עם יותר מרבע מיליון תושבים פלסטינים, חברון היא העיר הגדולה ביותר ביהודה ושומרון. היא גם העיר שהכי מזוהה עם חמאס מחוץ לרצועת עזה. למרות זאת, באופן מפתיע, היא גם נחשבת לעיר השקטה ביותר מבחינה ביטחונית, יחד עם בית לחם השכנה, בתקופה שלפני 7 באוקטובר אבל גם אחרי מתקפת הפתע של ארגון הטרור מעזה.
המצב בעיר בתקופת הפסח מראה את האתגרים השונים של הצבא במציאות הנוכחית. אתגרי כוח האדם וחלוקת המשימות בין הגדודים השונים, תחושת הביטחון בקרב אזרחי המדינה, והתרחישים הביטחוניים שנשארו גם אחרי 7 באוקטובר. תמונת מצב מבירת חמאס ביו"ש.
בשנתיים האחרונות, ועד לתקופה האחרונה, עיקר הטרור והתבססות של פלוגות מחבלים באיו"ש התמקדו בעיקר במחנות הפליטים שבשומרון – מג'נין, דרך עסכר ובלאטה שבשכם ועד לנור א-שמס שליד טול-כרם. כל זאת כשבגזרת חברון סיכמו הקצינים הבכירים את חודש רמדאן בקול ענות חלושה מבחינת היקף הטרור בגזרה, אחרי שנים נפיצות ומדממות יותר.
את השקט היחסי בבירת חמאס באיו"ש מסבירים קצינים בכירים באוגדה בין היתר בתמונות ההרס העצום שמגיעות מרצועת עזה. לרבים מהתושבים בחברון יש קשרי משפחה ישירים עם תושבי הרצועה. כך, למשל, בחמולות כמו דואק, קוואסמה וג'עברי.
סיבה נוספת נעוצה בהיקף הפעילות הסיכולית של צה"ל באזור, עם יותר מאלף עצורים, בהם מאות מעצרים מנהליים כפעילות מנע, בעיקר של פעילי חמאס מהעיר. במקביל, התיאום הביטחוני עם המנגנונים הפלסטיניים בעיר נמשך, והם עצרו עשרות פעילי חמאס נוספים. התוצאה היא שקט יחסי, שמירת חופש התנועה לפלסטינים בצירים המרכזיים שמצפון לעיר וביטחון יחסי שממנו נהנו משני צדי המתרס.
כל זה היה נכון עד לשבועות האחרונים, אז בוצעו חמישה פיגועים וניסיונות פיגוע שמקורם באזור העיר חברון. אחד מהניסיונות גלש לירושלים, עם מחבלים מחמולת קוואסמה. בינתיים, אין התרעות פתוחות לפיגועים בגזרת חברון, אבל מבחינת המפקדים כאן לא מדובר בבשורה מרגיעה, שכן פיגועים יכולים להתרחש גם בלי מודיעין מוקדם.
פחות מתפללים במערה, פחות חיילים בעיר
לצד הירידה בפעילות הטרור, בחטיבת יהודה מזהים השנה גם ירידה במספר המתפללים היהודים שהגיעו בחג הפסח למערת המכפלה. ימי חול המועד הם חלק מהימים שנקראים "חריג יהודי" – התקופה שבה אולם יצחק שבמערת המכפלה נפתח למתפללים יהודים. לפי נתוני הצבא, הגיעו בממוצע כ-4,500 מתפללים ביום אל מול כ-90 אלף מתפללים שהגיעו במהלך כל חול המועד סוכות, שקדם ל-7 באוקטובר.
מספר המתפללים שמגיעים למערה כשפותחים את אולם יצחק הוא ברומטר לא רע לבחינת תחושת הביטחון האישי של הציבור. אבל בצבא לא ממהרים לטעון שהסיבה לירידה היא המצב הביטחוני ולא החום הכבד. בכל מקרה, טוענים בחטיבה, שהירידה היא בעיקר בקרב המבקרים החרדים ולא מהציבור הדתי-לאומי.
שינוי נוסף שהורגש במהלך החג ברחובות חברון הוא היקף הכוחות שנמצאים בשטח. חטיבת יהודה קיבלה בחג הנוכחי רק שתי פלוגות תגבור לעיר, במקום היקף של גדוד וחצי בעבר. שתי הפלוגות מבסיס הטירונות של חטיבת גבעתי. הסיבה לצמצום של כ-60% ביחס לחגים רגישים קודמים היא השימוש הנרחב של צה"ל בחטיבות השונות בזירה העזתית ומול האיום בלבנון.
העומס על הלוחמים בצה"ל נהיה כה גדול שבבסיסי הטירונות הקימו מנגנון הסמכה וחפיפה מהיר לשילוח פלוגות צעירות, שנמצאות בצבא חודשים בודדים, כדי לתגבר את הגזרות השונות. "הם עברו מספיק תכנים מקצועיים כדי להשתלב במשימות הגנה ועושים זאת טוב, גם אם אין להם עדיין רובאי 07 של לוחם חי"ר", הסבירו בצה"ל.
גם סוג הכוחות שתופסים את הגזרה בשוטף מעיד על האילוצים שצה"ל מתמודד איתם. מסביב לעיר פרוסים גדוד התותחנים הסדיר 402, גדוד "שחף" של פיקוד העורף וגדוד מילואים שכבר טחן 100 ימי תעסוקה מבצעית בערבה, בשיא הלחימה בעזה, והספיק לחזור כבר לקו באיו"ש.
שנה בלי תקופת אימון מסודרת
את הגזרה הרגישה ביותר בחטיבת יהודה, העיר חברון עצמה, תופסים לוחמי גדוד שמשון של כפיר. "רק השבוע מ"פ אצלנו סיים תרגיל נרחב שעשינו בגזרה, הגיע לאחת העמדות כדי להיות עם לוחמיו וזיהה מחבלת שהסתערה לעברו עם סכין. הכוח שלו הגיב בחדות ונטרל אותה והיא נהרגה", סיפר מפקד הגדוד, סא"ל עזריאל.
"בכל לילה אנחנו עושים מעצרים ושיחות אזהרה. תרגלנו גם תרחישי קיצון של המון פלסטיני שעולה בבת אחת ליישובים, עם הזנקה מהירה של עתודות חמושות באמצעי לחימה ומקלעים כדי להגיב בחדות", תיאר המג"ד. "הלוחמים כאן פועלים עם טילי כתף קבועים בכל הסיורים שלהם ועם רימונים נפיצים. לאור אירועי 7 באוקטובר, במילת קוד אחת אני מיד יכול להזניק לפה המון כוחות ניידים".
לפני שהגיעו לחברון, לוחמי שמשון היו שמונה חודשים בקרב הגנה מול חיזבאללה בגבול לבנון. שתי פלוגות מהגדוד גם נלחמו בתוך רצועת עזה במשך שלושה שבועות. בחברון הם צפויים להישאר לפחות עד לקיץ, אלא אם כן תהיינה גזרות אחרות בוערות יותר.
המשמעות: במשך יותר משנה גדוד החי"ר הסדיר לא יצליח לבצע תקופת אימון סבירה ומלאה של מספר שבועות. "אנחנו בכל זאת מצליחים לשמור על כשירות. לאמן אחת לחודש את בעלי המקצוע שלנו כצלפים ומקלענים, לרענן את המפקדים במשימות ניווט והתקדמות בשטח הפתוח. אנחנו גם מנצלים את גבעון חברון לתרגל בין לבין התמודדות עם שטח שדומה ללבנון", טען סא"ל עזריאל.
"כשהיינו בצפון הצלחנו לעשות תרגילי פלוגה באש מלאה במקביל לקו", הוסיף. "אנחנו לא מוותרים על בחני כשירות תקופתיים כדי לוודא שהלוחמים, ובעיקר המפקדים, עומדים בתקן הלחימה שהצבא קבע".