דוח חדש שפרסמה הערב (שלישי) ועדת חקירה מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם מאשים את ישראל ב"כיבוש נצחי" של השטחים הפלסטיניים, ללא כוונה לסיים אותו, ומעריך שהכיבוש הישראלי של השטחים והאפליה כלפי הפלסטינים הם גם אלה שמהווים את הבסיס למתיחות ולאלימות בין ישראל לפלסטינים.
ועדת החקירה, שקיבלה מנדט "מתמשך", הוקמה על ידי מועצת זכויות האדם אחרי מבצע שומר החומות בשנה שעברה. לפי נתוני האו"ם הרשמיים, בלחימה נהרגו בעזה 261 בני אדם, בהם 67 ילדים. בישראל נהרגו במבצע 14 בני אדם, בהם שני ילדים. את הדוח כתבו ניהלו שלושה מומחים לענייני זכויות אדם, בהם נאווי פילאי, ששימשה נציבת זכויות האדם של האו"ם בעבר.
"מה שהפך למצב של כיבוש נצחי תואר בפני הוועדה על ידי בעלי העניין הפלסטינים והישראלים כבעיה הנפוצה ולשורש היסוד של המתיחויות החוזרות, חוסר היציבות והסכסוך המתמשך", כתבו מחברי הדוח. הם הוסיפו כי "פטור מעונש" למי שלוקח חלק בפשעים אלימים מזין את הכעס של הפלסטינים בגדה המערבית, בעזה ובמזרח ירושלים.
8 צפייה בגלריה
אולם מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה. הטענה בדוח: "כיבוש נצחי - הבעיה הנפוצה ושורש היסוד של המתיחות, הסכסוך וחוסר היציבות"
(צילום: AFP)
ולמרות זאת, טענו המחברים כי סיום הכיבוש לבדו לא יהיה מספק. המחברים טענו כי נדרשות פעולות נוספות כדי להבטיח הנאה שווה של הפלסטינים והישראלים מזכויות אדם.
אחת הדוגמאות שסיפקו המחברים היא חוק האזרחות, שלא מאפשר קבלת אזרחות ישראלית לפלסטיניות או פלסטינים שנישאים או נישאות לאזרחים ערבים ישראלים. "המדינה מעניקה מעמד אזרחי שונה, זכויות שונות והגנה משפטית אחרת" למיעוטים הערביים", נכתב בדוח על חוק האזרחות, שאושר במרץ האחרון בעזרת האופוזיציה.
ממשלת ישראל, שהתנגדה להקמת ועדת החקירה במועצת זכויות האדם, סירבה לאפשר לחבריה להיכנס לשטח המדינה או לגדה ועזה. העדויות, מפי ישראלים ופלסטינים, ששימשו את מחברי הדוח, נאספו מז'נבה ומירדן.
האישור של חוק האזרחות בכנסת. אחת הטענות המרכזיות של הדוח
(צילום: ערוץ כנסת)
בישראל דחו את הדוח מכל וכל. "דוח ועדת החקירה הוא לא יותר מבזבוז כספים ומאמץ של מערכת האו"ם כחלק מציד המכשפות שמנהלת המועצה לזכויות האדם נגד ישראל", אמרו במשרד החוץ. "מדובר בדוח מוטה וחד-צדדי, שנגוע בשנאה למדינת ישראל ומתבסס על שורה ארוכה של דוחות חד-צדדיים ומוטים קודמים".
במשרד החוץ הוסיפו: "הדוח מתעלם משנים של טרור רצחני של ארגוני הטרור הפלסטיניים נגד אזרחים ישראלים, כמו גם מהסרבנות הפלסטינית ארוכת השנים וההסתה הפרועה והאנטישמית של הרשות הפלסטינית ומנגנוניה. ועדת החקירה התעלמה מהסיבות האמיתיות שהובילו את ישראל להגן על אזרחיה מול ארגוני טרור רצחניים המבצעים פשע מלחמה כפול: ירי על אזרחים ישראלים מתוך אזורים אזרחיים ברצועת עזה.
8 צפייה בגלריה
שיגורי רקטות מעזה במבצע "שומר החומות". בישראל תקפו: "התעלמות מהסיבות האמיתיות להגנה על האזרחים"
(צילום: AFP)
"ועדת החקירה ודוח המוטה הם תוצאה של ההטיה האנטי-ישראלית הקיצונית של המועצה. חברי הוועדה, המתיימרים להיות אובייקטיביים, נבחרו לתפקידיהם רק בשל עמדותיהם האנטי-ישראליות הפומביות והידועות, בניגוד מוחלט לכללים שקבע האו"ם. מדינת ישראל תמשיך להגן על אזרחיה בהתאם לערכים ולסטנדרטים הבינלאומיים הגבוהים ביותר".
מחברי הדוח ציטטו בו ראיות "מהימנות" ו"משכנעות", כלשונם, שמעידות על כך שלישראל אין כוונה לסיים את הכיבוש, ושבכוונתה להבטיח שליטה מלאה על השטחים הפלסטיניים, לשון הדוח. ממשלת ישראל, עוד נטען, "פועלת לשינוי הדמוגרפיה באמצעות קיום סביבה מדכאת לפלסטינים, וסביבה אוהדת למתנחלים ישראלים".
ארדן קורע את דו"ח מועצת זכויות האדם בעצרת האו"ם
בדוח נמתחה ביקורת גם על ההנהגה הפלסטינית. הרשות הפלסטינית, כך נכתב, מציינת לעיתים קרובות את הכיבוש בתור הצדקה להפרות זכויות אדם מצידה, ומצביעה על כך שזו הסיבה העיקרית לכישלונה לקיים בחירות לנשיאות ולפרלמנט.
בכל הנוגע לחמאס בעזה, כתבו מחברי הדוח כי הארגון מקיים מעט מאוד מההתחייבויות לשמירה על זכויות אדם ולעמידה בחוק הבינלאומי.
מול מטה האו"ם בז'נבה, קיימו היום עשרות סטודנטים ישראלים וחיילי צה"ל במילואים מפגן מחאה חריג כשהם רעולי פנים ולבושים כפעילי הזרוע הצבאית של חמאס לקראת פרסום הדוח. הפעילים אף התחפשו למנהיג חמאס יחיא סינוואר והניפו דגלי חמאס ואש"ף.
מחאת הסטודנטים והמילואימניקים מול מטה האו"ם בז'נבה
נשיאת ארגון שורת הדין, עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר שארגנה את ההפגנה, אמרה כי "מועצת זכויות האדם של האו"ם ידועה באובססיביות שלה נגד ישראל, אך הפעם היא חותרת תחת קיומה הלגיטימי של המדינה. היא עושה למעשה יד אחת עם ארגוני הטרור. החמאס עושה את זה עם ירי טילים ופיגועי טרור והמועצה עושה את זה עם דוחות שקריים ועלילות דם. זהו ציד מכשפות שחייבים לעצור".
מועצת זכויות האדם של האו"ם נוהגת לתקוף לעיתים קרובות את ישראל בביקורת חריפה ביותר ביחס לכל מדינה אחרת בעולם. ארה"ב, יש לציין, פרשה ממועצת זכויות האדם של האו"ם בהוראת הנשיא דונלד טראמפ ביוני 2018 בשל "ההתמקדות הבלתי מידתית בישראל". בשנה שעברה הודיע מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן שארה"ב תחזור למועצה, והשנה היא כבר שבה להיות חברה מן המניין.
הגדיל לעשות בשנה שעברה שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן, שקרע את הדוח השנתי של הוועדה בנאום בעצרת האו"ם. בנאומו מתח ארדן ביקורת קשה על כך שהמועצה גינתה את ישראל ב-95 החלטות שונות, לעומת 142 החלטות שבהן גינתה את כל שאר מדינות העולם ביחד ב-15 שנות קיומה.
ארדן נבחר לסגן נשיא העצרת הכללית באו"ם
במקביל לפרסום דוח האום, ישראל רשמה גם הישג מדיני - כשארדן עצמו נבחר היום לתפקיד סגן נשיא העצרת הכללית של האו"ם. הוא נבחר לתפקיד בהצבעה שנערכה במטה האו"ם בניו יורק ויחל את תפקידו עם כינוסה של העצרת הכללית בספטמבר הקרוב, למשך שנה. איראן וסוריה התנגדו לבחירה בארדן, אולם נמנעו מלדרוש הצבעה נפרדת מחשש להפסד.
במסגרת תפקידו, השגריר ארדן ינהל ישיבות של העצרת הכללית וייקח חלק בקביעת סדר היום של דיוני העצרת הכללית. "אני גאה על הזכות לייצג את ישראל בתפקיד הנמצא בלב העשייה באו"ם ואפעל גם באמצעותו כדי להילחם באפליה הקיימת באו"ם נגד ישראל", אמר ארדן. "זהו ניצחון חשוב, שייתן לנו במה נוספת להציג את האמת על ישראל ותרומתה לעולם, למרות ניסיונות מתמשכים של הפלסטינים ומדינות עוינות באום לפעול נגדנו".
"הישג זה מצטרף לשורת הישגים שהשיגה ישראל באו"ם בשנים האחרונות, לצד מסר ברור לאויבינו, שהם לא יצליחו למנוע מאתנו להשתלב בתפקידי מפתח באו"ם ובזירה הבינלאומית ולהגביר את השפעתנו", הוסיף ארדן.
