קצין המודיעין לשעבר בכלא גלבוע רב-כלאי ראני באשה, שפוטר הבוקר (שלישי) על ידי השר לביטחון הפנים עמר בר-לב בהמלצת נציבת שב"ס קטי פרי - אחרי שהודה בחקירותיו כי שיבץ סוהרות באגף הביטחוני בעקבות דרישותיו של האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה - הוא אמנם לא הש"ג בפרשת "הסרסור בסוהרות", אך אי אפשר להסתפק בפיטוריו ולומר שבכך היא הגיעה לסיומה.
בעולם מתוקן באשה היה עומד לדין פלילי על מעשיו, לאחר שהודה בחקירת המשטרה כי שיבץ סוהרת מהאגף הפלילי לאגף הביטחוני בכלא גלבוע רק כי מחבל דרש זאת. אלא שהמשנה לפרקליט המדינה שלמה (מומי) למברגר, שקיבל לידיו תיק חקירה עם תשתית ראייתית מבוססת נגד קצין המודיעין וקצינים נוספים בכלא, בחר לכאורה להעלים עין ולסגור את התיקים הפליליים. עד היום ממשיך למברגר לדחות את טענת הסרסור. אלא שלרוע מזלו, כבוד השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, יו"ר ועדת הבדיקה הממשלתית למחדל בריחת האסירים מכלא גלבוע, שקרא את תיק החקירה, כינה בעצמו את מה שהתרחש בכלא כ"סרסור".
ראני באשה כיכב בפרשה הזו, אבל הוא לא הקצין היחיד שעליו הסוהרות התלוננו כי ידע שהן מוטרדות מינית אך לא עשה דבר. הסוהרות מכלא גלבוע סיפרו גם על ניסים פיניש, שכיהן כקצין המודיעין של הכלא לפני באשה. כשאחת הסוהרות ניגשה לקמ"ן פיניש וסיפרה שעטאללה נוגע בה ומטריד אותה, הוא השיב לה: "אל תתייחסי אליו, הוא כל הזמן מבקש שהסוהרת הגבוהה והיפה תבוא לעבוד". הדבר הזה הצליח איך שהוא לעבור מתחת לרדאר המשטרה, שחקרה את פיניש והתיק נגדו נסגר מחוסר אשמה.
בתווך היו גם מפקדי המשמרת שהיו עושי דברו של קצין המודיעין, והם היו אלה שהיו מודיעים לסוהרות: "הקמ"ן דרש אותך באגף של עטאללה", מבלי להתנגד לבקשה ומבלי לדווח עליו. למעשה, מפקדי המשמרת ואנשי סגל נוספים בכלא גלבוע, שידעו בזמן אמת שהקמ"ן דורש לשבץ סוהרות ספציפיות באגף הביטחוני, לא התנגדו לבקשותיו ולא עשו דבר. גם הם היו צריכים לתת על כך דין וחשבון פלילי, אבל בעולם שבו המשנה לפרקליט המדינה למברגר טוען שלא מצא אצל קצין המודיעין את היסוד הנפשי לביצוע עבירה פלילית - אין מה לצפות שקציני המשמרת שמילאו אחר דרישותיו ייתנו על כך את הדעת.
מי שעוד צריך לעמוד ולתת דין וחשבון הוא ראש חטיבת המודיעין לשעבר בשב"ס, ד"ר יובל ביטון, שתחת כהונתו סרסרו קציני כלא גלבוע בסוהרות. באשה טען בעבר, ובצדק, כי ביטון אחראי על הפעלת סוכנים, ובכך רמז שביטון ידע על המתרחש והעלים לכאורה עין. בשירות בתי הסוהר אף הודו לאחרונה באופן רשמי כי "הפעילו" סוהרות חיילות באגפים ביטחוניים כדי להביא מידע מודיעיני, דבר שמעלה שאלות קשות באשר למה ידע בדיוק ד"ר ביטון ומה מידת האחריות שלו בפרשה כמי שעמד בראש חטיבת המודיעין.
מי שעוד חמקו מאחריות בנושא הם באסם קשקוש, שפיקד על כלא גלבוע באותה התקופה, ומקבל טאפש, שהיה מפקד מחוז צפון בשב"ס. קשקוש נחקר במשטרה והתיק נגדו, באורח פלא, נסגר מחוסר אשמה. איך יכול להיות שמחבל מבצע מעשים מגונים בכמה סוהרות, והוא לא יודע דבר? גם אם אין מימד פלילי במעשיו, האם אין שום אחריות פיקודית? לא במקרה של קשקוש.
לאחר התפוצצות הפרשה, קשקוש הועבר לפקד על כלא צלמון ומשם פרש לגמלאות, עם כל תנאי הפנסיה המפנקים, כאילו לא קרה דבר חריג במשמרת שלו. כך גם מפקד המחוז הצפוני מקבל טאפש, שהכחיש את פרטי הפרשה וניסה לטעון בכנסת שלא בטוח שזה אכן קרה. גם מקבל פרש עם פנסיה מפנקת, בזמן שהסוהרות ממשיכות להילחם בפוסט טראומה שהן חוות, כמו גם על האמת שלהן כדי להוכיח את צדקתן.
לפני כמה חודשים ביקשו שלושה פרקליטים, גלעד ארליך וגנית גדות מפרקליטות מחוז מרכז ותהילה גלנטה מפרקליטות מחוז דרום, להעביר מידע לוועדת הבדיקה הממשלתית אודות התנהלות שב"ס באשר לכמה אירועים - פליליים וביטחוניים. בכירי הפרקליטות לא כל כך התחברו לבקשה לדווח וטענו כי אין זה מתפקידם. למורת רוחם של אותם בכירים, הפרקליטים התעקשו ודיווחו לוועדה, אך עצם העובדה שבכירי הפרקליטות ניסו למנוע מאותם פרקליטים להעביר מידע לוועדת החקירה של שב"ס - ממחישה עד כמה המערכת מנסה להגן ולשמור על עצמה.
פרקליט המדינה עמית איסמן פתח מחדש את תיק החקירה לפני כחצי שנה. זה היה צעד חשוב, אך מאז לא נעשו פעולות חקירה משמעותיות, ושוב עולה החשד כי פתיחת התיק נעשתה בשל לחץ תקשורתי. לאיסמן יש הזדמנות להוכיח שרוח חדשה נושבת בפרקליטות, אך השאלה היא אם הוא יבחר שלא להכעיס את למברגר שסגר את התיק, או שיפתיע ויוכיח שחקר האמת הוא נר לרגליו.
כל מי שקרא את תיק החקירה בפרשת "הסרסור בסוהרות" יודע שיש מספר אנשי סגל שהיו צריכים לעמוד לדין פלילי. גם איסמן יודע זאת, השאלה במה יבחר - שלום בית בפרקליטות או חקר האמת. זה כבר לא הולך ביחד.