הליכוד - שש נשים. הציונות הדתית - שלוש נשים. ש"ס - אפס נשים. יהדות התורה - אפס נשים. התוצאות המסתמנות בבחירות לכנסת ה-25 מגלות כי בקואליציה המיועדת של הגוש שבראשו עומד יו"ר הליכוד בנימין נתניהו יהיו רק תשע נשים לעומת 30 בקואליציה של הכנסת היוצאת. "ייצוג הנשים בישראל יחזור עשרות שנים לאחור", אמרה מנכ"לית שדולת הנשים, עינת פישר-לאלו.
הנתונים על ירידה משמעותית במספר החברות בקואליציה העתידית מציגים ייצוג מטריד לאזרחיות ישראל שמהוות יותר ממחצית מהאוכלוסייה. מעבר לאוטופיית שוויון הזכויות וההזדמנויות שרק הולכת ומתרחקת, נראה כי בכנסת הבאה לא יהיו מספיק פרלמנטריות שיוכלו לקדם צרכים, אינטרסים ומטרות של נשים בשולחן מקבלי ההחלטות.
"שתי מפלגות גדולות ומשמעותיות פועלות ללא ייצוג נשים ותוך הדרתן המלאה מהזירה הפוליטית", אמרה מנכ"לית שדולת הנשים פישר-לאלו. "לייצוג נשים בכנסת ובממשלה יש השפעה דרמטית על מדיניות הממשלה, על חקיקה, על ההחלטות שמתקבלות ועל חיי היום יום של כולנו. כאשר 51% מהאוכלוסייה זוכה לתת-ייצוג, אינטרסים מהותיים הנוגעים לזכויות נשים, חירויותיהן ומעמדן, לא צפויים לקבל מענה או התייחסות ממשלתית".
לדברי פישר-לאלו, ההיסטוריה הישראלית מוכיחה כי מרבית החקיקה המשמעותית לקידום זכויות נשים בתחום התעסוקה ופערי השכר, ההטרדות המיניות, המאבק באלימות וקידום השוויון, קודמה על-ידי נשים, חברות כנסת מכל הקשת הפוליטית, שהאמינו בשוויון מגדרי ואשר הביאו את הנושאים האלו לקדמת הבמה, לעיתים אל מול התנגדות עיקשת.
"על שולחנה של הממשלה והכנסת היוצאת נותרו מספר לא מבוטל של רפורמות ושל תהליכי חקיקה בעלי משמעות אדירה לזכויות ומעמד הנשים בישראל ולמאבק באלימות נגד נשים, אשר קיים חשש לגבי השלמתם בהרכב הממשלה המסתמן. לא רק שייצוג הנשים נמוך, אלא גם שחלק גדול מחבריה ומחברותיה הביעו את התנגדותם אליהם במפורש", אמרה מנכ"לית השדולה.
עם הסעיפים שאותם מתארת פישר-לאלו נמנים הצטרפות ישראל לאמנה הבינלאומית למאבק באלימות במשפחה ובאלימות נגד נשים ("אמנת איסטנבול") וכן הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית שנמצאת בהליך חקיקה בהובלת עמותת "רוח נשית" ואשר עוררה התנגדות בקרב חברי וחברות הכנסת מקרב הקואליציה המיועדת.
עוד על המדוכה: הצעת חוק האיזוק האלקטרוני שיכולה להציל את חייהן של אלפי נשים ושאושרה בקריאה ראשונה בימיה האחרונים של הכנסת היוצאת, אישור "חופשת לידה" נפרדת לאבות שאושרה עקרונית ואמורה הייתה לחולל מהפכה במקומם של גברים ונשים בבית ובשוק התעסוקה והצעת החוק להחמרת הענישה על השחתת שלטים עם תמונות נשים שאושרה בקריאה ראשונה.
לסיכום ציינה פישר-לאלו כי "תמונת המנדטים והרכב הממשלה הבאה טרם התבהרו, אך אין ספק שייצוג הנשים המזערי בקואליציה המסתמנת מהווה קריאת השכמה לכל מי שמאמין ומאמינה בשוויון והוא האתגר המשמעותי, עבור כולנו, לעיצוב פניה של ישראל בשנים הקרובות. יש לקוות כי יהיו מי שיישאו גם את הדגל הזה בכל ממשלה שתקום".
"הממשלה החדשה לא תקדם את החוק"
תמר שוורץ, מנכ"לית עמותת "רוח נשית", אמרה: "אנחנו מנסות כבר שבע שנים לקדם את החוק למניעת אלימות כלכלית, מצב שפוגע במשפחות רבות בישראל ואינו רשום בלשון מגדרית, וכל מה שהוא מבקש זה שמי שנפגע מאלימות כלכלית יוכל לתבוע תביעה אזרחית, והחוק הזה תקוע לקראת קריאה שנייה. בציונות הדתית התנגדו לו בעבר, ולהערכתי כעת הממשלה החדשה לא תקדם את החוק הזה, ומי שישלמו את המחיר הן אלו שחיות את הגיהינום הזה בבתיהן".
הדס בן אליהו, מנהלת מדעית של יודעת - מרכז ידע נשים ומגדר במכון ון ליר בירושלים, אמרה בהתייחסה לתוצאות הבחירות המסתמנות: "בהשוואה לכנסת היוצאת יהיו עכשיו פחות חברות כנסת. בממשלה היוצאת מכהנות תשע שרות, כמה נשים יכהנו בממשלה שתקום? ומעבר למספרים, מי יפעל בכנסת ובממשלה למען זכויות נשים ושוויון מגדרי בישראל? לא רק שמספר הנשים הצטמצם, חלק נכבד ממי שפעלו בשנים האחרונות לקידום נושאים קריטיים לחיי נשים בישראל נדחקו אל מחוץ לזירה הפוליטית או לעמדות השפעה בה".
רבקה נוימן, מנהל האגף לקידום מעמד האישה בארגון ויצו, אמרה: "אנחנו חוששות לכל הנושאים של הפקעת זכות האישה לביטחון על גופה, החל מהפלה, פונדקאות ואלימות, אלימות מינית, חוקים לגבי נשים בשוק העבודה, זכויות בזמן היריון ואחרי לידה - מגוון נושאים שוויצו עוסקת בהם".
נוימן אמרה עוד: "הרבה נשים פורשות משוק העבודה כי במציאות הנוכחית לעבוד ולגדל ילדים מאוד קשה בארץ, ועכשיו הקושי יישמר, לא יהיו הקלות. היינו רוצות שהמדינה תיקח אחריות על ילדים בגילי 0 עד 3, כי היום חוק חינוך החובה הוא מגיל 3 ומעלה. יהיה קשה לדאוג לעניין הזה אם סדרי העדיפויות ישתנו ואם תקציבים ילכו למקומות אחרים בגלל הסכמים קואליציוניים כדי לרצות אינטרסים וקהלים אחרים.
"בשורה התחתונה, כשאת לא נוכחת את גם לא קיימת במקומות שבהם מחולקים תקציבים ומקודמים חוקים בהכתבת סדרי עדיפויות למשרדי ממשלה. זה מאוד מאוד מדאיג. אם קידמנו את נושא ועדות ההפלה, שיהיה יותר הומני ופחות דרקוני - גם זה עלול להשתנות כדי לרצות שותפים קואליציוניים וזו הדאגה הגדולה שלנו".
"חרדה להשלכות על מעמד האישה"
חנה רדו, נשיאת סופרסונס ויו"ר קבוצת "תשעשרה", אמרה: "פוליטיקה בצד - ימין/שמאל בצד - אנחנו בחושך. אחרי שהייתה לנו ממשלה הכי שוויונית עד כה, עם ישראל בחר בגברים. נשים צעירות ומבוגרות, גברים צעירים ומבוגרים - כולם בחרו בגברים. עם ישראל לא רוצה נשים מנהיגות, עם ישראל לא רוצה שוויון מגדרי וחברתי".
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אמרה: "הייצוג המזערי של נשים בכנסת הנוכחית הוא בלתי נתפס ומהווה סכנה של ממש עבור הביטחון האישי של נשים בחברה הישראלית. העובדה שיש מפלגות שחוסמות כניסת נשים, מהווה השתקה, מחיקה והתעלמות מצרכים ומקולות של מחצית מהאוכלוסייה. אני חרדה להשלכות שעלולות להיות להרכב הכנסת הנוכחית על מעמד האישה, על יכולתה לממש את זכויותיה בביטחון מלא ועל עתיד החברה הישראלית".
עיתונאית "ידיעות אחרונות" מרב בטיטו אמרה במשדר המיוחד של אולפן ynet בתגובה לירידה הדרמטית במספר הנשים בכנסת הבאה: "הקואליציה המסתמנת היא קואליציה של גברים. חבל שבירכתי הליכוד מוצאים את הנשים במקומות האחרונים. בקואליציה יהיה שר בכיר בשם סמוטריץ' שמתנגד להפלות, שיהיה לנו בהצלחה".
העיתונאית חן ארצי-סרור, גם היא מ"ידיעות אחרונות", אמרה: "אפשר להגיד המון דברים על הממשלה המסתמנת, אבל דבר מובהק שאמור להטריד לפחות 50% מהאוכלוסייה זאת העובדה שאנחנו הולכים לקואליציה הכי גברית שהייתה פה אולי יותר מעשור. לא תמיד ייצוג של נשים מבטיח זכויות נשים, אבל אנחנו מבינות שיש משמעות למסה ולתנועה החדה.
"שילוב הצירים של ממשלה מאוד גברית ומאוד שמרנית זו בהחלט נורה אדומה מהבהבת. זה לא אומר שמחר בבוקר צריך להחביא נשים בעליות הגג כפי שמבכים היום ברשתות החברתיות, אבל בהחלטה המשמעות היא שחיקה מתמדת שתבוא לידי ביטוי גם בדברים הכי קטנים כמו איך מטפלים בנו בחדרי מיון, איזה סוג תרופה תעבור בסל התרופות ומי יכתוב את ספרי הלימוד שלנו".
ארגון "קולך" מסר: "מבלי להתייחס לעמדה פוליטית, מצער ועצוב לחזות במספר הנשים הנמוך בכנסת הקרובה - שיא שלילי זה שנים, ובעיקר לאחר שנה שבה נהנינו מייצוג נשי מורחב בממשלה, והישגים רבים שנרשמו בנושא דת ומדינה - מספר גבוה של ממונות במועצות דתיות, יישום חוק המקוואות, פתיחת תפקידים לנשים ותקצוב משיבות הלכה ברשויות המקומיות. בהיעדר ייצוג נשי ומחויב לשוויון מגדרי, קיים חשש כבד לביטול ההישגים הללו ונסיגה בהתקדמות המהפכנית ובשיח החדש שנוצר במקומן של נשים דתיות בקהילה בפרט, ובחברה הישראלית בכלל".
בהכנת הכתבה השתתפו אלכסנדרה לוקש ושרון כידון