יומיים אחרי הפגישה הטעונה של קבינט המלחמה המצומצם עם משפחות החטופים, עדויות על מה שהתרחש בתוך החדר ממשיכות להגיע. הבוקר (חמישי) התראיין צביקה מור, שבנו איתן נחטף לעזה מהמסיבה ברעים, ל-ynet Live, ותיאר את הלך הרוח הסוער במהלך הפגישה. "לא קיבלנו תשובות מהקבינט בגלל הצרחות והאיומים והמריבות, עד כדי הרמת ידיים שהצריכה התערבות של מאבטחים שיבואו ויפרידו. זה היה מביש עבורנו, הפסדנו את הכול. גם לא קיבלנו תשובות וגם יצאנו בבושת פנים". צפו בריאיון המלא:
צביקה מור, שבנו איתן מור חטוף בעזה
(צילום: ירון ברנר)
"מראש הנמכתי ציפיות לגבי הפגישה", סיפר מור. "ברגע שראיתי שאנחנו נכנסים עם הטלפונים הניידים שלנו, אז הבנתי שרמת השיח ואיכות המידע שנקבל לא יכולים להיות מעבר למסיבת עיתונאים רגילה. הקבינט הביטחוני זה גוף שהוא במהותו, כמו שאומרים, שושואיסטי. אתה לא יכול לדעת באמת מה קורה כי מדובר פה בביטחון המדינה, בביטחון של 10 מיליון אזרחים. לכן אני בניתי גישה מתחילת הדרך של אמון במערכת, גם אם יש לי ביקורת על אי אלו אנשים בקבינט".
מירב גונן לשם אמרה שהפעימות יצרו את הפילוג הזה בין המשפחות, אתה מסכים?
"אני חושב שהפילוג נוצר עוד לפני הפעימות, בגלל השקפות עולם שונות. זה ברור, כי אנחנו אנשים שונים. אבל הנושא של התנהגות נורמטיבית, קוד מוסרי פשוט ודרך ארץ, מה זה לקלל אנשים? להרים יד? כל המרים יד על חברו נקרא רשע".
בפגישה הרימו ידיים?
"הייתה שם הרמת ידיים, שוב, ברוך השם לא פגעו אחד בשני, אבל הרמת ידיים הייתה. המאבטחים של ראש הממשלה ושר הביטחון נקראו להפריד. אני אומר את זה בכאב, אני התביישתי שם. התביישתי שזה מה שקורה בעת מלחמה כשאנחנו צריכים להיות מאוחדים, והתביישתי שככה המשפחות כרגע מיוצגות על ידי אנשים קולניים, שגם הם בעצמם אנשים מסכנים".
גם עדי שחר, אחות של חן אביגדורי שאשתו ובתו חזרו משבי החמאס, סיפרה ל-ynet Live על התחושות הקשות של המשפחות אחרי הפגישה עם הקבינט: "זה אירוע קשה, במקום הקבינט הייתי מתביישת. אמנם קיבלנו את הנשים והילדים חזרה, אבל לא זנחנו את המאבק. אנשים רואים כבר 60 יום את המתווה הזה מתרחק מהם, והעדויות ששומעים הן קשות. זה הופך את הבטן. אני חושבת שיצא שם המון חוסר אונים". צפו בריאיון המלא:
עדי שחר, אחותו של חן אביגדורי
(צילום: ירון ברנר)
שחר תיארה גם את האיחוד המשפחתי עם שרון ונועם שחזרו מעזה. "כל המשפחה מתרגלת שוב להיות משפחה", אמרה. "מנסים גם לשמור על שגרה. הם מלווים מאוד על ידי אנשי מקצוע מהטובים שיש, שבאמת הומלצו להם בצורה מאוד רחבה על ידי המדינה. הרעיון הוא לא להתחיל לשאול, זה לא שהם היו בחו"ל הרי, ולא שיספרו לנו איך היה באייפל או מה קרה בשאנז אליזה, אבל לתת להם לאט-לאט להוציא. כולנו יודעים שהדבר הזה ייקח זמן, ועוד נגלה במהלך חייהם, אני מניחה, עוד דברים שקשורים לחוויה המזעזעת הזאת".
