בג"ץ החליט הבוקר (ה') כי ידון בהרכב מורחב בעתירה המבקשת לבטל את "חוק בן גביר" - השינוי בפקודת המשטרה שהרחיב משמעותית את סמכויותיו של השר לביטחון לאומי.
הדיון הקודם בבג"ץ על "חוק בן גביר", ביוני אשתקד
(צילום: לע"מ)
על פי ההחלטה, הדיון ייערך ב-18 ביוני בהשתתפות השופטים הבאים: ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן (שיעמוד בראש ההרכב), השופט יצחק עמית, השופט נעם סולברג, השופט יוסף אלרון, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין, השופטת גילה כנפי-שטייניץ והשופט יחיאל כשר.
בחודש שעבר, נזכיר, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קראה בתגובתה לעתירה לבטל את הסעיף בחוק שמאפשר לבן גביר להתערב בחקירות. היא הוסיפה כי ללא פרשנות מגבילה מצד בג"ץ - כזו שתוכל למנוע לדבריה פוליטיזציה של המשטרה - יש צורך לבטל את התיקון כולו, שהגדיל משמעותית את סמכויותיו של בן גביר בכל הנוגע להתנהלות המשטרה.
"לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, התיקון יוצר מבנה משטרי לא מאוזן המאפשר פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי ללא ערובות המבטיחות את הפעלת הכוח באופן מקצועי, עצמאי ושוויוני ושמירה על שלטון החוק וזכויות האדם", מסרה היועמ"שית. "על כן, התיקון אינו חוקתי".
לדבריה, "יש לבטל את החלק בתיקון המקנה לשר לביטחון לאומי את הסמכות להתערב בתחום החקירות נוכח הפגיעה הקשה בעצמאות מערכת אכיפת החוק. שאר חלקי התיקון אף הם אינם חוקתיים ודינם בטלות, אלא אם בית המשפט יפרש אותם באופן המבטיח הגנה על זכויות אדם, ומניעת פוליטיזציה של עבודת המשטרה".
התיקון המדובר לפקודת המשטרה, שזכה גם לכינוי "חוק בן גביר", אושר בסוף דצמבר אשתקד עוד לפני השבעת ממשלת נתניהו השישית וכחלק מדרישותיו של בן גביר במשא ומתן הקואליציוני להגדלת סמכויותיו במשרד לביטחון פנים (שאת שמו הוא שינה אחר כך ל"ביטחון לאומי"). בן גביר דרש תחילה סמכות ב"דומה שיש לשר הביטחון על הרמטכ"ל", אך בעקבות הסערה שהתחוללה אז "רוכך" החוק - והגרסה הסופית שלו לא כללה את הכפפת מפכ"ל המשטרה לשר, והודגש בו כי "הדרג הפיקודי העליון במשטרה הוא המפקח הכללי".
לצד זאת החוק הגדיל משמעותית את סמכויותיו של בן גביר. השינוי קבע כי "משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה" וכי "השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה". נקבע בו כי "השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות העבודה, הנחיות כלליות, ומימוש סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה".
בנוגע לחקירות משטרתיות, בתיקון נקבע כי "השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפקח הכללי והמופקדים במשטרה על נושא החקירות, והמפכ"ל יבצע את תפקידיו המפורטים בסעיף לפקודה בהתאם למדיניות שיתווה השר".
נגד התיקון הוגשו לבג"ץ חמש עתירות, על ידי התנועה למען איכות השלטון, האגודה לזכויות האזרח, מפלגת העבודה וחברי הכנסת מיקי לוי ויואב סגלוביץ' ממפלגת יש עתיד וכן ארגון עדאלה. הטיעון המרכזי של העותרים הוא שהתיקון מאפשר לבן גביר להתערב בעבודת המשטרה ובכך פוגע בעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, ויוצר "פגיעה קשה וחמורה" בשורה של זכויות אדם - באופן המחייב לפסול את התיקון.
עו"ד יונתן ברמן, שמייצג את האגודה לזכויות האזרח וארגונים נוספים, טען כי התיקון מכניס שיקולים פוליטיים לתוך החלטות מקצועיות רגישות של המשטרה, וכי משטרה פוליטית, העושה שימוש בכוחה כדי לקדם אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים, היא סממן של משטרים דיקטטוריים. "כוחה של המשטרה והפוטנציאל לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות אדם דורשים הקפדה על כך שהכוח לא יהפוך לבלתי מוגבל", הסביר.
ביוני אשתקד, לאחר דיון ראשון בעתירות, בג"ץ הוציא צו על תנאי למדינה ובו העביר את נטל ההוכחה למדינה - ודרש ממנה להסביר מדוע לא יתבטל התיקון לפקודת המשטרה. ממלא מקום הנשיאה עוזי פוגלמן, והשופטים יצחק עמית ויצחק כשר, הבהירו כבר אז כי "על השר להימנע ממתן הוראות אופרטיביות למשטרה, בין במישרין ובין בעקיפין, והדברים נכונים במיוחד לגבי מחאות והפגנות כנגד השלטון".
