קבוצת לוחמים מחטיבת גבעתי שביצעה לפני כעשור תעסוקה מבצעית בצפון עוטף עזה הייתה קרובה מאוד לקבל צל"ש ממפקד האוגדה. הלוחמים הצעירים חזרו ממארב מוצלח בגבול, לא רחוק מג'בליה, שהסתיים בסיכול מזהיר של פיגוע חדירה, עם זיהוי וירי מדויקים לעבר חולית הטרור.
בצה"ל שיבחו את הכוח מאחר שזו הייתה התרעה חמה לפיגוע קשה ועד אז כמעט לא נרשמו סיכולים כה מוצלחים בגבול הרצועה. אלא שהכוונה להעניק צל"ש ללוחמים סוכלה דווקא על ידי מפקד, מפקד גדוד שקד דאז ומפקד בה"ד 1 כיום, אל"מ יהודה ואך.
"בתחקור שביצעתי לאחר שהם הרגו את המחבלים גיליתי שהמשימה יצאה מתחת לכל ביקורת", תיאר. "הכוח יצא בלי כל הציוד הנדרש וחלקם חזרו למוצב תוך כדי ביצוע המשימה. נורמות מביכות למרות שהתוצאה הייתה מעולה. אז למרות שמפקד האוגדה אמר שזו הפעם הראשונה שכוח הורג מחבלים במארב כזה השעתי את המחלקה הזו מפעילות מבצעית. הנורמות והערכים מעל הכל".
עשר שנים לאחר מכן, אל"מ ואך נתקל בסיטואציה דומה, הפעם מכיסאו כמפקד בית הספר לקצינים. בתחילת השנה הוא הפיץ איגרת לצוערים ושיבח את שני מפקדי הפלגה מאגוז, רס"ן איתמר אלחרר ואופק אהרון ז"ל, שנהרגו מאש חברם ליחידה במהלך חיפוש אחר גנבים בדואים ליד בסיס נבי מוסא.
ואך כתב באגרת, שעוררה ביקורת מצד בכירים במטכ"ל, כי "השניים פעלו ביוזמה ותעוזה עבור ערך חשוב – ריבונותנו בארץ הזאת. עלינו לזכור שהם פעלו מכוונה להיטיב בארץ ולמגר את הפשיעה המתחוללת במחנות צה"ל". האיגרת עוררה סערה, גם לאור העובדה שוואך חרץ עמדה פומבית עוד לפני שהושלם התחקיר המלא, שחשף שורה של ליקויים חמורים בהתנהלות היחידה המובחרת.
9 צפייה בגלריה
אהרון ואלחרר ז"ל. "יש לנו אירועים טובים עם תוצאה מחורבנת. שניהם הלכו על משהו בעל ערך ומשמעות"
(צילום: דובר צה"ל)
בשיחה כיום קשר ואך בין הצל"ש שמנע מלוחמיו לתקרית הקשה באגוז. "צריך להסתכל על האירוע באגוז לא רק בהיבט התוצאה, כאן ועכשיו. אני לא מקבל שתוצאה רעה שווה אירוע רע, יש לנו אירועים טובים עם תוצאה מחורבנת, ולהפך. לעולם לא תהיה לנו תוצאה שבה כל תאוותי בידי".
"לעתים הדרך חשובה יותר מהתוצאה. צריך לשפוט אירועים לפי הערכים והנורמות, ואז לפי הפרקטיקה של הביצוע, ואז לפי התוצאה", הוסיף. "לא הוגן כלפי האירוע, הלוחמים והמשפחות לשפוט אירוע רק לפי תוצאתו. ועדיין, אני מקבל את הביקורת שקיבלתי על האגרת בנוגע לאגוז, גם מהרמטכ"ל, ומוריד את הראש".
- אז אולי הפצת את האגרת מוקדם מדי?
"יכול להיות. הסתכלתי פשוט יותר על העניין עצמו, שכולם שם חתרו למגע. אנחנו לא רוצים לראות אירועים כאלה אצלנו, אבל תמונה של מפקד היא רחבה יותר. מה הערכים שלאורם פעלו? בוא, זה לא שני חבר'ה שחזרו שיכורים ממסיבה, לא חגורים, והתנגשו בקיר, למרות שקיבלנו את אותה תמונת סיום – עם בית קברות ושתי משפחות שכולות".
"שניהם הלכו על משהו בעל ערך ומשמעות, הנורמות שלהם היו 'לא הולכים עד שמבצעים'. השיטה שהם בחרו לא הייתה טובה, גם בהקשרי משמעת והוצאת משימה. אני מעלה הכל בפני הצוערים ומבהיר להם 'זה שאני מפקד בה"ד 1 ומנוסה מכם ב-20 שנים לא אומר שאתם צריכים לקבל את כל מה שאני אומר', ואם צוער בא לי עם שאלה קנטרנית – אני אומר לו כל הכבוד".
"יש לנו דור שפחות שש אלי קרב"
אל"מ יהודה ואך שייך לסוג הקצינים בצה"ל שלא מהסס לומר את אשר על לבו, ומפציר זאת תמיד גם בפקודיו, כזה שפיו ולבו שווים. בעידן הפופוליזם הזול שמתעצם ברדיפת לייקים וחשש "מה יגידו בטוקבקים", הוא קצין שונה בנוף, שלא מוותר על ערכיו ואמונתו, אך גם בורח מקלישאות וסיסמאות נבובות. זה נכון בדברים שכתב באותה איגרת, וגם בדברים שהוא אומר בפומבי על החלטות שקיבל הרמטכ"ל או מי מהאלופים.
ואך נולד לפני 43 שנים בקריית ארבע, בוגר המכינה בעלי ואב לשישה. הוא ככל הנראה הקצין היחיד בתולדות צה"ל, זולת אחיו גולן, שהשתתף בהרכב מוזיקלי משפחתי במהלך השירות הצבאי.
9 צפייה בגלריה
אל"מ ואך. קודם לפקד על בה"ד 1 למרות ליקויים בהגנת מחנה שהיה באחריותו
(צילום: חיים הורנשטיין)
הרמטכ"ל אביב כוכבי מעריך מאוד את ואך, וקידם אותו לפקד על בה"ד 1 למרות ליקויים שנמצאו בהגנת מחנה שהיה באחריותו בתפקידו הקודם כמח"ט אצבע הגליל בגבול לבנון. הליקויים הללו עכבו את קידום דרגתו בארבע שנים, אך לא את קידומו בתפקיד.
בבה"ד 1 הבין ואך מהר שצה"ל, כמו החברה הישראלית, משתנה במהירות, וכך גם הנוער האיכותי שמתדפק על שערי הבסיס המיתולוגי. "דור הצוערים של היום רק נולד בחומת מגן, או בכלל לא נולד אז. אני רואה את חלקם כיום עם תסרוקות של ערסים, משקפי שמש ומעלים סרטונים לטיקטוק, ואני רואה גם אחרים בחברה, כמו אלה שמגיעים לבה"ד 1".
"היום יש לנו דור שפחות שש אלי קרב, ולא ממקום מקטין, אלא מהמובן הטוב של המילה", הוסיף. "הדור האיכותי הנוכחי שמגיע אלינו סולד מסיסמאות ויודע לזהות מהר מתי זה זיוף. הוא רוצה דברים רציניים, להזדהות עם מה שהוא עושה, ומתחבר רק לדברים עם משמעות. זה דור שבא אלינו כבר עם מטען ותרבות מסוימים, ולכן צריך להמציא את עצמנו מחדש ולספק לו חלופה".
9 צפייה בגלריה
צוערים בבה"ד 1. "יש לנו דור שפחות שש אלי קרב. הדור האיכותי הנוכחי סולד מסיסמאות ויודע לזהות מהר מתי זה זיוף"
(צילום: דובר צה"ל)
לדבריו, "היום מי שלא רוצה להתגייס לא מגיע לצבא. אנחנו כמערכת נלחמים בזה, גם כממסד, ועדיין, יש גם מלחמות על כל מקום פנוי בבה"ד 1 – אחד מכל חמישה או שישה מועמדים מתקבל רק לאפשרות, למיונים לקורס קצינים".
מבחן הכושר שחורץ גורלות
הכשרת הקצינים בבה"ד 1 כבר לא מסתכמת בשיעורים בכיתה. הצוערים לומדים לבד את החומר העיקרי, אך עוברים עליו באמצעות חוויה, דיון או ויכוח. "כל קורס, גם של הצוערים העורפיים, אנחנו מקפידים על לפחות שבוע בשטח, כי כל קצין בצה"ל צריך לחוות מה זה אוהל סיירים, מנות קרב, ניווטים, והעברת מטווחים, כדי שאחר כך הוא ידע להסתדר מול כל משימה, גם אם הוא בקריה".
"לא מעט צוערים נשברים כך, אבל לא נוותר לאף אחד", הוסיף. "היו לנו לאחרונה 15 צוערים בערך שלא הסמכנו כי לא עברו את מבחן הכושר הגופני הבסיסי, הבר-אור".
- יגיד לך ראש ענף ב-8200 שהוא זקוק לעילוי שלו כקצין ביחידה. אז מה אם הוא מתקשה לרוץ 200 מטר ב-8 דקות, גם ככה הוא במשרד או במעבדה. על זה להפיל חייל איכותי ומפקד ראוי?
"אגיד לו שמדובר בסף של כל קצין בצה"ל, שזהו חוסן בסיסי. היו לי לאחרונה עשרות צוערים כאלו שהתקשו, בסוף שברו את תקרת הזכוכית של עצמם, והיום הם קצינים הרבה יותר טובים. קצין הוא קודם כל מפקד בעל מסוגלות אישית, אחרת זו סתם דרגה ואתה יכול להיות נגד או עתודאי".
מלבד כושר גופני, נוספו למיוני הכניסה לבה"ד תרגילים של כשירות לאינטראקציה חברתית – מבחנים שאמורים להראות לצוות מי יכול להוביל אחריו אנשים. איתור המתאימים לקצונה מתחיל כבר בבקו"ם, ולפי ואך זה נעשה בהצלחה.
"70% מאלו שזיהינו ביום גיוסם כמועמדים לקצונה אכן הפכו במעלה שירותם לקצינים", תיאר. "אנחנו מזהים כבר בשלב מוקדם אנשים כריזמטיים ומוכשרים אבל עם חוסן נמוך, שיישברו מהר, וכך חוסכים נשירה. בה"ד 1 הוא קודש הקודשים של צה"ל. להיות ראשון ולדעת לרתום אנשים – זאת התכונה שלנו מאברהם אבינו ועד לבר פלח".
9 צפייה בגלריה
"מזהים כבר בשלב מוקדם אנשים מוכשרים אבל עם חוסן נמוך, שיישברו מהר, וכך חוסכים נשירה"
(צילום: דובר צה"ל)
לצד השינויים בהכשרה של הצוערים נעשו שדרוגים במינוים של מפקדי הצוותים בבה"ד. הקצינים המיועדים עוברים מיונים עם יועצים ופסיכולוגים והכנה של ארבעה עד שבעה שבועות.
"הכנסנו גם שינוי חדש של המשך שירות המפק"צ בתפקידי מפתח בצה"ל, כדי להבטיח אופק בצבא ולהשאיר את הטובים ביותר, בעיקר במסלולים העורפיים כמו בשלישות או במודיעין, שם הייתה לנו בעיה", סיפר.
- אבל כשהוא מגיע לתפקיד ביחידה הוא נהיה מפקד זוטר בגוף היררכי, מוגבל ברעיונות ובשאיפות שלו, וזה אולי מתחבר גם לכך שרבים מהם נוטשים את הצבא סביב גיל 27-25
"הקצין הצעיר כיום ירצה להישאר רק אם ירגיש שהוא משפיע. אם הוא יחוש שמיצה את תחום אחריותו וגבולות הגזרה כבר קטנים עליו – הוא יעדיף לפרוץ בחוץ. הנטייה שלנו, באופן לא בריא, היא לכווץ כל הזמן. בלי לשים לב אנחנו פעמים רבות מכבים את האנשים, מקטינים אותם. הם יכולים להגיד לעצמם הייתי שנתיים שלוש קצין אז אצא לנהל משמרת בארומה, לפחות אשפיע על החיים של עצמי".
"הנטייה שלנו, באופן לא בריא, היא לכווץ כל הזמן. הם יכולים להגיד לעצמם הייתי שנתיים-שלוש קצין אז אצא לנהל משמרת בארומה, לפחות אשפיע על החיים של עצמי"
הפתרון, לפי ואך, הוא לתת לקצינים יותר מרחב, "לעשות אפ-דייט". בינתיים הוא מוביל שינוי בסדר הכשרת הקצינים החדשים של הצבא – להתחיל בהשלמה המקצועית הייעודית לכל חיל, ואז להגיע להכשרת היסוד של הקצינים בבה"ד 1.
"ההשלמה המקצועית מקררת את החוויה הפיקודית. קצין הוא קודם מפקד, בשאיפה להיות מנהיג", הסביר ואך. "כך, נוכל לתת לאנשים מטען הרבה יותר רלוונטי למשימה. צה"ל בנוי על הפיקוד הזוטר, כי אחרת הייתי מחתים כל קצין לעשר שנים כמו בצבאות אחרים. קצינים אצלנו מגיעים מהאדמה, הם קודם היו חיילים שניקו שירותים ועשו תורנות רס"ר, בניגוד לקצינים אמריקנים שהגיעו מלמעלה".
"אני אומר לצוערים – תתפסו צד"
השיח המפלג בחברה הישראלית, שתפח לממדים מסוכנים בשנים האחרונות, איים לחדור לכור ההיתוך הצה"לי. אל"מ ואך לא מרגיש זאת בשגרת היומיום עם צועריו הרבים, אך הוא מודע לנפיצות הסוגיה. "השיחה הזה היה קיים גם לפני עשור, אבל היום הרשתות החברתיות מאיצות זאת ואנשים מגיעים עם מטענים גדולים יותר מהבית. ועדיין, במפגשים בין הצוערים והסגלים אני לא מרגיש קיטוב".
"קצין יודע מה גבולות הגזרה שלו, גם כאשר כמעט הכל נהיה פוליטי", הוסיף. "לעתים אני מרגיש ההפך, שדווקא בגלל החשש מהסיפור הפוליטי צוערים חוששים יותר להביע עמדה, מהפחד של מה יגידו ויגיבו, מפחדים להישמע ימניים מדי או שמאלניים מדי או מגדריים או לא התקפיים. אני אומר להם – תדברו, תתפסו צד".
ואך מיד הבהיר, והסביר איך מפקד מחלקה צריך להגיב לריב פוליטי של חיילים. "אנחנו מעודדים את הצוערים לא להביע דעה פוליטית, אבל כן להגיד מה שיש לו להגיד בהקשר של זה, שיגיד מה הוא חושב על מצב כזה. אנחנו עוסקים בכך במסעות זהות, בדילמות חברתיות. מה הגבול? לאן אתה נותן לזה להגיע ומתי אתה עוצר את הוויכוח? צריך לשים את הכל על השולחן ולהציף, כי זה גם ככה שם. אני לא סדרן מוניות. בסוף הם יסתערו יחד בקרב"
בעבר נמתחה ביקורת על המרצים החיצוניים שהוזמנו להרצות בבה"ד 1 בעקבות עמדותיהם השנויות במחלוקת, משני צדי המתרס, כיום ואך מציג מצב שונה. "אנחנו מעודדים הבעת עמדה למפקדים, ותפקידי לתת מרחב פוליטי לקצין, אבל באופן אישי, מאחורי הפרגוד. אני מזמין רק את מי שדבריו ייתנו ערך מוסף להפוך את הצוער לקצין טוב יותר, עם אמירה פיקודית משמעותית, וניסיון בתחום הצבאי-ביטחוני. אני מעדיף כאלה שלא משויכים פוליטית".
9 צפייה בגלריה
יאיר גולן ועמיחי שיקלי. "הייתי מוכן ששניהם יגיעו להרצות לצוערים, אבל זה לא אושר. אני גם יכול להבין למה"
(צילום: דוברות הכנסת, קובי קואנקס)
"היו בקשות, למשל, להביא את חברי הכנסת האלוף במילואים יאיר גולן ועמיחי שיקלי. הייתי מוכן ששניהם יגיעו להרצות לצוערים, אבל זה לא אושר. אני גם יכול להבין למה", הוסיף. "אביגדור קהלני מגיע להרצות, גם משה יעלון ואליעזר שקדי. בשבתות בבה"ד אנחנו מקפידים על תוכן שיעשיר את כולם. וכן, אפשר להתאמן בחדר כושר או לשמוע מוזיקה בשבת בבה"ד, אבל בווליום נורמלי".
בבה"ד 1 מכינים את הצוערים כיצד להתמודד עם מצבים שונים מול החיילים – החל מצב שטירון יוצא מהארון מול המפקד ועד לרגישויות המיוחדות של חיילים מוסלמים ודרוזים. "יש לנו כיום יותר עיסוק בסוגיות הללו, אבל צריך לזכור שלא דומה קצין בנצח יהודה לקצין בגדוד מעורב. אנחנו מכניסים שיחות קבועות של יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר ושל נציבת קבילות החיילים כדי שהן תצרובנה בצוערים את החוויות שלהן".
"אני לא מביא נציגים של ארגונים להט"בים, כמו שאני לא מביא מרצים מהעדה החרדית. אבל באותה נשימה, לכל צוער מודגש שיהיו לו במחלקה חייל שבא עם בעיות אלימות מהבית, חייל שחזר בשאלה ועדיין הולך עם כיפה שחורה, וחיילת להט"בית, וייתכן שתהיה הצדקה לתת להם אפטר אם הם מבקשים".
"תריבו על האמת הערכית שלכם – עד הסוף"
אל"מ ואך נחשב לקצין ששם את ערך החתירה למגע והשמדת האויב בצמרת סולם ה"אני מאמין" שלו. כמו רבים, גם הוא ראה את מיליארדי השקלים שממשלת ישראל שפכה בעשור האחרון על מאות קילומטרים של חומות גדולות וגדרות עצומות בכל הגבולות.
במאמר שכתב לפני כשנתיים וחצי, ותוכנו פורסם ב-ynet, הוא יצא נגד התבצרות היתר הזאת, הצביע על חסרונותיה עבור הלוחם שמגן בגבול ועלול לראות בגדר מחסום שאין לחצות אותו באירוע מבצעי שיצדיק זאת. "חברה המבצרת עצמה היא חברה שחיה בפחד", גרס אז.
9 צפייה בגלריה
צוערים מגדוד גפן בתעסוקה מבצעית. "הגדר אינה חומה, אלא רק אמצעי לעיכוב והתראה"
(צילום: דובר צה"ל)
כיום הוא מוביל מהלך כמעט מהפכני שיזם – שליחת הצוערים הקרביים מגדוד גפן לחודש שלם של תעסוקה מבצעית עם משימות שהצוערים מוציאים ומתחקים בעצמם, מעבר לגדר הגבול עם לבנון וסוריה. "הם רואים שם אויב בעיניים מקרוב, וזה מתווך להם הכי טוב את המסר שלי – הגדר אינה חומה, אלא רק אמצעי לעיכוב והתראה. ויתרנו בשביל זה, באישור הרמטכ"ל, על אימונים אחרים".
את גבול הצפון, ובעיקר אזור הר דב, ואך מכיר היטב מתפקידו הקודם כמפקד החטיבה המרחבית באזור. ביולי 2020, בשיאה של התרעה לפיגוע נקמה של חיזבאללה על הרג פעיל זוטר של הארגון ליד דמשק, שיוחסה לישראל, זיהו תצפיות צה"ל שני אנשי חיזבאללה מטפסים על הר דב מצדו הלבנוני.
הרמטכ"ל כוכבי היה באותו יום בפיקוד הצפון, לצד האלוף אמיר ברעם. הם ירדו מהר לבור הפיקוד בצפת, ובאופן נדיר חזו בשידור חי על המסכים בשני הצלפים מטפסים על צלעות ההר לעבר מוצב גלדיולה.
9 צפייה בגלריה
אזור התקרית. "הרגשתי אז תחושה מחורבנת שלא הרגנו אותם, וזה עד היום מלווה אותי"
(צילום: אביהו שפירא)
המח"ט ואך חזה באותן תמונות דרמטיות מהחמ"ל החטיבתי שלו, ורצה, כמו כל מפקדי הגזרה שמתחתיו, לעשות את המובן מאליו – לפתוח באש לעבר שני המחבלים שהופללו בוודאות, חצו את הגבול והתמקמו בשטח ישראל, כ-150 מטרים מהש.ג. של המוצב. לפי כל היגיון, פקודה, חוק והוראות פתיחה באש – היה צריך להרוג אותם מיד.
הלוחמים במוצב ידעו במשך אותן שעות מתוחות על ההתרחשות הדרמטית שמתקרבת אליהם. הם נערכו עם טנקים דרוכים וכלי טיס חמושים. מכיוון שהאירוע נמשך שעות, עם שליטה צה"לית ועיניים ישירות של אלוף הפיקוד והרמטכ"ל, ובהתאם למדיניות ההכלה מול חיזבאללה של הדרג המדיני דאז, הוחלט להבליג ולהסתפק בירי הרחקה.
"אני מציג לצוערים את תחקיר האירוע הזה, ואומר להם שלי בכלל לא היו דילמות אז. אבל מסביר להם שמפקד המחלקה מהנח"ל חייב לוודא שהצלף שלו מאופס, החוליה שלו מוסתרת היטב והוא מוכן איתה עד לקצה. ואם אומרים לו פעל – אז מיד כדור בול לראש של המחבל, ואם המפקד אומר לך לא לבצע אז לא לבצע", אמר ואך.
בגילוי לב שלא אופייני לקצינים בצה"ל, ואך סיפר שהוא חושף הכל מול הצוערים. "כן, אני אומר לצוערים שהרגשתי אז תחושה מחורבנת שלא הרגנו אותם, וזה עד היום מלווה אותי. גם במבחן התוצאה אני חושב שהיה נכון להרוג אותם. אם זה היה קורה שוב, הייתי חושב שנכון להרוג אותם, עוד 100 פעמים".
"הרגשתי אז תחושה מחורבנת שלא הרגנו אותם. אם זה היה קורה שוב, הייתי חושב שנכון להרוג אותם, עוד 100 פעמים"
"זה העולם שלי, ורבתי על זה עם מפקדיי, ואני אומר את זה לצוערים כי אני מצפה שכך הם ינהגו – תריבו על האמת המקצועית והערכית שלכם, עד הקצה", הוסיף ואך. "אבל קודם כל – הקצין חייב להתיישר על פקודות שהוא מקבל, על האפס, עד הסוף לא בקריצה, זה צבא. אחר כך תריב עם המפקדים שלך, אבל בואו נפריד – אתה לא הרמטכ"ל ולא האלוף".
- אבל ההתרעה בסוף ירדה מבלי שנגררנו ליום או יומיים של הסלמה בצפון
"ההתרעה ירדה אחרי שלושה חודשים (שבהם צה"ל היה מכווץ ופעל בסתר בגבול כדי לא להיחשף מול חיזבאללה – י"ז), ועדיין, בעיניי זה לא מבחן התוצאה. הרמטכ"ל יגיד, ובצדק, שהוא הרמטכ"ל ויהודה הוא המח"ט, והוא רואה אסטרטגית. אני אומר זאת לצוערים 'גם אם תטעו נגבה אתכם. ההצלחה היא שלך והכישלון שלי כמפקד בכיר'. יהיו והיו אירועים לא של כמה שעות כמו בגלדיולה, אלא של דקה שתיים גג, שבהם מפקד המחלקה יהיה גם המח"ט וגם הרמטכ"ל".
