עם כניסתו לתוקף של החוק לאיסור צריכת זנות, ביולי 2020, החליטה המדינה להתוות נורמה מוסרית חדשה שלפיה המאזן שהיה מקובל עד כה בקשר לזנות כבר לא תקף. במקומו יש לאמץ משוואה חדשה הקובעת שזנאים וסרסורים הם עבריינים, ואילו אוכלוסיות בזנות הן קורבנות של נסיבות חיים, ולא להיפך. ההכרה הזאת הייתה צריכה להגיע לכל הגופים הרלוונטיים, שהתבקשו להצטרף לשיח ולאמץ את השפה הזו, אבל בדוברות המשטרה ככל הנראה עוד לא הבינו את העניין.
הלחץ על המשטרה לאכוף את החוק על ידי רישום קנסות לזנאים מחלחל לאט לאט, ועל פי הדיווחים בתקשורת ניתן לראות שפשיטות על בתי בושת אכן מתרחשות. אלא שבמקביל, דוברות המשטרה מפרסמת הודעות שאין דרך אחרת להגדירן אלא מבישות. הן בשום אופן לא מותאמות לנורמה המוסרית החדשה.
כבר בינואר האחרון, עם יריית הפתיחה של אכיפת החוק, הוכתבו סדרי העדיפויות בעיניה של המשטרה. בידיעה במקומון בדרום שעסקה בפשיטה על בית בושת באשקלון, נמסר מהמשטרה כי "מדובר בהפרעה ופגיעה בשגרת חיי התושבים המתגוררים ברחוב בכלל ובבניין בפרט, כאשר לחלקם ילדים, והפעילות להפסקת העבירה, באה במטרה לספק להם את סביבת החיים השקטה לה זכאים".
מטרת החוק היא למגר את תופעת הזנות בישראל ולהתקרב ככל האפשר להיותנו חברה מתוקנת, ולא – עם כל הכבוד - לשמור על איכות חיי השכנים של בתי הבושת
משטרת ישראל - התבלבלת. פעילות האכיפה של חוק איסור צריכת זנות אמורה בראש ובראשונה להיעשות עבור אוכלוסיות בזנות, מהמוחלשות במדינה, שבהן נמצאים ונמצאות א.נשים במצוקה קשה. כאשר דוברות המשטרה מכריזה שמי שנמצא בראש מעייניה בעת אכיפה הם השכנים במקום – מדובר בזלזול והזנחה של מי שאמורות לקבל הגנה וביטחון.
הן אלו שחיות בסכנה תמידית, ולא השכנים שסובלים מרעש או לכלוך. עליהן צריכים לחשוב בכל אחד מהצעדים: כששוטרים מתכוננים לצאת לפשיטה, כשהם מעכבים לחקירה ואוספים ראיות וכשהם מדווחים על זה בסופו של דבר לתקשורת.
מטרת החוק היא למגר את תופעת הזנות בישראל ולהתקרב ככל האפשר להיותנו חברה מתוקנת, ולא – עם כל הכבוד - לשמור על איכות חיי השכנים של בתי הבושת. כדי שזה יקרה צריכים כולם, קל וחומר המשטרה, לעשות עדכון גרסה של התפיסות שלנו בשאלה מי הקורבן שזקוק להגנה, מי העבריין שצריך לשלם, ומי במקרה גר בקרבת מקום.
בתקופה שבה עולה המודעות בחברה לאלימות מינית, מן הראוי שתעלה המודעות גם לקשר שבין פגיעות מיניות לכניסה למעגל הזנות, ובין אלימות מינית לבין "צריכת שירותי מין" (אגב, מתי דוברות המשטרה תאמץ סוף סוף את המושג "זנאי"?). אוכלוסיות בזנות הן קורבן לאלימות מינית, וככאלו הן זקוקות ליחס תואם מכל הגורמים שבאים איתן במגע, ובראשם המשטרה.
- יהב ארז היא דוברת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com