שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" רון בן ישי עם תושבי שכונת סלומינקה במערב קייב
(צילום: גיל יוחנן )
הטבעת סביב קייב מתהדקת: חברת הלוויינים האמריקנית MAXAR עדכנה הלילה (בין שני לשלישי) כי אורך שיירת הכוחות הרוסיים שעושה את הדרך לכיוון קייב, למעשה עומד על כ-64 ק"מ - משמעותית יותר מהנתון עליו דיווחה החברה אתמול (27 ק"מ). את הנתונים החדשים אספה מתמונות לוויין "חדשות ועדכניות". השיירה נמצאת כבר במרחק פחות מ-50 ק"מ מהבירה האוקראינית. עם זאת, בארה"ב מתעקשים כי הפלישה הרוסית איטית מהצפוי הודות להתנגדות אוקראינית עזה וכשלונות לוגיסטיים רבים.
המלחמה באירופה – עדכונים אחרונים:
• דקה אחר דקה: כל העדכונים על הלחימה
• רוסיה, נאט"ו, המורדים, ארה"ב: מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• אזרח ישראלי נהרג מירי ליד קייב
• במערב מזהירים: "רוסיה תנסה לכתר את קייב, המתקפה תהפוך לאכזרית יותר"
• 400 שכירי חרב רוסים הסתננו לקייב, אחת הפקודות – לרצוח את זלנסקי
• פוטין דבק במסורת: מה שלא הולך בכוח, ילך בעוד יותר כוח | פרשנות מקייב
לפי חברת צילומי הלוויין, היא מונה מאות כלי רכב צבאים רוסיים, בהם טנקים. לא ברור מהו יעדה של השיירה: אם בכוונתה להיכנס ישירות אל תוך קייב או לחבור לכוחות רוסיים אחרים ולכתר את העיר. עוד ציינה חברת הלוויינים כי כוחות נוספים נערכים בבלארוס סמוך לגבול, כ-32 ק"מ ממנו. במקום נפרסו כוחות קרקע נוספים ויחידות מסוקי תקיפה קרקעיות.
11 צפייה בגלריה
"נחיל מכריע" של כוחות רוסיים בדרך לקייב. תמונות הלוויין העדכניות
(צילום: EPA / SATELLITE IMAGE 2022 MAXAR TECHNOLOGIES)
בצילומי הלוויין שפרסמה הלילה MAXAR ניתן לראות ענני עשן שעולים ממספר בתים ומבנים מצפון לקייב, בסמוך לכבישים שבהם נוסעת השיירה. בשלב זה, לא ברור מה גרם לתימרות העשן.
בבית הלבן עוקבים מקרוב אחר השיירה הרוסית. בתדרוך מסווג שקיימו בממשל האמריקני העריכו כי נחיל מכריע ועצום של כוחות רוסיים צפוי לפלוש לאוקראינה, נוסף לשיירה שעושה את דרכה לבירה, וסביר שבאמצעותו יצליחו לגבור על ההתנגדות האוקראינית. "רוסיה צפויה להביא למצור על קייב", נאמר למחוקקים אמריקנים בתדרוך, "מראות קשים של לחימה תוך עירונית צפויים באזור".
הלילה נשמעו פיצוצים עזים בחרסון שבדרום אוקראינה, אזור שהצבא הרוסי טען שלשום כי הוא "כיתר לחלוטין". בעיר חיים 290,000 תושבים. על פי ההערכות, מקור הפיצוצים הלילה במוקד הסמוך לשדה התעופה המקומי. חרסון היא עיר נמל השוכנת על נהר הדנייפר, צפונית לחצי האי קרים.
שגרירת אוקראינה בארה"ב, אוקסנה מרקרובה, טענה הלילה כי רוסיה השתמשה בפצצות תרמו-באריות (פצצת ואקום) במהלך המלחמה ביממה האחרונה. "הם השתמשו בפצצה שלמעשה אסורה לשימוש על פי אמנת ז'נבה", אמרה השגרירה. בוושינגטון הבהירו כי אם הטענה אכן נכונה מדובר ב"פשע מלחמה".
"פוטין יבין את הכישלון האסטרטגי שלו"
שר החוץ של אוקראינה דמיטרו קולבה אמר כי "אוקראינה משתוקקת לשלום". בשיחה עם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן הוא הבהיר: "כל עוד אנחנו תחת מתקפה רוסית אנחנו צריכים עוד כלי נשק, ועוד סנקציות". לדבריו, בלינקן הבטיח לו שוושינגטון תסייע לקייב בצרכים אלה. בלינקן, מצדו, גינה את התקופתיה של רוסיה על ערים אוקראיניות "וההתגברות של מות אזרחים".
במקביל, בבית הלבן המשיכו להבהיר כי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן "נותר מחויב להרחיק את הכוחות האמריקנים מהסכסוך", ולא לשלוח חיילים לאוקראינה.
"זה עשוי להביא למלחמה שלנו עם רוסיה, וזה משהו שאנחנו לא מתכננים להיות חלק ממנו", אמרה דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי. גורמים אמריקנים אחרים התייחסו לאפשרות של סגירת המרחב האווירי למטוסים רוסיים ואמרו: "זה לא על הפרק כרגע".
בבית הלבן העריכו הלילה כי "רוסיה עומדת בפני בידוד מוחלט מהכלכלה העולמית". בכיר במועצה לביטחון לאומי אמר כי "בשלב מסוים פוטין יבין את הכישלון האסטרטגי של הפלישה לאוקראינה".
"המערב נמרץ, מאוחד ונחוש יותר מבכל נקודה בעידן שלאחר המלחמה הקרה. עד שפוטין יבין זאת, נמשיך להטיל סנקציות", אמר סגן היועץ לביטחון לאומי בארה"ב, דאליפ סינג. בתדרוך המחוקקים האמריקנים הועלו שאלות בנוגע למצבו הנפשי של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אך הן לא נענו בבירור על ידי בכירי הממשל.
רוסיה על הנשק מהמערב: "אתם תישאו באחריות"
בתוך כך, משרד החוץ של רוסיה שיגר אתמול אזהרה למדינות המערב שמזרימות נשק ותחמושת לאוקראינה, כדי לסייע לה להילחם בכוחות הרוסיים שפלשו לשטחה, ומסר כי מדינות אלו "יישאו באחריות" אם בכלי הנשק הקטלניים הללו ייעשה שימוש נגד צבא רוסיה. במוסקבה הבטיחו בנוסף להגיב "בחריפות" לסנקציות הקשות שנקט נגדו האיחוד האירופי, לצד שאר בעלות הברית בנאט"ו ובמערב.
האזהרה הרוסית הגיעה אחרי שבמוסקבה כבר הזהירו בימים האחרונים את המערב מהעברת כלי נשק לאוקראינה, אך לא באופן מאיים שכזה. יצוין כי גורם בממשל האמריקני אמר אמש כי אין כעת אינדיקציות לכך שרוסיה מנסה בפועל להכשיל את העברת הנשק לאוקראינה, דרך גבולותיה המערביים. בקרמלין האשימו את אירופה בהתנהגות "עוינת", וטענו כי הנשק שניתן לאוקראינה מעורר "אי-יציבות" באזור ומספק רק הצדקה נוספת לפלישה הרוסית, שאחד מיעדיה, כפי שהגדיר הנשיא ולדימיר פוטין, הוא פירוזה של אוקראינה.
חרף מורת הרוח שמביעה רוסיה, בימים האחרונים הודיעו עוד ועוד מדינות באירופה על משלוחי נשק לאוקראינה, בהם רובים, טילים נגד טנקים או נגד מטוסים. בין המדינות הללו כאלו ששמרו על מדיניות פציפיסטית או ניטרלית במשך שנים ארוכות, כמו פינלנד שנמנעה עד עתה ממשלוחי נשק לאזורי מלחמה, ואתמול הודיעה כי תשלח לאוקראינה 2,500 רובי סער ו-1,500 טילי נ"ט, לצד תחמושת ואספקה נוספת. גם גרמניה, שסירבה במשך שבועות ארוכים להעביר לאוקראינה נשק קטלני, תוך שהיא מזכירה את עברה האפל בתקופה הנאצית, שינתה כיוון. הקנצלר שלה, אולף שולץ, אף הודיע על השקעה אדירה של 100 מיליארד אירו בתקציב הביטחון של ארצו בשנה הנוכחית, "כדי להגן על הדמוקרטיה והחופש", כלשונו.
ארה"ב הבטיחה גם היא סיוע צבאי לאוקראינה, לפי שעה בהיקף של 350 מיליון דולר, והאיחוד האירופי הודיע כי לראשונה בתולדותיו יממן ויספק כלי נשק קטלניים למדינה הנמצאת במלחמה, בהיקף של 450 מיליון אירו.
המערב ממשיך להטיל כל העת סנקציות חדשות נגד רוסיה. אתמול הודיע האיחוד האירופי על עוד סנקציות נגד אוליגרכים רוסים ועל דוברו של פוטין, דמיטרי פסקוב. ארה"ב הודיעה מצדה על סילוקם של 12 דיפלומטים רוסים המוצבים במטה האו"ם בניו יורק, כשלדבריה אלו היוו למעשה סוכנים מטעם המודיעין הרוסי, וניצלו לשם איסוף מידע את מעמדם כדיפלומטים.
הסנקציות הללו מגיעות אחרי שלל סנקציות שהוטלו בימים האחרונים על פוטין עצמו, אוליגרכים אחרים ועל כלכלתה של רוסיה: מבין הקשות ביותר סילוקם של כמה בנקים רוסיים ממערכת הסליקה הבינלאומית SWIFT, סנקציות קשות על הבנק המרכזי של רוסיה באופן שמונע ממנו גישה לעתודות המטבע שלו מחוץ לרוסיה, וסגירת המרחב האווירי של כלל מדינות האיחוד האירופי, ומדינות נוספות כמו קנדה, בפני מטוסים רוסיים. הסנקציות הקשות הביאו לצניחה היסטורית בערכו של הרובל. בתגובה ראשונה הודיעה אתמול מוסקבה כי תחסום את המרחב האווירי שלה בפני 36 מדינות, בהן גרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה.
נשיא אוקראינה וולידימיר זלנסקי קרא לכל מדינות העולם שלא לאפשר תנועת מטוסים וכלי טיס רוסיים מעל מרחבן האווירי. עוד הוא ציין כי אוקראינה תפטור מוויזה זרים שירצו להילחם למען אוקראינה.
האו"ם: "התמונה קודרת, ועלולה להחמיר עוד"
האו"ם עדכן כי לפחות 406 אזרחים אוקראינים נפגעו או נהרגו, מתוכם 102 נהרגו בימים האחרונים. כך לפי נתונים שהציג מתאם הסיוע של האו"ם לעניינים הומינטריים בחירום, מרטין גריפית'ס. בנאום שנשא במועצת הביטחון של האו"ם אמר שמספרם האמיתי של האזרחים ההרוגים "יכול להיות גבוה בהרבה, מכיוון שהרבה נפגעים מדווחים טרם אושרו". לדבריו, "התמונה קודרת ועלולה להחמיר עוד יותר".
הנציב העליון של האו"ם לענייני פליטים, פיליפו גרנדי, עדכן כי מספר הפליטים האוקראינים שעברו למדינות השכנות עלה ל-520 אלף בני אדם. "הנתון גדל באופן אקספוננציאלי, שעה אחר שעה", אמר למועצת הביטחון.
ויטלי קליצ'קו, ראש העיר קייב, אמר בריאיון לרשת CNN כי הוא גאה באזרחים האוקראינים על שהגנו על ארצם ורואה במערכה הצפויה בעיר מאבק על עתידה של הדמוקרטיה. "אנחנו תחת מתקפה בלתי פוסקת. אנחנו מאזינים לפיצוצים כל שעה בארבעת הימים האחרונים. אנשים מאוד עצבניים, הם מבלים הרבה זמן במקלטים", אמר. קליצ'קו כינה את החיילים האוקראינים "גיבורים".
הוא הבהיר כי לא יוותרו לכוחות הרוסיים: "אנחנו מוכנים להילחם ומוכנים למות למען ארצנו, למען המשפחות שלנו כי זה הבית שלנו. זה העתיד שלנו ומישהו רוצה להיכנס לבית שלנו ולגנוב מאיתנו את העתיד שלנו". קליצ'קו סירב להשיב לשאלה "כמה זמן תחזיק קייב מעמד", אך ציין כי "זה עשוי לקחת זמן רב". הוא פנה לפוטין: "אוקראינה הייתה פעם חלק מברית המועצות, והיא לא רוצה את רוסיה בחזרה. אין פה דיון. אנחנו רואים את עצמנו כמידה אירופית, זו המטרה שלנו, זה החלום שלנו".
