ראש הממשלה בנימין נתניהו מגביר את הלחץ על ראשי המפלגות החרדיות על מנת שיסכימו לדחייה של כמה חודשים בקידום חוק הגיוס, אבל המנהיגים הרוחניים של יהדות התורה עדיין מתקשים להיעתר לבקשה. במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, המדריכה את נציגי הזרם החסידי במפלגה האשכנזית, זועמים על נתניהו שמיד לאחר כינון הממשלה בחר לעסוק בחקיקה פרסונלית והעדיף אותה על פני המשימה הבוערת ביותר מבחינת החרדים, המעוגנת בהסכמים הקואליציוניים בציון דד-ליין - הסדרת מעמדם המיוחד של תלמידי הישיבות לעניין חובת השירות בצה"ל.
"במקום להתקשקש עם חוקי המתנות, הנבצרות ודרעי, הוא היה צריך לטפל מיד בגיוס ולגמור עם זה", שיקף גורם במפלגה את הלך הרוח בקרב חברי ה"מועצת". לדבריו, "לא ייתכן שדווקא את הנושא הכי מהותי והכי דחוף, שבו בג"ץ נושף בעורפנו עם חוק שפוקע בעוד פחות משלושה חודשים - ביבי דחה לדקה ה-90, ואז הוא מעז לומר לנו שלא יספיק להעביר את זה בכנס הקיץ ולבקש מאיתנו דחייה".
השר פרוש במתקפה חריפה על נתניהו: לא יכול להביא חוק גיוס כעת ופסקת התגברות? לך הביתה
(צילום: כיכר השבת)
סיבה נוספת לכעס על נתניהו היא החלטתו לבכר גם את המהפכה המשפטית על פני הגיוס - אף שהסדרת מעמדם של לומדי התורה הוא בוודאי משימה בוערת יותר. "הרפורמה לא מעניינת אותנו ובכלל לא רצינו אותה", אמר הגורם. "אבל ביבי זרם עם יריב לוין שהתעקש ללכת עליה כאן ועכשיו - ואת המחיר אנחנו משלמים. בגללה, עם האווירה הציבורית שנוצרה, הוא אומר עכשיו שלא יוכל לקיים את ההתחייבות המרכזית שלו כלפינו. אנחנו לא יכולים לקבל את זה".
רוב השרים וחברי הכנסת של יהדות התורה מסרבים לפי שעה להתבטא באופן רשמי בסוגיה, הן בגלל רגישותה, מחשש לתסיסה ציבורית במחאה נגד אי השוויון בנטל, והן כדי שלא לסנדל עצמם בהצהרות לכאן או לכאן לפני הכרעת הרבנים בסוגיה. סיבה שלישית לשתיקתם היא מבוכה שהם עצמם נמצאים בה מול מועצת גדולי התורה, שבקרב חבריה יש אכזבה גדולה גם מנציגיהם-שלהם.
קובי נחשוני לקראת מושב הקיץ פטור מגיוס מפלגות חרדיות
(צילום: אסף חן)
"לא רק נתניהו אשם במצב שנוצר אלא גם הדרג החרדי הפוליטי", אמר אותו גורם. "במשך ארבעה חודשים ראשי המפלגות שלנו שיתפו פעולה עם סדרי העדיפויות העקומים האלה שלו - ואת התוצאות אנחנו רואים עכשיו. הם נתנו יד והרימו אצבע כשביבי התעסק בחקיקה פרסונלית ובשטויות, ולא ראינו אותם דורשים ממנו לעמוד קודם בסיכומים איתם. למי אנחנו יכולים עכשיו לבוא בטענות? נגד מי אנחנו מוחים?".
הפוליטיקאי היחיד שבכל זאת התבטא בנושא הרגיש הוא השר לענייני ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש, שהגיע לראיון באתר "כיכר השבת" בנוגע להילולת ל"ג בעומר הקרובה שהוא האחראי עליה, ומצא את עצמו פורק גם את התסכולים על נתניהו.
בהנחה שנתניהו יפר בכל מקרה את ההתחייבות בהסכם הקואליציוני ולא יקדם את חוק הגיוס לפני אישור תקציב המדינה, עומדות בפני הרבנים והפוליטיקאים של הזרם החסידי שלוש אפשרויות. הראשונה והפחות ריאלית היא פרישה מהממשלה והמשך תמיכה בה מבחוץ עד לקיום ההסכמים. במקרה כזה, תמנה הקואליציה 60 חברים בלבד, כר פורה לסחטנות, ומדובר בהימור מסוכן מאוד הן מבחינת נתניהו והן מבחינת החרדים, משום שהדבר מאיים על שלטון הימין כולו.
האפשרות השנייה היא שמועצת גדולי התורה תתקפל לחלוטין וללא תנאי - תרחיש לא כל כך סביר לאור ההצהרות הלוחמניות האחרונות מכיוונה. האפשרות השלישית היא שהאדמו"רים יסכימו לדחייה שמבקש ראש הממשלה בתמורה לפיצוי הולם בנושאים אחרים החשובים להם, בעיקר תקציביים, וכן לערובות ובטחונות פוליטיים לקידומו של חוק הגיוס בהקדם - אם לא בכנס הקיץ אז מיד אחריו, וההערכה היא שאכן כך ייפתר המשבר.
הביקורת החריפה מצד השר פרוש על נתניהו אינה מסמנת, אפוא, סירוב של יהדות התורה לבקשת ראש הממשלה. למעשה, היא נועדה בעיקר לאותת לו כי כתנאי להסכמה הוא יידרש לשפות בנדיבות את החרדים בדרך כזו או אחרת - ושבמקום להשקיע מאמצים לשכנע את חברי המועצה, עליו להתחיל להרכיב את חבילת הפיצויים.
לחץ על הקואליציה למניעת סחטנות
בצל החשש מהדרישות של השותפות של הליכוד לקואליציה, ל-ynet נודע שנתניהו הורה להביא את תקציב המדינה לאישור בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת כבר ב-22 במאי - שבוע לפני המועד הסופי שבו יש להשלים את המהלך כדי למנוע את הפלת הממשלה. נתניהו, למעשה, מעוניין לאפשר תיקון הוצאות במקרה של דרישות קואליציוניות על קו הסיום, בעיקר מצד חברי הכנסת החרדים.
במשרד האוצר מתקיימים דיונים לנוכח דרישות שונות בהיקף של מיליארדי שקלים של חברי כנסת מהקואליציה כתנאי לתמיכתם בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים שאושרו בממשלה בפברואר. עיקר הדרישות הן מיהדות התורה וש"ס: בין היתר הועלו דרישות נוכח הסיוע המתוכנן לחיילים ובשל הענקת נקודות זיכוי עבור חינוך פעוטות, בעיקר לשכבות החזקות משלמות המיסים, להוספת מיליארדי שקלים לתקציבי הישיבות, האברכים, העלאת שכר המורים במגזר החרדי, הקצבת מיליוני שקלים לשיפוץ קברי צדיקים ועוד.
תוספות תקציביות של הרגע האחרון צפויות להגדיל את הקיצוץ שכבר הוחלט בעניינו בתקציב המדינה מ-3% ל-4%-5%. המשמעות: פגיעה קשה בשירותים לאזרחים בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות וקיצוץ רחב בתקציבי כל משרדי הממשלה, כולל במשרד הביטחון ובתקציב המשטרה. גורם במשרד האוצר אמר לynet כי "מדובר בחלק מהתביעות בדרישות הזויות שאפשר להגדירן חלק מהן כטירוף מוחלט אם תהיה להן היענות".
