גם אחרי ההערות מצד שופטי בג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נחושה להגן על עמדתה בעניין מינויו של שופט בית המשפט העליון מני מזוז לתפקיד יו"ר הוועדה לאישור מינויים בכירים, ומתעקש כי המינוי - שיימשך שמונה שנים - הוא סביר ומתבקש גם בזמן בחירות.
גם אתמול לא נרגעו הרוחות במשרד המשפטים נוכח עמדתו של שופט העליון נעם סולברג, שהציע למנות את מזוז לשנה בלבד ולבטל את החלטת הממשלה. "מחלקת הבג"צים הגיעה עם תשובתה לבג"ץ כשהציפייה היא שהעתירה תידחה לאחר דיון ממצה", השתוממו בפרקליטות ואמרו כי "התחושה הייתה כאילו עמדת הפרקליטות חותרת תחת ערכי יסוד".
בכירים במערכת המשפט טענו כי השאלות שנשאלו בבג"ץ אודות על היועצת המשפטית היו "כאילו היא חורשת תלם חדש בכל הקשור למינויים בתקופת בחירות, ומגזימה בשמירה על שומרי הסף".
בכירים במשרד המשפטים הדגישו כי מדובר במעגל שני של מינויים, ולא במינוי ליבה. כלומר, הוועדה היא רק מייעצת ולא ממנה, ותפקידה הוא לבחון את שיקולי טוהר המידות. בעל המינוי לא מיישם מדיניות של ממשלה אלא עצמאי לחלוטין בבדיקת היבטי טוהר המידות.
גורם משפטי אף אמר בשיחה עם ynet כי "כאשר מתקיימת מתקפה שכזאת על מערכת המשפט מצד מפלגות הימין, תוך איומים גלויים להרוס את מוסד היועץ המשפטי לממשלה, לחסל את שומרי הסף במשרדי הממשלה ולאחר מכן לטפל בבית המשפט העליון, לא היה צריך להשחית זמן שיפוטי כה יקר על מינוי כה חשוב. לא אחת מתקבלות בעליון פסיקות בניגוד לעמדת הפרקליטות והממשלה, וכך צריך להיות. אך בנושא כה מרכזי העליון צריך להיות מודע לכך שזריעת אי-אמון בעמדת הפרקליטות, בשיקול דעתה ובסבירות החלטתה, פוגעת במתרס אחד לפני הפגיעה בבית המשפט העליון".
2 צפייה בגלריה
שופט העליון נעם סולברג הציע שהמינוי יהיה לשנה בלבד. השופט מני מזוז
(צילום: אוהד צויגנברג)
אותם גורמים הבהירו שבפני בג"ץ הונחה תשתית עובדתית שלפיה עד להחלטת הממשלה משנת 2018, התקופה של מינוי יו"ר הועדה לא הייתה קצובה בזמן, והמצב הזה ספג ביקורת בשל החשש מפני פגיעה בעצמאות הוועדה. "בית המשפט העליון, שמגן בדרך כלל על עצמאות שומרי הסף, יודע שהקציבה לתקופה קשיחה של שמונהשנים היא ייחודית ולא בכדי", אמרו הגורמים.
"היא נועדה כדי לנתק את הזיקה בין חברי הוועדה לבין הדרג הפוליטי. מהטעם הזה החלטת הממשלה מ-2018 לא מאפשרת אפילו מינוי ממלא מקום. קציבת הכהונה לשמונה שנים הייתה מתוך ההבנה שמדובר במינוי חוצה ממשלות, הן לתפקיד היו"ר והן לנציגי הציבור שמכהנים כבר ממשלה שלישית" (ממשלת נתניהו, ממשלת נתניהו-גנץ וממשלת לפיד-בנט, ט"צ).
לדבריהם, ההצעה למנות ממלא מקום מהווה שינוי של הנורמה שנקבעה באותה החלטה. "הרי כל מי שהבין שממנים רמטכ"ל, מינוי שהוכר בדחיפותו למרות מערכת הבחירות, ידע שצריך למנות יו"ר ועדה שיבחן את טוהר המידות בהקשר המינוי", הסבירו הגורמים. "מינוי אד-הוק רק יחזק את החשש מפני התלות בדרג הנבחר, וייפגע לפחות בנראות של תקינות המינוי.
"זה עלול לסמן ולצבוע את המינוי של שופט עליון בדימוס, שתפקידו לייעץ בהיבטי טוהר מידות, בגוון פוליטי. כאילו הוא מתאים לממשלה אחת אבל לא מתאים לממשלה אחרת", אמרו. הגורמים התעקשו כי "מדובר במינוי מקצועי מובהק, ללא זיקה אישית ומתוך מאגר מוגבל של מועמדים (שופטי עליון בדימוס), שהתקבל בהסכמת היועצת, ולפי הנחייתה גם ניתן למנות באופן קבוע בשל סבירותה".
