אומרים שהכל מתחיל בחינוך, אז יש בשורות טובות ממרוקו: מחקר חדש שבחן את תוכנית הלימודים במדינה מצא כי שלום וסובלנות הם ככלל נושאים מרכזיים בספרי הלימוד. בנוסף, המחקר מצא כי קיימים שלל תכנים חדשים המעודדים דו-קיום עם יהודים, הכרה מעמיקה עם היהדות, שאין לה אח ורע בשום מדינה ערבית או מוסלמית אחרת, וכן הוצאה של תכנים אנטי-ישראליים מספרי הלימוד.
המחקר בוצע על ידי מכון המחקר והמדיניות הבינלאומי IMPACT-se, שחוקר ומנתח ספרי לימוד בעולם בנוגע לתכנים של שלום וסובלנות, בשיתוף קרן ג'פרי טלפינס. הוא כולל ניתוח של 127 ספרי לימוד לכיתות א'-י"ב שפורסמו על ידי משרד החינוך המרוקאי בין 2013 ל-2022 ונלמדים בשנת הלימודים הנוכחית.
המחקר מצא שתוכנית הלימודים המרוקאית עברה רפורמה, שהסתיימה בשנת 2021, ובמהלכה הוכנסו כמויות משמעותיות של חומר חינוכי חדש, שחושף לראשונה מיליוני תלמידים ברחבי מרוקו למנהגי דת, תרבות, מטבח, ומוזיקה יהודיים, ומלמד שהקהילה היהודית היא חלק בלתי נפרד מהמדינה, עם מורשת של מאות שנות דו-קיום עם מוסלמים.
בין היתר הם לומדים על התרומה של הקהילה היהודית לכלכלת מרוקו ועל השילוב של יהודים במקצועות שונים – מדע, עיתונות, תרבות ועסקים. זאת תוך הצגת סיפורים נוסטלגיים, שמוכיחים את הפטריוטיות של היהודים למדינה. גם הקשר הטוב בין יהודים למוסלמים מודגש. כך למשל, יש תמונות ואילוסטרציות של משפחה יהודית סביב שולחן השבת שמארחת שכן מוסלמי, חגיגות מימונה יהודיות ועוד. תלמידים אף מתבקשים לחקור את "המרכיב העברי של הציוויליזציה המרוקאית", תוך תיאורה כ"חלק בלתי נפרד מהזהות המרוקאית".
דוגמאות שליליות כלפי ישראל הוסרו ממהדורות ספרי הלימוד החדשות. יש הימנעות מסטריאוטיפים אנטישמיים כמו "נאמנות כפולה" ו"פשעים ציוניים מכוערים", ומלך מרוקו מצוטט כמי שמכיר בזכות הקיום של מדינת ישראל כחלק מפתרון שתי המדינות, יהודית ופלסטינית. תוכנית הלימודים אוהדת באופן כללי את הצד הפלסטיני, אבל הסכסוך מוצג באופן מאוזן יחסית, ללא הסתה.
היחס ליהדות הוא רק דוגמה: עשיית שלום נלמדת במרוקו כמפתח ליחסי אנוש וכמטרה מדינית לאומית. ספרי הלימוד מקדמים דמוקרטיה, זכויות אדם וחירויות אזרח, ואף משבחים את העובדה שהייתה חשיבה ביקורתית על מדיניות הממשלה במהלך מהפכות פוליטיות-חברתיות בעבר.
יש לציין כי מכון IMPACT-se הוזמן להשתתף בחודש דצמבר האחרון בכינוס בנושא חינוך ודו-קיום, שכלל פקידי ממשל בכירים ומומחי חינוך ממספר גדול של מדינות ערביות, שחלקן אינן חלק מהסכמי אברהם. הוא אף ניסח רעיונות והמלצות כיצד לשלב לחינוך לשלום וסובלנות בספרי הלימוד, שיוצגו בפני קבוצת העבודה בנושא חינוך ב"פורום הנגב", המאגד בכירים ממדינות הסכמי אברהם.
מרכוס שף, מנכ"ל המכון, אומר כי "אי אפשר שלא להתרשם מההתייחסויות התכופות, החמות והמחבקות לחיים היהודיים במרוקו וליהודי מרוקו. העניין תואם לחלוטין את החוקה המרוקאית, שמציבה את החיים היהודיים כחלק בלתי נפרד מההיסטוריה המרוקאית. הרפורמות שביצעה מרוקו בחינוך הן הוכחה לרצינות ולעומק המחויבות שלה לחינוך, לשלום וסובלנות, כחלק ממטרות הסכמי אברהם".
אורן אייזנר, נשיא קרן ג'פרי טלפינס, סיכם: "אנו רוצים להודות לכל צוות המכון על עבודתו פורצת הדרך על תוכנית הלימודים המרוקאית. ואנחנו כמובן רוצים להודות לממלכת מרוקו על כך שנקטה צעדים לשיפור תוכנית הלימודים שלה, להפצת סובלנות ולקבלת האחר ברחבי המזרח התיכון".
