"התקציב הוא בדיחה". דיון בכנסת על טביעות בים
(צילום: ערוץ כנסת)
בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת התקיים היום (ב') דיון על ריבוי מקרי הטביעה בים ובעניין הסדרת חופי הרחצה. במרכזו עמדה השאלה אם 157 חופים מוכרזים מספיקים לאוכלוסיית ישראל כיום - המונה כמעט 10 מיליון איש. בין הנוכחים היו נציגים ממשרדי הפנים, האוצר, המשרד לביטחון פנים, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ארגון המצילים, פורום רשויות החוף וגורמים נוספים.
בדיון הוצג דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שממנו עלה כי מינואר 2020 עד סוף יולי 2021 טבעו למוות 51 איש בעונות הרחצה. מתוכם, רק שישה טבעו בחופים מוכרזים ובשעות ההצלה. 12 איש טבעו למוות בחופים מותרים לרחצה אך מחוץ לשעות הרחצה, ו-33 איש טבעו למוות בחופים לא מוכרזים. עוד עולה מהדו"ח כי הרוב המוחלט של הטובעים הם גברים, 14 מהטובעים היו מעל גיל 60 ורוב הטביעות למוות היו בסוף שבוע.
לפי נתוני מד"א, מתחילת עונת הרחצה הנוכחית טופלו יותר מ-167 בני אדם בעקבות טביעה בים, בבריכות ובמאגרי מים שונים. 29 טבעו למוות, מתוכם 20 בחופי הים, רובם בחופים לא מוכרזים או שלא בשעות שירותי ההצלה. חמישה פונו במצב אנוש, ארבעה במצב קשה, 18 במצב בינוני ו-107 במצב קל.
המקרה האחרון אירע אתמול, כשגבר כבן 25 טבע למוות בחוף צ'ארלס קלור בתל אביב, לאחר שככל הנראה החליק על הסלעים של שובר הגלים. מקרה נוסף אירע ביום חמישי האחרון, כאשר גבר כבן 50 טבע בשפך הירקון בצפון הטיילת סמוך לגשר רידינג בתל אביב. הוא פונה לבית החולים איכילוב במצב קריטי, שם נקבע מותו.
בדיון בכנסת מחו ראשי הרשויות נגד משרד הפנים שלדבריהם לא תומך בהן כלכלית ומסיר אחריות בנוגע לחופים הלא מוכרזים. יו"ר פורום רשויות החוף, נשר לשעבר אופיר פז פינס, אמר כי אחת הבעיות הקשות היא המחסור בחופים מוכרזים: "יש בריחה לחופים הלא מוכרזים. אנשים לא מסוגלים להיות בצפיפות ובחופים האלה אין שירותי הצלה. לרשויות אין שום אפשרות לפקח עליהם.
"תקציבי משרד הפנים לשלטון המקומי הם בדיחה. הוא נותן 14.5-13 מיליון שקל לכל הרשויות המקומיות בישראל, בעוד שהחזקת חוף ים אחד עולה יותר ממיליון שקל. מי ישלם את זה? משרד הפנים חייב לתת עשרות מיליוני שקלים כדי שהרשויות יגדילו את מספר החופים המוכרזים. כי מי יגדיל אותם? מי יכולה לספוג מיליון שקל בשביל עוד חוף מוכרז?".
ח"כ מאיר יצחק הלוי (יש עתיד), לשעבר ראש עיריית אילת, הוסיף בעניין: "אם לא נדע להשמיש עוד חופים ולהפוך אותם להיות מוכרזים - אנחנו בבעיה. היום ראש רשות לא רוצה עוד חופים. מבחינתו זו לא הזדמנות אלא מעמסה. זה צריך להיות במימון המדינה. המשאב הזה הוא לא משאב של הרשות המקומית. זה משאב של המדינה ומשתמשים בו כל תושביה".
ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד), שהיה בעבר יו"ר איגוד השחייה בישראל, הוסיף: "יש כל כך הרבה שטח של ים במדינת ישראל וכל כך מעט סוכות מצילים, וכל כך מעט חופים שאנשים יכולים להתרחץ. הייתי בפולג בשבת. יש שם סוכת מציל אחת ואלפי רוחצים באזור המוכרז, אחד על השני. אנשים בורחים לצדדים כדי להתרחק מההמולה ושם טובעים".
לדבריו, יש להוריד את הגיל המותר למצילים ל-17, כך שיהיו יותר אנשים המפקחים על הרוחצים בים. הוא הוסיף שיש ללמד צעירים ומבוגרים על ההתנהלות בתוך הים ואף לשלב שיעורי שחייה במסגרת החינוך, כחלק מתוכנית הלימודים.
לפני הדיון אמר יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ סעיד אלחרומי: "בצד הקריאה לציבור להימנע מרחצה בחופים לא מוכרזים, על משרד הפנים והשלטון המקומי חלה חובה להשמיש חופים מוכרזים נוספים, שיבטיחו את שלום המתרחצים".
עאטף חיראלדין, מפקח רחצה ארצי במשרד הפנים, אמר כי המשרד מתכנן תוספת של 20 חופים מוכרזים אך לא ידוע עדיין מה יהיה הסכום שיוקצה למטרה זו בתקציב המדינה. בתום הדיון דרש ממנו יו"ר הוועדה אלחרומי לשוב לדיון הבא עם נתונים מדויקים לגבי התקציב שאמור לאפשר את הרחבת החופים המוכרזים.
