הכירו את זאבי טפר. חרדי, בן 35, תושב אלעד, אב לשישה ובעל רישיון טיס. בקרוב הוא מתכונן לסיים 250 שעות טיסה הנדרשות כדי להטיס מטוס נוסעים. לצד זה הוא משלים לימודי משפטים. בין לבין, זאבי עובד במשמרות מוגדלות כדי לממן את הלימודים הכפולים. בשיחה שלנו בשבת הוא סיפר לי על השאיפה שלו: להשלים בשנים הקרובות 1,000 שעות בקוקפיט ולהתקבל כטייס מן המניין באל על.
טפר הוא אחד מתוך רבבות צעירים חרדים שנמצאים עמוק בעולם ההשכלה והתעסוקה. אתם יכולים לפגוש אותם בשלל מקצועות חופשיים: יועצי מס, רואי חשבון, עורכי דין, אדריכלים, פסיכולוגים והמון עובדים בשוק הפרטי. טכנאי מזגנים, חשמלאים, נהגי משאית ועובדים בחנות. נכון לשנה זו, 65 אחוז מהחרדים בישראל נמצאים בשוק העבודה. נתון זה משקלל גברים ונשים. שיעור הגברים העובדים עומד על 52 אחוז, נמוך מדי ביחס לציפיות של הכלכלה הישראלית.
את הנתונים האלה אני מציג כמבוא לדיון בנושא שהתעורר נוכח דרישת המפלגות החרדיות לעדכן את המלגה לאברכים שלומדים תורה, לאחר שנים של קיצוצים. מי שסבור כי שני העולמות הללו סותרים, לא מכיר את ההוויה החרדית: רוב הציבור החרדי – כולל אלה שעובדים קשה למחייתם – רואה בשכבת האברכים שמקדישים את השנים הראשונות לנישואיהם ללימוד תורה, כמי שמצדיקים את קיומו של שוק התעסוקה החרדי. כלומר, העובדה שבכל זמן נתון ישנם אברכים שהוגים בתורת הנצח של העם היהודי מאפשרת שכבה אחרת שתצא לעולם המעשה, תשלם מסים ותתרום לחברה דרך שוק התעסוקה. בשפה התורנית קוראים לזה "הסכם יששכר וזבולון".
בימים האחרונים מושמעים טיעונים לפיהם 1,314 השקלים שיקבלו אברכים שלומדים תורה הם תמריץ שלילי שמדכא צמיחה. זהו טיעון אבסורדי. אשמח לפגוש את האדם שסכום כזה מהווה עבורו שיקול אם ללמוד תורה או לצאת לעבודה. האברכים שרדו עם תמיכה ממשלתית של 680 שקל כי מבחינתם התורה היא טעם החיים.
והנה נתון נוסף: רעייתו של כל אברך היא אישה עובדת. מאות אלפי נשות אברכים חרדיות מועסקות בשלל תחומים – מהוראה ועד להייטק – ותורמות למשק הישראלי. כך שבמובן מסוים ההכנסה של האישה למדינה ממסים עוברת בחלקה לבעלה הלומד תורה. משום כך אין לקבל את הטענה שלפיה "האזרחים הלא-חרדים נושאים על גבם את האברכים החרדים". זוהי אמירה פופוליסטית.
אריה ארליךהמוני חרדים עובדים מצפים שחלק מהמסים שלהם ינותבו לצורכי תמיכה, ולו סמלית, בלומדי תורה. החברה החרדית מודרת מתקציבים רבים שמעמידה המדינה לאזרחיה, למשל מתקציב משרד התרבות והספורט. לומדי התורה הם התרבות שלנו, זכותנו לבקש שיתמכו בהם.
בשורות הצד שהפסיד בבחירות יש הרואים בממשלה המוקמת אסון. אני בוחר לראות בה הזדמנות. מעבר לעובדה שזוהי ממשלה שנבחרה בדרך דמוקרטית, מציאות של שרים חרדים שיקבלו אחריות על תחומים חשובים במשק תחייב אותם לנהוג בראייה ממלכתית, שתראה את טובת המדינה כולה, על כלל אזרחיה, ולדאוג גם לצמיחת התעסוקה החרדית. הנה הצעה: תנו צ'אנס, אולי הם עוד יפתיעו.
- אריה ארליך הוא עורך המגזין בעיתון "משפחה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
