ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) דיווח אתמול (שבת) שתחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה נותקה מהקו החיצוני האחרון שהעביר חשמל מהתחנה לרשת החשמל הלאומית. הניתוק היה בעקבות הלחימה באזור תחנת זפוריז'יה בדרום-מזרח אוקראינה, תחנת הכוח הגרעינית הגדולה באירופה – שנמצאת תחת כיבוש רוסי מתחילת המלחמה. ראש סבא"א רפאל גרוסי, שהגיע בשבוע האחרון לזפוריז'יה, ציין כי תחנת הכוח עדיין מסוגלת לספק חשמל באמצעות קו חירום רזרבי.
הצבא הרוסי אמנם שולט בתחנת הכוח, אך עובדי התחנה הם עדיין אוקראינים. לפי גרוסי, אנשי צוות בכירים בתחנה אמרו למומחים של סבא"א - שהגיעו לזפוריז'יה לפני שלושה ימים לנוכח החשש מאסון גרעיני – כי בעקבות הקרבות הושבת הקו הרביעי והאחרון שהעביר חשמל לרשת החשמל של אוקראינה. גורמים פרו-רוסים באוקראינה אמרו שניתוק הקו נגרם כתוצאה מ"בעיות טכניות" אחרי הפגזות.
המומחים של סבא"א שמסיירים בזפוריז'יה גילו כי הקו הרזרבי שמחבר את התחנה לרשת החשמל הלאומית פועל. אותו קו רזרבי יכול במידת הצורך לספק חשמל גם לתחנת הכוח הגרעינית – שבחודש אוגוסט נותקה מחשמל לראשונה בהיסטוריה, בעקבות הלחימה.
הניתוק הוביל להפסקות חשמל באזורים רבים באוקראינה. גנרטורים לשעת חירום סייעו לספק לתחנה את החשמל שדרוש לתהליכי קירור חיוניים. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי טען שהפגזות רוסיות הן הסיבה לניתוק התחנה מחשמל, וכי במזל הצליחה ארצו למנוע דליפה רדיואקטיבית.
בחמישי הגיעו גרוסי ושאר אנשי סבא"א לסיור במתקן הגרעיני. חלק מהמומחים נשארו בתחנת הכוח, לקראת פרסומו של דו"ח על הפעילות במקום בזמן שהקרבות באזור נמשכים. לפי העדכון של סבא"א, מתוך שישה כורים שנמצאים בתחנת הכוח הגרעינית רק אחד עדיין פועל.
במהלך המלחמה רוסיה ואוקראינה מאשימות זו את זו בירי לעבר התחנה. אתמול טען משרד ההגנה הרוסי שהכוחות האוקראיניים ניסו לכבוש את התחנה במתקפה בשישי בערב. לטענת מוסקבה, כוח של יותר מ-250 לוחמים מהצי האוקראיני ניסו לעגון בחופי אגם שסמוך לתחנת הכוח הגרעינית.
אתמול הודיעה קייב שכוחותיה הפציצו יממה קודם לכן בסיס רוסי ליד אנרהודר במחוז זפוריז'יה - העיר שבקרבתה נמצאת התחנה. בהודעה נמסר ששלוש מערכות ארטילריות ומחסן תחמושת של הרוסים הושמדו.
אוקראינה דורשת מרוסיה לעזוב את תחנת הכוח הגרעינית בהקדם, ומעוניינת שהאזור יוכרז כאזור מפורז. אתמול הציע נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין לתווך בין הצדדים - כפי שעשה במגעים להסכם שאפשר את חידוש ייצוא התבואה מהנמלים האוקראיניים בים השחור.
בסוף השבוע האחרון, בהסלמה נוספת ב"מלחמת האנרגיה" מול המערב, עצרה חברת הגז הרוסית הממשלתית את הזרמת הגז לגרמניה דרך הצינור "נורד סטרים 1". לטענת חברת "גזפרום" היא זיהתה דליפת נפט באחת הטורבינות בזמן עבודות תחזוקה בצינור, והחליטה להשבית את ההזרמה עד שתתוקן הדליפה. העיתוי אינו מקרי: ההחלטה הגיעה שעות אחרי שמדינות ה-G7 הסכימו על הגבלת המחיר שבו ירכשו נפט מרוסיה, בניסיון לעצור את זרימת הכספים למימון המלחמה.
בתוך כך הודיע אתמול שליט צ'צ'ניה רמזן קדירוב שהוא מתכנן לקחת פסק זמן "ארוך ובלתי מוגבל" מתפקידו. קדירוב בן ה-45 שולט משנת 2007 ביד רמה בחבל צ'צ'ניה, ששייך לפדרציה הרוסית. ארגוני זכויות אדם האשימו את השליט בפשעים קשים: בשנים האחרונות התפרסמו דיווחים מזעזעים על האכזריות של צ'צ'ניה כלפי הקהילה הגאה, והומואים שברחו מהרפובליקה המוסלמית סיפרו שהומואים שם נכלאים, עוברים עינויים ואף נרצחים. קדירוב טען שבצ'צ'ניה "אין הומואים".
קדירוב נוהג לכנות את עצמו "חייל של ולדימיר פוטין", ובראשית המלחמה הוא שלח לאוקראינה חיילים צ'צ'נים כדי לתגבר את הצבא הרוסי. לאור תמיכתו בפלישה הרוסית, בחודש מרץ פורסם שפוטין קידם את קדירוב לדרגת לוטננט-גנרל - המקבילה לרב-אלוף.
"הבנתי שאני נמצא בתפקיד הזה הרבה זמן. אני חושב שהגיע הזמן שלי לעזוב", אמר קדירוב בהודעה שפרסם בטלגרם מבלי לציין מתי הוא מתכוון לפרוש מתפקידו. קדירוב כבר השמיע אמירות דומות בעבר, ולאחר מכן נשאר בתפקיד. הפרשנים תוהים אם הפעם הוא אכן מתכוון לפרוש, וציינו שעיתוי ההודעה – בעיצומה של המלחמה באוקראינה – יוצא דופן.
במוסקבה חלפו אתמול המונים ליד ארונו של מנהיג ברית המועצות האחרון, מיכאיל גורבצ'וב, שהלך לעולמו בשלישי האחרון בגיל 91. פוטין כבר הודיע כי עקב "לוח זמנים עמוס" - כך לטענתו - הוא לא ישתתף בהלוויה. כוחות משטרה וצבא רבים נראו אתמול במרכז מוסקבה לפני ההלוויה בבית הקברות.
פורסם לראשונה: 23:40, 03.09.22