באוקראינה ובעולם שוררת היום (רביעי) דאגה לגורלם של החיילים האוקראינים שנכנעו לכוחות הרוסיים במפעל המתכות "אזובסטל", מעוז ההתנגדות האוקראיני האחרון בעיר הנמל האסטרטגית מריופול. רוסיה הודיעה הבוקר שלפחות 959 חיילים אוקראינים כבר נכנעו במפעל, שזכה לכינוי "המצודה של מריופול" בשל עמידתם האיתנה שנמשכה 83 ימים, ובשעות האחרונות דווח כי רבים מהם הועברו למושבת עונשין לשעבר השוכנת בשטח אוקראיני שנמצא כעת בשליטת הרוסים. בכירים אוקראינים אמרו אמנם כי קייב מקווה להחזיר אותם הביתה במסגרת עסקת חילופי שבויים עם רוסיה – עסקה שכמותה נעשו כבר כמה וכמה מאז תחילת המלחמה – אבל בפרלמנט הרוסי יש מי שדורשים למנוע עסקה שכזו ובמקום זאת "למצות את הדין" עם החיילים, שאותם מציגים ברוסיה כפושעי מלחמה ניאו-נאצים.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• ההתבצרות במריופול: פוטין מבטיח "יחס טוב" ללוחמים שייכנעו
• פינוי לילי מ"מצודת מריופול": חיילים אוקראינים הוצאו אחרי חודשים במצור
• שבדיה: "מצטרפים לנאט"ו", ארדואן: "לא נאפשר את זה"
• אוקראינה חוגגת את הזכייה באירוויזיון: "העולם בעדנו, ננצח גם במלחמה"
• קייב: "ניצחנו בחרקוב, הרוסים נסוגו"
הפרלמנט הרוסי צפוי לדון היום בהצעת החלטה שתאסור על השלטונות במוסקבה להחזיר לידי אוקראינה לוחמים מ"גדוד אזוב", שחלק מהחיילים שהוצאו ביומיים האחרונים מ"אזובסטל" נמנים עם לוחמיו. גדוד אזוב הוקם ב-2014 כמיליציה לאומנית וימנית-קיצונית, אבל גורמים באוקראינה ובמערב אומרים כי מאז שהוטמע במערכת הביטחון האוקראינית הוא שינה את אופיו, ושכיום הוא בית למגוון רחב של חיילים. רוסיה ממשיכה לטעון כי מדובר בארגון ניאו-נאצי, וכוחות הביטחון שלה הודיעו כי הם מתכוונים לחקור את החיילים, לזהות את "הלאומנים" שבהם ולקבוע אם היו מעורבים בפשעים נגד אזרחים. יו"ר הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי (הדומא), ויאצ'סלב וולודין, אמר אתמול ש"נאצים לא צריך להחליף בעסקאות שבויים", וחבר הפרלמנט הבכיר לאוניד סלוצקי, שהשתתף במהלך המלחמה במשא ומתן עם אוקראינה, אמר כי החיילים המפונים הם "חיות אדם" וכי יש להוציאם להורג. במקביל ביקש התובע הכללי של רוסיה מבית המשפט העליון של המדינה להגדיר את "גדוד אזוב" כארגון טרור.
לפי הדיווחים ברוסיה ובאוקראינה, כמעט 1,000 חיילים פונו עד כה ממפעל "אזובסטל", בהם 53 חיילים פצועים שהועברו לטיפול רפואי. חלק מהמפונים הובאו בחמישה אוטובוסים אל העיר נובואזובסק שבשליטת הרוסים, ושבעה אוטובוסים אחרים הביאו אתמול מפונים אחרים אל הכלא שנפתח מחדש בעיירה אולניבקה הסמוכה לדונייצק, עיירה שגם היא בשליטת הרוסים. הם מוחזקים במה שנודע בעבר כ"מושבת העונשין 120", מתקן ששימש ככלא לאסירים שהורשעו בפשעים חמורים. המורדים הפרו-רוסים שולטים באזור מאז 2014.
בקרב בני משפחותיהם של החיילים המפונים שורר כעת חשש גדול, ונטליה, רעייתו של אחד מהם, סיפרה לסוכנות הידיעות רויטרס כי התקווה שלה כעת היא שתסוכם עסקת חילופי שבויים: "מה שרוסיה עושה עכשיו לא אנושי", אמרה. אוקסנה, רעייתו של לוחם נוסף מהמפעל, העידה: "אני ואחרים פוחדים מאוד שהם יפונו לשטח בשליטה רוסית. אנחנו מאוד מאוד מודאגים ממה שיכול לקרות להם". אנה, שגם אחיה נמנה עם המתבצרים במתקן, אמרה אמש: "אנחנו דואגים מאוד מהאופן שבו יתייחסו אל החיילים ומהשאלה אם הם יצליחו לשרוד עד שיתבצעו חילופי שבויים". אתמול הבטיח נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כי החיילים השבויים יקבלו יחס טוב.
סגנית שר ההגנה של אוקראינה, חנה מליאר, הודיעה הבוקר כי המשא ומתן על החזרתם של הלוחמים האוקראינים כבר החל, ואישרה כי חיילים נוספים עדיין נצורים בתוך מפעל המתכות וכי מתנהל משא ומתן על הצלתם. היא ובכירים אוקראינים אחרים לא ציינו כמה חיילים לכודים שם עדיין. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר הלילה כי "המתווכים הבינלאומיים המשפיעים ביותר" מעורבים במגעים לשחרור הנצורים שנותרו במתחם.
הרוסים תקועים בדונבאס, זלנסקי: "הם יורים טילים מרחוק כדי לכסות על הכישלון"
כניעתם של החיילים ב"אזובסטל", מתקן ענקי בגודל של כ-11 קמ"ר הכולל מערכת מסועפת של בונקרים ומנהרות, מסמלת את נפילתה הסופית של מריופול לידי הרוסים. מריופול, נזכיר, היא עיר נמל אסטרטגית השוכנת בדרום-מזרח אוקראינה ונמצאת בתחומי חבל דונבאס, שברובו שולטים כעת המורדים הפרו-רוסים. רוסיה שמה לה ליעד לכבוש את העיר כחלק מהניסיון שלה ליצור רצף טריטוריאלי בשליטתה מחצי האי קרים עד לדונבאס, ואולי גם מקרים לעבר מולדובה שבמערב. במשך שבועות ארוכים כתש צבאו של ולדימיר פוטין את מריופול בהפצצות והפגזות כבדות, ולפי הערכות אלפי אזרחים נהרגו בהן, לטענת אוקראינה אף יותר מ-20 אלף.
הניצחון במריופול הוא ההישג הגדול ביותר של רוסיה מאז פתיחת המלחמה באוקראינה, ובזכותו היא נהנית כעת משליטה בחופו של ים אזוב ומרצף טריטוריאלי בחלקים ממזרח אוקראינה ומדרומה. עם זאת, בחזיתות אחרות ממשיכים הרוסים להיתקל בקשיים עצומים, ובחבל דונבאס שבו הם ממקדים כעת את מאמציהם הם אינם מצליחים לרשום התקדמות משמעותית. בימים האחרונים דווח כי הם סולקו גם מאזור חרקוב, העיר השנייה בגודלה באוקראינה, והבוקר התגאה הצבא האוקראיני: "בכיוון חרקוב האויב מתמקד בשמירה על עמדותיו ובניסיון למנוע מהכוחות שלנו להתקדם". לדברי אוקראינה, הבוקר המשיכה רוסיה להפגיז עמדות של הצבא האוקראיני לאורך כל קו החזית במזרח.
הלילה, בסרטון שפרסם, דיווח הנשיא האוקראיני זלנסקי כי רוסיה ממשיכה לשגר טילים ארוכי טווח לעבר מטרות אזרחיות וצבאיות, בין השאר באזורי לבוב, סומי וצ'רניהיב, וטען כי היא עושה זאת משום שצבאה אינו מצליח להציג שום הישג ממשי על הקרקע: "זהו ניסיון של הצבא הרוסי לפצות על סדרת הכישלונות שלו במזרח אוקראינה ובדרומה", אמר. משרד ההגנה הבריטי מסר הבוקר בעדכון המודיעיני היומי שלו כי הוא מזהה שרוסיה סובלת ממחסור חמור במשאבים למלחמה שלה, וכי עובדה זו מקשה עליה מאוד.
נשיא רוסיה פוטין ייאלץ להחליט בקרוב אם לשלוח עוד חיילים וכלים צבאיים למערכה באוקראינה, אל מול משלוחי הנשק הגדולים שמגיעים כעת לידי הצבא האוקראיני מהמערב. המשלוחים האלה כוללים תותחי הוביצר M777 מקנדה ומארה"ב, שיש להם טווח גדול יותר ממקביליהם הרוסיים, ועובדה זו מקשה על מוסקבה. "הזמן ללא ספק פועל לרעת הרוסים – האוקראינים מתחזקים כמעט מדי יום", אמר הבוקר ניל מלבין ממכון המחקר RUSI בלונדון.
מזכ"ל נאט"ו קיבל את בקשת ההצטרפות: "לנצל את הרגע"
בתוך כך, מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג הודיע הבוקר כי פינלנד ושבדיה הגישו רשמית את בקשתן להצטרף לברית הצפון-אטלנטית, צעד שרוסיה הזהירה כי יהיו לו השלכות חמורות. בהגשת הבקשה זונחות הלסינקי ושטוקהולם עשרות שנים של ניטרליות צבאית: אף שבמשך שנים קיימו השתיים קשרים הדוקים עם נאט"ו, הן הקפידו להימנע מהצטרפות אל הברית. הפלישה הרוסית לאוקראינה גרמה לגידול חד בתמיכת הציבור הפיני והשבדי בהצטרפות לנאט"ו, ובימים האחרונים הכריעו מנהיגיהן בעד המהלך. הצטרפות כזו תיתן להן הגנה חשובה מפני רוסיה הודות לסעיף 5 באמנת הברית, הסעיף הקובע שכל התקפה על אחת ממדינות נאט"ו תיחשב על-ידי שאר החברות בה להתקפה על הברית כולה – ותגרור התגייסות צבאית שלהן לסייע למדינה המותקפת.
"זהו רגע היסטורי, ואנחנו חייבים לנצל אותו", אמר אמר הבוקר המזכ"ל סטולטנברג. "אני מקדם בברכה את בקשתן של פינלנד ושבדיה להצטרף לנאט"ו, אתן השותפות הקרובות ביותר שלנו". כעת יצטרכו 30 המדינות החברות בברית לשקול את המהלך במסגרת תהליך שיימשך כשבועיים.
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן אותת בימים האחרונים כי ארצו תערים קשיים על הצירוף, בטענה שפינלנד ושבדיה תומכות בארגונים כורדיים שאותם מחשיבה אנקרה לארגוני טרור, אולם ההערכה היא שלבסוף תימצא דרך לפייסו, כך שהוא לא ינצל את הזכות של טורקיה להטיל וטו על צירופן. אם השלב הזה בתהליך הצירוף יצלח, השתיים צפויות להפוך לחברות בנאט"ו בתוך כמה חודשים. תהליך הצירוף אורך בדרך כלל בין שמונה ל-12 חודשים, אבל נאט"ו הבטיחה שבמקרה של פינלנד ושבדיה היא תחיש את התהליך, בשל האיום הנשקף להן מצד מוסקבה.