11 לוחמי גבעתי נהרגו מפגיעת טיל נ"ט בנמר שבו שהו במהלך הקרבות מול מחבלי חמאס בתוך הרצועה השבוע - ואתמול (חמישי) הובאו למנוחות ארבעה מהם, כמעט במקביל. סמ"ר רועי דאוי (20) נטמן בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בנוכחות מאות מחבריו, מפקדיו ובני משפחתו. רועי התגייס לחטיבת גבעתי על מנת להמשיך את דרכו של סמ"ר ליאל גדעוני, שנפל במערכת צוק איתן ולמד מספר שנים מעליו בבית הספר.
הלווייתו של רועי דאוי
(צילום: אלכס גמבורג)
"אני מדמיינת שרק אתה ואני פה ואין פה אף אחד", ספדה לו בדמעות חברתו ניצן, שלה היה אמור להינשא. "לבשתי ג'ינס, חולצה לבנה וסניקרס כמו שביקשת ממני תמיד. רועי, כמה אושר יש בי כשאני איתך, מעולם לא דמיינתי שאקבל בן זוג כמוך, איך אפשר לחייך כשאתה לא פה, איך אני ממשיכה מפה? שמישהו יגיד לי איך ממשיכים קדימה. אבא שלך לחש לי אתמול, 'אל תעזבי אותנו, את איתנו לכל החיים, גם כשיהיו לך ילדים', ואני אומרת שאני לא רוצה שאף אחד יהיה בעלי חוץ ממך. רועי שלי, אתה תמיד תהיה האהבה הכי גדולה. הבטחת שאתה חוזר מהמלחמה ומציע לי. רצינו להזדקן ביחד. אני שומרת על הטבעות שלי קרוב ללב. אמרת, 'מה יש לך, אני הולך לשרוף אותם וחוזר', אבל לא חזרת. גאה בך לוחם שלי. תבוא לבקר אותי בחלומות, אני בטוחה שתמצא את הדרך. אני בטוחה שאפגוש אותך שוב".
בטי אמו ספדה בקול חנוק. "רועי שלי, קיבלנו אותך פיקדון ל-21 שנה, היית ילד מהמם", היא אמרה. "כשבחרת בגבעתי היו לנו היסוסים, אבל הייתה מחשבה שאתה מסוגל להכל. ביום שלישי האחרון התקשרת ואמרת, 'שלום לכולם, אני אוהב אתכם'. זו הייתה שיחת הפרידה האחרונה. 25 ימים אני מחכה לדפיקה בדלת - 25 ימים! הלכתם 11 חברים, אולי תבנו נבחרת. מגיע לך הרבה מנוחה, איך כתבת, 'יותר מדי קו עזה בשירות הזה'".
6 צפייה בגלריה
בטי, אמו של סמ"ר רועי דאוי ז"ל, לצד חברתו ניצן (משמאל)
(צילום: Dan Kitwood/Getty Images)
הלוויתו של עידו עובדיה ז"ל
מאות בני משפחה וחברים הגיעו לחלקה הצבאית בבית העלמין בקריית שאול כדי ללוות את רב"ט עידו עובדיה בדרכו האחרונה.
"עידו מתוק שלנו, אף אחד לא הכין אותנו ליום הזה", ספדה לו אמו יפעת. "נלחמת בגבורה חמישה ימים בתוך עזה, כשטיל של האויב לקח אותך מאיתנו. כבר בגיל צעיר הבחנו בכישוריך, היית כמו מגנט של אנשים וכולם נהנו להיות איתך.
אחותו הצעירה יערה נפרדה: "אני לא מאמינה שלפני שישה ימים התקשרת ואמרת, 'אנחנו עושים על האש, הכול בסדר'. אני לא מאמינה שאני רואה את הארון שלך וצריכה להיפרד ממך בפעם האחרונה. אני לא מאמינה שלא תספיק לראות אותי במדים. למרות הקשיים, שום דבר לא עצר אותך. היית מודל לחיקוי. תמיד השרית בטחון ושלווה. לצערנו, עכשיו נצטרך להתחזק בלעדיך. אוהבים אותך המון".
תא"ל במיל' אילן מלכא, מח"ט גבעתי לשעבר, ספד לעידו בשם צה"ל. "עידו, אנו עומדים כאן היום וכואבים את האובדן הנורא", הוא אמר. "היית לוחם מקצועי ומיומן מלא במוטיבציה ואהבה. היית חברותי, אכפתי וטוב לב. אהבת לעזור והיית שם בשביל כל מי שצריך. הייתה בך מסירות והשקעה. לאחר חמישה ימי לחימה בעומק שטח האויב, ניהלתם קרבות מול מחבלים. נפלת חלל ביחד עם חבריך לדרך ולנשק".
הלוויתו של שי ארווס ז"ל
בבית העלמין בחולון, מאות ליוו למנוחות את סמ"ר שי ארווס. האבא רפאל אחז בתמונה ענקית של בנו הלוחם, אחד מבין חמישה אחים, וכפי שאמר אחד מאחיו: "עכשיו אנחנו ארבעה אחים וכבר לא נחכה לך לקידוש של שבת". הזמר עידן חביב שר שיר פרידה מעל חלקת הקבר וספד לארווס: "משפחה יקרה, משתתף בצערכם. האבידה היא של כולנו. הוא אהב את המוזיקה שלי ואני איבדתי מישהו שהבין אותי" ובשיר 'אין פה מקום' מופיע המשפט 'רק משתי מילים אני הכי פוחד, הראשונה היא 'שם', השנייה היא 'נהרג'".
"החדר של שי נשאר יתום", ספד לו אביו רפאל. "כמה רצינו לחגוג איתך אחרי המלחמה. היית האור בבית וכבה האור. שי זו מתנה שכבר עזבה אותנו. הוא הכין עצמו להיות לוחם לפני הצבא. את המדים הייתי מכבס ומקפל לו, עכשיו כבר לא יהיה לי את זה"
כשדמעות חנקו את גרונה, זעקה האם זהבה ונפרדה מבנה בפעם האחרונה. "שי הוא האור. זאת השמחה והאחדות שהייתה בו. מאחלת לכולם ילד כזה. היית המלאך שלנו. היית מודל להערצה לכולם. האח הטוב בעולם עם צניעות וענווה, אף פעם לא דרשת דבר. לא נשכח אותך לעולם".
"שי אהובי, אתה הדבר הכי טוב שקרה לי", ספדה חברתו אדר. "כל תיאור שלך מתגמד לעומת מי שאתה באמת. התאהבתי בטוב שאתה מפיץ, בעיניים היפות והטובות. מצטערת שלא הספקתי לתת לך עוד חיבוק, תודה על כל מה שהיית בשבילי".
אלפים מתושבי הרצליה הגיעו לאזור הצבאי בבית העלמין שבעיר וחלקו כבוד אחרון לליאור סימינוביץ. חבריו של ליאור ליחידה לא הפסיקו למרר בבכי. האב ירון התכסה בדגל המדינה והחזיק ממושכות את אשתו יפית, שלא לבכות על הקבר הטרי של בנה, שכוסה בחול.
הלווייתו של ליאור סימינוביץ ז"ל
(צילום: עידו ארז)
"אני לא מאמינה שאתה לא איתנו יפה שלי, הלב שלי נקרע לרסיסים", נפרדה אמו. "יש כל כך הרבה דברים לומר ולכתוב עלייך. היית ילד מושלם, חכם, בעל חוש הומור, בלטת תמיד. הלוואי שזה היה רק חלום בלהות. אהבת את אחיך הצעיר עמרי, היה לכם קשר מיוחד. רצית להיות קרבי ונלחמת כמו גיבור במלחמה - אתה הגאווה של כולנו. כך כך מתגעגעת אלייך, פשוט לא מאמינה.
"היה לך שקט עוצמתי", אמר האב ירון. "תמיד היית עם חיוך על פנייך. רצית קרבי, הגעת לגבעתי וגם שם נשארת עם החיוך הגדול. שלחת הודעות, כתבת, 'בלי לחץ, אל תדאגו', אמרת לי ששם בעזה לא יתעסקו איתנו. ואז הסתיים הקרב מבחינתך. תודה לך אלוף שלי על 19 שנים של נתינה וחיוכים".
פורסם לראשונה: 00:03, 03.11.23
