צרפת צפויה לדרוש מישראל הבהרות בעניין השימוש שנעשה בתוכנת "פגסוס" של חברת NSO למעקב אחרי הנשיא מקרון ואישים צרפתים אחרים. זאת לאחר שביום שלישי השבוע חשף ה"וושינגטון פוסט" את שמותיהם של הפוליטיקאים הבכירים ביותר שמספרי הטלפון שלהם מופיעים, לפי הפרסום, ברשימה של 50,000 המספרים שהיו לכאורה, בחלקם לפחות, מטרות פוטנציאליות של התוכנה.
סערת "פגסוס" ו-NSO בעולם – עוד כותרות:
גורמים המעורים בנושא אומרים כי בארמון האליזה קיימת מורת רוח בשל המעורבות הישראלית, וכי כבר התקבלו איתותים לכך שהצרפתים ידרשו הבהרות מישראל שנוגעות לשאלה כיצד קרה שמשרד הביטחון הישראלי נתן אישור לייצוא של סייבר למדינה זרה, ששימש לפגיעה באינטרסים צרפתיים.
כמו כן, יידרשו הבהרות בנוגע לשאלת העתיד: האם ישראל תחזק את הפיקוח על הייצוא הביטחוני בנוגע לסייבר והאם תגביל ייצוא כזה בעתיד. עוד יבקשו הצרפתים לדעת אם ישראל תחקור את NSO סביב הפרשה והאם המידע שעלה כתוצאה מהמעקב הגיע רק ללקוחות או גם לחברת NSO ודרכה לגורמים נוספים בישראל ומחוצה לה.
פרשת הריגול נגד מקרון לא יורדת מהכותרות בצרפת בימים האחרונים. מקרון אמור היה לכנס ישיבת קבינט מיוחדת שתעסוק בנושא בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים.
גנץ על סערת "פגסוס": "נלמד את הדיווחים"
(צילום: שבוע הסייבר אוניברסטת תל אביב)
בתוך כך, שר הביטחון בני גנץ אמר בפגישה עם חברי סיעת מרצ כי מערכת הביטחון לומדת בימים אלו את נושא NSO, והדגיש כי מערכת הביטחון מאפשרת רישיונות ייצוא לסייבר אך ורק לצורכי ביטחון או מניעת פשיעה.
שר הביטחון ציין כי הוא ערך ישיבות עם פורום ייעודי במשרד הביטחון עוד בתחילת תפקידו, והדגיש את חשיבות השמירה על זכויות אדם במסגרת עסקאות מכירת נשק.
ב-NSO, נזכיר, הכחישו את הפרסומים בנושא "פגסוס" - וכך גם את הטענה שמקרון היה יעד של התוכנה. בחברה מסרו לאחרונה בהתייחס לפרסומים השונים: "עמנואל מקרון, המלך מוחמד השישי וטדרוס גברייסוס אינם ומעולם לא היו יעדים של פגסוס. כל פקידי הממשל הצרפתים והבלגים או הדיפלומטים שהוזכרו ברשימה - אינם ומעולם לא היו יעדים של פגסוס. המספרים ברשימה לא קשורים לקבוצת NSO, והם מעולם לא היו. זוהי אינה רשימה של יעדים או יעדים פוטנציאליים של לקוחות NSO, וההסתמכות המתמשכת שלכם על הרשימה הזו ועל הקשר בין אנשים ברשימה הזו לבין יעדי ריגול פוטנציאליים היא שגויה ומטעה".
