדו למחתרת בזמן שנמשכים מאמצי המשטרה, בהובלת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לפגוע בתשתיות הפשע שהשתלט על המרחב.
אולם, במשטרה מכירים בכך כי גם אם יצליחו להגיש כתבי אישום ולהגיע אל החשודים, הרי שמיד אחרים ימלאו את מקומם בתעשיית הפשע הכי משגשגת ומשתלמת בישראל. נייר מדיניות חדש של פורום קהלת, שזוכה גם לתמיכה של מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי, בחן את פשיעת הפרוטקשן באופן מקיף ומעמיק והעלה תמונת מצב מדאיגה על היכולת והרצון של גופי האכיפה והחקיקה לפעול באמת מול התופעה המשמעותית ביותר לאיבוד המשילות בגליל, בנגב ובאזורים נוספים.
6 צפייה בגלריה
המשטרה עקבה בדריכות אחר תגובת ארגוני הפשע למבצע המעצרים בטובא זנגריה. כוחות משטרה בפשיטה, שלשום
(צילום: דוברות המשטרה)
"הופתענו לגלות עד כמה שהאירוע הזה נפוץ, רוב הציבור לא מודע לזה", סיפרה מורין אמיתי, חוקרת בפורום קהלת, שניהלה את המחקר בנושא בשנתיים האחרונות יחד עם דן גפן, מומחה במדיניות ציבורית ולשעבר ראש המטה של אמיר אוחנה במשרד המשפטים ובמשרד לביטחון הפנים. המחקר היה השוואתי, ומטרתו הייתה להגדיר את תופעת הפרוטקשן ולמצוא דרכים להתמודד עימה.
לדברי אמיתי, במאות המפגשים שערכו היא וגפן, בין היתר עם נציגי ציבור מהרשויות המקומיות, מנהלי חברות אבטחה, בכירים במשרדי המשפטים וביטחון הפנים, הבינו עד כמה התמונה יותר נרחבת מהמקרים המדווחים. "מכל הסקטורים הכלכליים משלמים היום פרוטקשן והמגמה הולכת ומתרחבת", ציינה החוקרת.
תיעוד מהצתת אוטובוסים בצפון
(צילום: דוברות המשטרה)
דוח ארגון "השומר החדש" לשנת 2022 שפורסם בחודש מרץ האחרון מהדהד את טענותיה של אמיתי. לפי הדוח, 73% מהעוסקים בבינוי, במסחר, בחקלאות ובתעשייה נדרשים לשלם דמי חסות – ורובם משלמים. 55% מכלל המשיבים לסקר שנערך בשיתוף התאחדות הקבלנים העידו כי לא דיווחי למשטרה על ניסיונות הסחיטה. הם הסבירו כי חוסר היכולת לשמור על אנונימיות ולקבל הגנה אפקטיבית מונע דיווח למשטרה. עוד נמצא כי במרכז הארץ שכיחות התופעה נמוכה יותר ובאזורים מרוחקים יותר השכיחות עולה. שיא בהיקף תופעת דמי החסות, בקרב 93% מהמשיבים, דווח בגליל המזרחי ובמזרח רמת הגולן.
אמיתי הוסיפה כי "הפשיעה הזאת כל כך משתלמת שארגוני החסות אפילו הגיעו לחברות ממשלתיות שמשלמות להם. אני לא רוצה לדמיין עולם שיתחילו לגבות פרוטקשן גם מגני ילדים, והגננת של הילדים שלי תפגוש בהם אבל אין כעת מה שיעצור זאת". לפי מחקרים שונים שנערכו במרכז המחקר והמידע של הכנסת ונתוני הרשות לאיסור הלבנת הון עולה כי תעשיית דמי החסות בישראל מגלגלת בין מאות מיליוני שקלים למיליארדי שקלים בשנה.
עם זאת, החוקרים גילו כי אין נתונים מסודרים לגבי היקף התופעה ועלותה בישראל, ולכן אחת ההמלצות המשמעותיות שלהם היא לייסד מדידה מסודרת בניהול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). לפי אמיתי, "ראינו במדינות אחרות, כמו למשל בריטניה, שבהן עושים סקרי סיכון אנונימיים לעסקים כדי לקבל תמונה מהימנה יותר, ולא כזו המתבססת על אלו שמתלוננים ומודים בפגיעה בהם".
6 צפייה בגלריה
"לא רוצה לדמיין עולם שיתחילו לגבות פרוטקשן גם מגני ילדים". מורין אמיתי
(צילום: רינה נקונצ'ני)
באופן כללי, ציינה אמיתי, מסקנת נייר המדיניות היא ש"הדרך היחידה לצמצם את גביית הפרוטקשן היא באמצעות מתן כלים שיהפכו את הפשע לפחות משתלם כלכלית עבור ארגוני הפשיעה וייתנו גב לאזרחים לדווח עליו". מלבד פיתוח כלים למדידת היקף התופעה הם סבורים כי תופעת הפרוטקשן מצריכה חוק חדש, שיגדיר את העבירה באופן נפרד.
לצד זאת, החוקרים קוראים לאסדרה חוקית של חברות השמירה תחת אחריות המשרד לביטחון לאומי, ולא תחת משרד המשפטים כפי כפי שנעשה כיום, כדי שיוכל להשקיע בבחינה מודיעינית ולוודא שאין קשרים לארגוני פשיעה. במצב זה, ניתן יהיה להטיל קנסות מנהליים על מי שמציע שירותי שמירה בלי רישיון - באופן שיהפוך את עבירת הפרוטקשן לפחות רווחית. לפי אמיתי, "לאחר מספר עבירות של ארגונים המעסיקים שומרים ללא רישיון יהיה אפשר להעביר את האכיפה לעולם של איסור הלבנת הון, מה שיאפשר גם חילוט כספים מארגונים אלה שיועברו לקרן ייעודית שתשמש לשיקום העסקים שנפגעו מהפרוטקשן".
עם זאת, אמיתי וגפן הדגישו כי חשוב להיזהר בשימוש בכלי האכיפה המוצעים נגד הפרוטקשן נגד חפים מפשע בשל הקושי לזהות סחיטה מבחינה ראייתית.
6 צפייה בגלריה
עד שהחקיקה לא תושלם - הפרוטקשן יישאר משתלם וקל לביצוע. 18 אוטובוסים שנשרפו בצפת
(צילום: אביהו שפירא)
הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי שעוסקת בחמש השנים האחרונות במאבק בפרוטקשן במסגרת עבודתה, סבורה כי נייר המדיניות מעלה את הנקודה המדויקת ביותר: "המודל הכלכלי הוא הנכון ביותר למאבק בפרוטקשן". יהב ציינה כי היא מתרשמת ממאמצי החקיקה שמובילה הממשלה בכנסת בחודשים האחרונים. עם זאת, הדגישה יהב, עד שהחקיקה לא תושלם - הפרוטקשן יישאר משתלם וקל לביצוע.
אמיתי נשמעת אפילו פחות אופטימית מיהב, והעירה כי בישראל "אנחנו כבר חמש שנים תקועים בניסיון לעשות הצעת חוק, עד שהפסקנו לראות את התמונה הגדולה. בסוף צריך לזכור כי המטרה שלנו היא לא להכניס כמה שיותר פושעים לכלא אלא להפוך את הפשיעה הזאת ללא משתלמת ולהכיר בה כפשיעה כלכלית שדורשת התמודדות רבת זרועות". לדבריה, "ראינו בעבר שניתן לחסל ארגוני פשע באופן מיידי, אבל כל עוד הפרוטקשן משתלם אז נכנסים אחרים. הפרוטקשן מחזיק את ארגוני הפשיעה בחיים כי זה כסף נורא קל".
תיעוד ממבצע המעצרים בטובא זנגריה, שלשום
(צילום: דוברות המשטרה)
גם על מאמצי החקיקה הקיימים יש לאמיתי וגפן ביקורת, בטענה שהעיקרון המוביל צריך להיות שימת דגש על הגברת האכיפה ולא על הגברת הענישה, שהיא פחות אפקטיבית לטענתם במקרה הזה. למשל, השניים מתנגדים להצעת החוק שמקדם ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), לפיה ייקבע עונש מינימום של שלוש שנות מאסר על הרשעה בפרוטקשן.
לטענתם, עונש מינימום ישיג תופעה הפוכה מהצפויה. בדיון של הוועדה המשותפת לוועדת החוקה והוועדה לביטחון לאומי שמכינה את הצעתת החוק לקריאה ראשונה, אמר גפן לחברי הכנסת: "כשאתם קובעים עונש מינימום של שנים שנים, אתם כובלים את ידי השופט, לא יהיה לו שיקול דעת. אז אם לדעתו חודשיים מספיקים, הוא ייתן עונש על תנאי, ירשיע באישום אחר או יזכה. הוא יהיה יותר קשוב לנאשם".
