אופיר צרפתי, סטודנט להנדסת חשמל בן 27, שנחטף לרצועת עזה, אינו בין החיים. כך הודיעה הבוקר (חמישי) עיריית קריית אתא, העיר שבה התגורר אופיר.
במשך יותר משלושה שבועות מאז המסיבה ברעים היו בני משפחתו של אופיר צרפתי תלויים בין חוסר וודאות לייאוש ולא ידעו אם יקירם נהרג או נלקח בשבי החמאס. נציגי צה"ל הודיעו להם בחודש שעבר כי הוא נחטף לרצועה.
את ההודעה על מותו קיבלו הוריו של צרפתי, רישל וחנן, בבודפשט, בירת הונגריה, לשם נסעו כאורחים של מכבי חיפה, הקבוצה אותה אהד בנם, במשחקה בליגה האירופית. משם היו אמורים להמשיך לסיור הסברה באירופה.
אופיר חגג במסיבה ברעים יחד עם בת זוגו שובל גל וכמה חברים. דקות לפני תחילת המתקפה, הוא צולם כשהוא מכבה נרות על עוגה שהובאה לרגל המאורע.
"לאחר 54 ימים הגיעה הבשורה המרה והלב מסרב להאמין. קריית אתא אבלה על הירצחו של אופיר צרפתי הי"ד, לאחר שנחטף לעזה מהמסיבה ברעים", נכתב בהודעה של עיריית קריית אתא. "אנו שולחים את תנחומינו למשפחה האבלה. יהי זכרו ברוך לעד".
רק אתמול התראיינה שובל צרפתי, אחותו של אופיר, ל-ynet Live. "הימים האחרונים מאתגרים במיוחד. תמיד חשבנו שהימים הראשונים עד שהגדירו את אופיר כחטוף הם המון זמן. מתברר שהימים האחרונים נותנים פייט מרשים. אנחנו יודעים שאופיר פצוע והוא פצוע לא באופן קל. יש לנו שיחה מוקלטת של אופיר שהוא נאנק מכאבים, ובעצם כשהעסקה הזאת עברה דיברו איתנו על עסקה שהיא הומניטרית אז קיווינו שכן נראה פצועים שגם חוזרים".
שובל סיפרה כי משפחתה לא פנתה למשפחות החטופים ששוחררו עד היום, כדי לברר את גורלו של אופיר. "עם כמה שאנחנו סקרנים ומאוד רוצים לדעת מה המצב הרפואי של אופיר אנחנו לא מעיזים לפנות למשפחות", היא אמרה אתמול. "תמיד הייתה תקווה שמישהו יבוא ויספר לנו שאופיר דאג לו ועטף אותו, אבל לא חידשו לנו כלום".
מועדון הכדורגל מכבי חיפה ספד לצרפתי, שנהג להגיע בקביעות למשחקים באצטדיון סמי עופר. "אנו המומים וכואבים את מותו של אוהד הקבוצה. המועדון מרכין ראש עם היוודע דבר מותו של אופיר צרפתי, שנחטף לעזה ב-7 באוקטובר". במועדון סיפרו כי "לקראת המשחק מול ראן הוזמנו שתי משפחות של אוהדינו החטופים להצטרף לקבוצה למשחק בבודפשט. הוריו של אופיר, רחל וחנן, ומשפחה נוספת. לדאבון ליבנו, אמש הגיע לבית המלון נציג השגרירות ישראל בהונגריה, הקונסול שמואל איתן, לבשר להורים את הבשורה המרה. בשעות הקשות הללו, המועדון עטף את המשפחה, חיבק וניסה לחזק. אופיר יישאר בליבנו לעד".
בשבוע שעבר התקיים בבית החולים רמב"ם בחיפה טקס לזכרם של הנרצחים וקריאה לשחרורם של החטופים, שבו השתתפו חלק מבני משפחת צרפתי ובת זוגו של אופיר. "אופיר הלך לחגוג את יום הולדתו עם חברים כמו שצעירים צריכים לעשות", אמרה בטקס רישל, אימו של אופיר. "בשבת בבוקר, ברגע הישמע קול הרקטות הוא וחברתו שובל וחברה נוספת התחבאו מאחורי עץ גדול. הם חשבו שיוכלו להישאר שם עד שיירגע המצב".
האם סיפרה כי "בשלב הזה, הוא תיקשר איתי וסיפר לי מה שקרה. המסר שלי היה: 'אופיר, אתה במשימת חייך. אתה צריך להציל את עצמך'. הוא וגם אנחנו לא שיערנו שזו בעצם רק התחלה של תופת אחת גדולה. הם החלו להימלט. רצו כמה קילומטרים עד לכביש שאליו הגיעו מכוניות. הוא ניסה לעלות עם חברתו לאחד הרכבים, ראה כי האוטו מתמלא ודאג ששובל תיסע קודם והוא יעלה לרכב הבא. כשהגיע הרכב, הוא הבחין שיש מסביבו עוד כמה חוגגים, הוא דאג שהם יעלו והוא עלה לרכב הבא.
"לא ידעתי שזו תהיה השיחה האחרונה איתו", אמרה האם. "הרכב שבו נסע נתקל בחוליית מחבלים. זו שישבה לצדו במושב האחורי הספיקה להתקשר לאמא שלה ולדווח לה על ההיתקלות. הנהג וזו שישבה לצדו נהרגו במקום. אופיר, והנוסעת הנוספת, נמלטו ונחטפו. השיחה של רומי הנוסעת עם אמא שלה לא נותקה במשך 50 דקות וכך למעשה שמענו את כל הזוועות. לצערי בשיחה הזו שומעים את אופיר, נאנח ונאנק מכאבים, נושם נשימות כבדות וברקע שומעים יריות".
שובל אמרה בטקס כי "אמא של אופיר היא לביאה אמיתית. היא זו שמחזקת אותי ומחזיקה אותי בימים האלה. לא הייתי עוברת את זה בלעדיה. ורק בגלל שאופיר הוא הבן ממשפחת צרפתי אני יודעת שהוא שורד והוא יחזור אלינו בעזרת השם".
העדות של בת הזוג: "אמרו שהוא נפצע קשה"
שובל, בת זוגו של אופיר, סיפרה ל-ynet בחודש שעבר כי ברגעים שבהם פרצה המתקפה, הוא והיא עמדו ליד הרכב שאיתו הגיעו למקום. "היינו בדיוק באזור הרכב, רצינו להחליף נעליים והתחלנו לראות את היירוטים מעלינו, התקשרנו לחברים אחרים שהיו במסיבה ואמרנו להם להגיע לכיוון הרכב", אמרה.
באותן דקות כבר הודיעו מארגני המסיבה לחוגגים כי הם סוגרים אותה בשל התרעות צבע אדום שהיו במקום. שובל, אופיר ומספר חברים רצו תחילה לשדה סמוך, אך אופיר החליט לעלות על הרכב ולנסות לברוח. ביציאה מהמסיבה הם נתקלו בצוואר הבקבוק ושמעו יריות. "יצאנו מהרכב כשאנו מתכופפים ורצנו לשדה ליד, חלק מהחבורה נעה לכיוון היישוב פטיש ואופיר, חברה נוספת ואני המשכנו להתחבא ולהתקדם מפעם לפעם החוצה מהאזור שבו כל הזמן ירו, האדמה רעדה מרוב ירי", היא אמרה.
אופיר היה זה שהוביל את החבורה. לאחר כמה שעות הגיע רכב וחילץ אותם. שמונה עלו על הרכב ואופיר התכוון לשכב בתא המטען, אלא שאז הופיע במקום עוד רכב ואופיר עלה עליו במקום. השניים התכתבו וקבעו להיפגש בחוץ במקום בטוח. "כשהגעתי לכפר מיימון ניסיתי להתקשר אליו והוא לא ענה. חשבתי שאולי נגמרה לו הסוללה או שהוא הגיע למקום ונותן לאחרים להטעין את הפלאפון לפניו".
במשך כמה ימים חששו במשפחה שאופיר נרצח וגופתו מוטלת במקום מבלי שאיש מגיע אליה. רק במהלך השבוע השני של המלחמה הגיעה אליהם אמא של מישהי שנחטפה יחד עימו וסיפרה שכאשר דיברה עם בתה בטרם החטיפה היא שמעה אותו מספר ברקע שהוא נפצע קשה.
כשלושה שבועות אחרי המסיבה ברעים, כאמור, הגיעו אליהם הרשויות לעדכן על כך שאופיר בין החטופים ברצועת עזה. "אנחנו יודעים שהוא נפצע קשה לפני שנלקח בשבי, במצב לא טוב כי שמעו אותו נאנק מכאבים בשיחה ההיא, ואופיר הוא לא אחד שצורח כשכואב לו, כנראה שזו הייתה פציעה חמורה", אמרה שובל. "זה לא מגיע לו, אופיר הוא בן אדם נורא אכפתי ומצחיק, הוא אור ושמחה. הוא כל כך טוב וטהור מהבסיס שלו שקשה לי עם מה שהוא עובר עכשיו בעזה".