ב"ניו יורק טיימס" חשפו הלילה (בין ראשון לשני) פרטים חדשים סביב תחקיר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, בכתבה נרחבת שעוסקת בשורת המחדלים.
בכתבה, שעליה חתום גם עיתונאי ynet ו"ידיעות אחרונות" רונן ברגמן, צוין כי ב-03:00 לפנות בוקר של יום המתקפה ראש השב"כ רונן בר עדיין לא הצליח לקבוע אם מה שקורה ברצועה הוא רק עוד תרגיל צבאי של חמאס. במטה השב"כ היו במשך שעות במעקב אחר פעילות חריגה של חמאס ברצועת עזה באמצע הלילה, אך הם הניחו שמדובר בתרגיל לילי בלבד.
עדויות מחבלים שנתפסו
(צילום: דובר צה"ל)
הכותרת
מחבלים, הברחות וחטופים: מאחורי איום המנהרות ברצועת עזה / רון בן ישי
23:41
שיקול הדעת שלהם באותו לילה עשוי היה להיות שונה, לפי ה"ניו יורק טיימס", לו היו מאזינים לרשת מכשירי הקשר הטקטיים לטווח קצר של מחבלי חמאס - אבל המודיעין הישראלי הפסיק לצותת לרשתות הללו שנה קודם לכן, כי אחרי שהן לא הניבו דבר זמן רב ולנוכח מידע שהגיע ממקורות אחרים, היו שראו בכך בזבוז מאמץ. ככל שחלף הזמן באותו לילה, חשב ראש השב"כ שחמאס עשוי לנסות לבצע תקיפה בקנה מידה קטן. הוא דן בדאגותיו עם המפקדים הבכירים והורה לצוות "טקילה" - קבוצה של כוחות עילית ללוחמה בטרור - להתפרס בגבול הדרומי.
לפי שלושה גורמי ביטחון ישראליים, כמעט עד תחילת מתקפת הטרור איש לא האמין שהמצב חמור מספיק כדי להעיר את ראש הממשלה בנימין נתניהו. אלא שתוך שעות ספורות נקלעו כידוע הלוחמים לקרב עם אלפי מחבלי חמאס שחדרו לשטח ישראל. לפי ה"טיימס", קהילת המודיעין נכשלה לחלוטין במאמצי איסוף המודיעין בעיקר בגלל יהירות והנחה מוטעית שחמאס מורתע. למחבלים, שחולקו ליחידות שונות עם מטרות ספציפיות, היה מידע מדויק על הבסיסים הצבאיים של ישראל ועל יישובי העוטף.
בכתבה מתואר כיצד אנשי מערכת הביטחון ניסו במשך חודשים להזהיר את נתניהו כי הכאוס הפוליטי שנגרם כתוצאה מקידום המהפכה המשפטית מחליש את ביטחון ישראל ומחזק את אויביה, אך ראש הממשלה העדיף בכל זאת לקדם את החקיקה. לפי גורמים ישראליים, בחודש יולי הוא הוא אף סירב לפגוש מפקד בכיר שהגיע למסור אזהרה על איום בהתבסס על מידע מודיעיני מסווג.
כמו כן, נכתב, בישראל לא העריכו נכונה את האיום שהציב חמאס במשך שנים, בעיקר בזמן שלפני מתקפת הפתע. ההערכה הרשמית של המודיעין הישראלי ושל המועצה לביטחון לאומי מאז מבצע "שומר החומות" במאי 2021 הייתה שלחמאס אין כל אינטרס לפתוח במתקפה שעלולה להוביל לתגובה הרסנית מצד ישראל, כך לפי חמישה אנשים המעורים בנושא. במקום, המודיעין הישראלי העריך כי חמאס מנסה לעורר אלימות ולהפעיל תאי טרור נגד ישראלים בגדה המערבית.
נתניהו ואנשי מערכת הביטחון היו בטוחים כי איראן וחיזבאללה מהווים את האיום החמור ביותר על ישראל, מה שהסיט את תשומת הלב והמשאבים מהתמודדות עם חמאס. בסוף ספטמבר אמרו גורמים ישראלים בכירים ל"ניו יורק טיימס" כי הם מודאגים מכך שישראל עלולה להיות מותקפת בשבועות או בחודשים הקרובים בכמה חזיתות על ידי מיליציות שנתמכות על ידי איראן, אך לא הזכירו את האפשרות שחמאס ייזום בעצמו ולבדו מלחמה עם ישראל מרצועת עזה. כמו כן, סוכנויות ביון אמריקניות צמצמו משמעותית בשנים האחרונות את איסוף המידע המודיעיני על חמאס ותוכניותיו, מתוך הערכה שהארגון מהווה איום אזורי שישראל מתמודדת עמו היטב.
נתניהו במסיבת העיתונאים
(צילום: לע"מ)
היהירות בקרב גורמים מדיניים וביטחוניים ישראלים שכנעה אותם שהעליונות הצבאית והטכנולוגית של המדינה על חמאס תשאיר את ארגון הטרור בשליטה. "הם הצליחו לרמות ופגעו בניתוח שלנו, במסקנות שלנו ובהבנה האסטרטגית שלנו", אמר ד"ר אייל חולתא, היועץ לביטחון לאומי לשעבר, במהלך דיון בשבוע שעבר במסגרת צוות חשיבה בוושינגטון. "אני לא חושב שיש מישהו שהיה מעורב בנושא עזה שלא צריך לשאול את עצמו מה החלק שלו בכישלון האדיר הזה".
ברוס רידל, אנליסט בכיר לשעבר ב-CIA בתחום המזרח התיכון, אמר ל"ניו יורק טיימס" כי נתניהו שילם על כך שהתמקד באיראן כאיום הקיומי על ישראל, תוך התעלמות מ"האויב בחצר ביתו". לדבריו, "המסר של נתניהו לישראלים היה שהאיום האמיתי הוא איראן, ושעם כיבוש הגדה המערבית והמצור על עזה הנושא הפלסטיני אינו מהווה עוד איום על ביטחון ישראל. כל ההנחות הללו התנפצו ב-7 באוקטובר"
התעלמו מהאזהרות
לפי שלושה גורמים ביטחוניים בישראל ששוחחו עם ה"ניו יורק טיימס", שני קצינים בכירים הגיעו לכנסת כדי להזהיר מפני איומים דחופים ב-24 ביולי, היום שבו עבר סופית במליאה החוק לביטול עילת הסבירות. אחד מהם היה ראש אמ"ן, אלוף אהרון חליוה, שבתיקו היו מסמכים מסווגים ביותר שפירטו את שיקול דעת של גורמי המודיעין - ולפיו הכאוס הפוליטי מחזק את אויבי ישראל.
מסמך אחד קבע כי מנהיגי "ציר ההתנגדות" - איראן, סוריה, חמאס, חיזבאללה והג'יהאד האיסלאמי - האמינו שזהו רגע של חולשה ישראלית ולכן זה "הזמן להכות". באחד המסמכים נכתב כי מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה אמר כי יש צורך להיערך למלחמה גדולה.
חליוה התכוון לומר לראשי הקואליציה שהסערה הפוליטית יוצרת הזדמנות לאויבי ישראל לתקוף, במיוחד אם פחות מילואמיקים יתייצבו לשירות. רק שני חברי כנסת הגיעו לשמוע את התדריך שלו, והחקיקה כידוע עברה. במקביל, הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי ניסה להעביר את אותן אזהרות לנתניהו. ראש הממשלה סירב לפגוש אותו, אמרו הגורמים. מלשכת נתניהו לא נמסרה תגובה בעניין זה.
אזהרות אלו התבססו במידה רבה על שורת הפרובוקציות שביצע חיזבאללה בחודשים האחרונים בגבול הצפון. גורמים ישראלים העריכו כי חיזבאללה מתכונן למתקפה מתואמת נגד ישראל, אך לא כזו שתביא למלחמה כוללת. חששותיהם של הבכירים גברו במהלך אוגוסט וספטמבר, והרמטכ"ל הלוי פרסם את חששותיו בפומבי. "אנחנו חייבים להיות מוכנים יותר מתמיד לעימות צבאי רב-זירותי ולסכסוך צבאי נרחב", אמר במהלך טקס צבאי ב-11 בספטמבר, שבועות ספורים לפני מתקפת הטרור הרצחנית.
תיעוד מחקירה של מחבל
(צילום: דובר צה"ל)
גם שב"כ הזהיר פעמים רבות מפני איום קרוב בגבול הצפון, וראש הארגון רונן בר אמר באחד מנאומיו כי "מהתחקירים שאנחנו עושים ניתן לומר היום שחוסר היציבות הפוליטית והפילוג הגובר מהווים זריקת עידוד למדינות ציר הרשע, לארגוני הטרור ולמפגעים הבודדים".
ממשלתו של נתניהו התעלמה גם מהאזהרות של שכנותיה. בתור האפוטרופוס של המקומות הקדושים למוסלמים בירושלים, ירדן הייתה באופן מסורתי מתווך חשוב בין הפלסטינים לממשלה הישראלית במתחם במסגד אל-אקצא. חמאס אף אמר כי הוא פתח במתקפה החודש בין השאר כ"נקמה" על מעשיה של ישראל באל-אקצא. לפי שני גורמים ערבים שמעורים בפרטים, הממשלה שהקים נתניהו בסוף דצמבר הייתה הרבה פחות קשובה לאזהרותיה כי האירועים באל-אקצא מעוררים סנטימנט בשטחים הפלסטיניים שעלולים להוביל לאלימות.
הפוקוס השגוי
אנשי מערכת הביטחון צדקו בנוגע למתקפה קרובה, אולם להתמקדות האינטנסיבית שלהם בחיזבאללה ובאיראן הייתה השפעה טרגית - והרבה פחות תשומת לב הוקדשה לאיומים מעזה.
בכתבה ב"ניו יורק טיימס" מצוין כיצד תחת ארבעה ראשי ממשלה שונים, ישראל החליטה שוב ושוב שכיבוש מחדש של עזה וריסוק חמאס יעלה ביותר מדי חיים ויגרום נזק רב מדי למוניטין הבינלאומי שלה. ישראל ידעה שחמאס, שאיראן תומכת בה באמצעות מימון, אימונים ונשק, מתחזק עם הזמן, אבל בכל זאת חשבה שתוכל להכיל אותו באמצעות רשת ענפה של מרגלים, כלי מעקב מתוחכמים שיספקו אזהרות מוקדמות על מתקפה ומערך ביצורים בגבול - כדי להרתיע מפני תקיפה קרקעית. הם גם הסתמכו כמובן עם כיפת ברזל ליירוט הרקטות מעזה.
האסטרטגיה אכן נשאה פרי במשך שנים רבות, שבמהלכן ההשקעה של ישראל בחדירת המעגל הפנימי של חמאס בעזה אפשרה לה לחשוף את תוכניות התקיפה של הארגון והובילה מדי פעם להתנקשות במנהיגיו.
חיזוק חמאס
בפומבי, נתניהו השתמש ברטוריקה בוטה נגד חמאס. סיסמת הבחירות שלו ב-2008 הייתה כידוע "חזק נגד חמאס", ובסרטון קמפיין אחד באותה תקופה הוא התחייב: "אנחנו נסיים את העבודה ונפיל את משטר הטרור של חמאס". עם זאת, עם הזמן הוא ראה בחמאס דרך לאזן את הכוח מול הרשות הפלסטינית.
בכירים לשעבר בישראל ומקורבים לנתניהו אמרו ל"ניו יורק טיימס" כי נתניהו אמר לעוזריו לאורך השנים כי רשות פלסטינית חלשה תביא להפחתת הלחץ על ישראל לעשות ויתורים לפלסטינים במשא ומתן מדיני אפשרי. גורם רשמי בלשכת נתניהו הכחיש שזו הייתה מדיניותו. בכל מקרה, אין ספק שגורמים ישראלים ראו בחמאס איום אזורי, ולא ארגון טרור עולמי כמו חיזבאללה או דאעש. לדעה זו הייתה שותפה גם ארה"ב, וסוכנויות הביון האמריקניות הקדישו מעט משאבים לאיסוף מודיעין על הארגון.
חלקים מסוימים בממשל האמריקני אף האמינו שניתן לגייס פעילי חמאס כמקורות מידע על ארגוני טרור שנחשבים כמאיימים יותר עבור וושינגטון. ג'ונתן שנצר, לשעבר פקיד במשרד האוצר האמריקני וכיום סגן נשיא בכיר ב"קרן להגנה על דמוקרטיות", נזכר בפגישה שקיים ב-2015 עם גורמי מודיעין אמריקנים בנושא פעילי חמאס שנמצאים בתוך ארה"ב. במהלך הפגישה, הוא נזכר, אמרו לו הגורמים כי הם מנסים להפוך את פעילי חמאס ל"נכסים" במאבק נגד דאעש.
הגדר ה"בלתי עבירה"
בישראל האמינו בתוקף שהגדר בגבול הרצועה - קיר בטון באורך של כמעט 40 קילומטרים מעל ומתחת לאדמה שבנייתו הושלמה ב-2021 - יחסום באופן הרמטי את עזה. הייתה גם מערכת מעקב בגבול שהתבססה כמעט אך ורק על מצלמות, חיישנים ומערכות "רואה-יורה" המופעלות מרחוק, אמרו ל"ניו יורק טיימס" ארבעה קצינים בכירים בצה"ל.
בכירים בצה"ל האמינו כי השילוב של הגדר ומערכות מעקב מרחוק ומקלעים יגרמו לכך שלא ניתן יהיה להסתנן לישראל, מה שיפחית את הצורך בהצבת כמות גדולה של חיילים בבסיסים. אבל המתקפה של חמאס חשפה את השבריריות של הטכנולוגיה הזו. ארגון הטרור השתמש במל"טים מתאבדים שפגעו באנטנות הסלולריות ובמערכות הירי מרחוק שהגנו על הגדר בין עזה לישראל.
תיעוד של חמאס מחדירתו לישראל
כדי לעקוף את טכנולוגיית המעקב החזקה של ישראל, מחבלי חמאס אכפו משמעת ביטחון מידע קפדנית בנושא הטלפונים הנייידים - ואנשיו לא השתמשו בהם כדי לשוחח אחד עם השני. לפי גורם אירופי, "זה איפשר להם להוציא לפועל את המתקפה מבלי להתגלות". סביר להניח שחמאס חילק את המחבלים שלו לתאים קטנים יותר, וכל אחד אומן רק למטרה מסוימת. בכך, חלקם כלל לא הבינו את היקף המתקפה ולא יכלו למסור מידע במידה שייתפסו, אמר הגורם האירופי.
ייתכן שחמאס למד משמעת מבצעית זו מחיזבאללה, שבשדה הקרב מחלק את אנשיו ליחידות קטנות של חברים או קרובי משפחה, לפי גורמים לבנוניים שקשורים לארגון. אם אנשי חיזבאללה מדברים בטלפונים סלולריים כדי לתאם פעולות צבאיות, הם משתמשים בשפת קוד ומדברים על זיכרונות ילדות, למשל - לבקש להיפגש במגרש שבו שיחקו פעם יחד.
חמאס טען כי 35 מל"טים לקחו חלק במתקפת הפתיחה, בהם "זווארי" - מל"ט עמוס בחומרי נפץ. "התחלנו לקבל הודעות שיש פשיטה על כל קו", העידה תצפיתנית שהייתה בבסיס אוגדת עזה ביום הפלישה בשיחה עם "המקום הכי חם בגיהנום". "בכל קו נכנסו קבוצות עצומות של מחבלים. לכוחות לא היה זמן לבוא ולעצור את זה. היו אין ספור מחבלים, משהו פסיכוטי, ופשוט אמרו לנו שהברירה היחידה שלנו היא לקחת את הרגליים ולברוח על החיים שלנו".
בשיחה עם חוקרים צבאיים כשבועיים לאחר המתקפה, העידו חיילים שניצלו כי האימונים של חמאס היו כה מדויקים עד שהם פגעו בשורה של מצלמות ומערכות תקשורת, כך ש"כל המסכים שלנו נכבו כמעט באותה שנייה בדיוק". התוצאה הייתה עיוורון כמעט מוחלט בבוקר מתקפת הטרור. בבוקר שאחרי מצאו חיילים מכשירי קשר ידניים על גופותיהם של חלק ממחבלי חמאס - אותם מכשירי קשר שגורמי המודיעין הישראלים החליטו לפני שנה שאין טעם להקשיב להם.
