באופוזיציה אומרים "לא", בקואליציה ממשיכים לעסוק בקידום המתווה החד-צדדי ל"ריכוך" המהפכה המשפטית שלפיו נציגיה יוכלו למנות את שני השופטים הבאים בבית המשפט העליון. על-רקע הביקורת בתוך הליכוד על המהלך שצפוי להיות מובא לאישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, יצביעו בצהריים (שני) הח"כים של המפלגה בישיבת הסיעה על הנוסח המעודכן. באופן חריג, ישיבת הסיעה כולה סגורה לתקשורת. ynet העביר בשידור חי הצהרות של ראשי הסיעות האחרות בכנסת.
יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ התייחס למתווה בפעם הראשונה בישיבת סיעתו. "למה נתניהו מוכן לפרק את הדמוקרטיה בשביל לבחור שני שופטים? זו טקטיקה - החרבת הדמוקרטיה בשיטת הסלאמי כדי להקטין את המחאה הציבורית, הכלכלית והבינלאומית. קודם ניקח את השופטים - אחר כך את כל אדני הדמוקרטיה", אמר גנץ. "מה שעל הפרק זו לא פשרה חד-צדדית – זו התנתקות חד-צדדית מהדמוקרטיה וערכי מדינת ישראל.
"אין כזה דבר פשרה חד-צדדית, בפשרה יש צד שמתפשרים איתו. המחנה הממלכתי ואני דוחים את הצעת הקואליציה באופן חד וברור וקוראים לעצור הכול, ולהיכנס להידברות על בסיס מתווה הנשיא. לדון ברפורמה כוללת ולא בהפיכה משטרית בשלבים. אני מודיע, שגם אם תופסק החקיקה בפגרה, לא ניכנס לחדר כשהוועדה לבחירת שופטים לא מונחת על שולחן הדיונים. לא יהיה שיח על הסכמות בנפרד, כשבחירת השופטים היא פוליטית וחד-צדדית. זה הכול או כלום".
גנץ אמר עוד: "האמירה שבחירת שופטים באופן פוליטי תגביר את האמון במערכת המשפט תלושה מהמציאות. שופטים שיבחרו בשליטה פוליטית לא יזכו באמון הציבור. אני קורא לכל משפטן הגון להסיר את מועמדותו לתפקיד שופט בעליון אם החקיקה תעבור, ולא להסכים להתמנות כשאות קין פוליטי על מצחו ועל פסיקותיו. לא להסכים להתמנות כשופט מטעם הקואליציה - במקום כשופט של מדינת ישראל. כשנחליף את הממשלה נתקן ונאזן מחדש את השיטה לבחירת השופטים ונשיא בית המשפט העליון.
"מתנות, נבצרות, התגברות, השתלטות על בחירת שופטים ויועמ"שים, השתלטות על מח"ש, השתלטות על ועדת הבחירות, השתלטות על המשטרה, חוק צרפתי, חוק לדרעי, חוק להשתמטות. לא מאבק ביוקר המחיה ולא משילות. לא איראן, לא רמדאן ולא בית לבן. סדר העדיפויות של הממשלה הזו מסוכן. אנחנו בתהליך של התנתקות חד-צדדית בין חלקי העם והתרחקות מסוכנת מהברית שלנו עם ארצות הברית שמבוססת על ערכים משותפים. אני מודה שאני מפחד לחשוב מה יהיה ביום הזיכרון הזה ואני קרוב להתחנן בפני נתניהו שיעצור. את שנת ה-75 נציין באווירת אבל וקרע נוראי. במקום להפוך אויב לאוהב, אנחנו הופכים אוהב לאויב. חייבים לעצור את האסון, עצרו את מלחמת האחים".
יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד, שהודיע כבר בבוקר בריאיון ל-ynet radio על התנגדותו למתווה, אמר בישיבת סיעת יש עתיד: "הקואליציה החליטה בלילה שהיא מעבירה את החקיקה שתאפשר לה לשלוט בוועדה למינוי שופטים. הם ימנו את הנשיא הבא של בית המשפט העליון. במקום שופטים, יהיו להם שפוטים. זו לא פשרה, זו השתלטות פוליטית עוינת על מערכת המשפט. זה מה שהם תכננו מהרגע הראשון. זה מה שהזהרנו מפניו מהרגע הראשון.
"הוועדה לבחירת שופטים היא המוקד של ההפיכה המשטרית שהם מחוללים כאן. אם הם שולטים בשופטים, אז אין הפרדת רשויות, ואין בית משפט עצמאי, וישראל היא לא דמוקרטיה. הממשלה אמרה לנו הלילה, אנחנו נעשה מינויים פוליטיים לבית המשפט העליון, אנחנו נוודא שבית המשפט הופך למשרת כנוע של השלטון, אנחנו נדרוס את כולכם, ואז נשב לדבר אתכם על זה שנדרסתם".
לפיד הוסיף: "ברגע שיעבור השינוי בוועדה למינוי שופטים, אנחנו נעתור נגדו לבג"ץ. הבסיס לעתירה יהיה פשוט: אם החוק הזה עובר, ישראל מפסיקה להיות מדינה דמוקרטית. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. המחנה הליברלי פשוט לא מוכן לחיות במדינה לא דמוקרטית. מאות אלפי פטריוטים ישראלים ימשיכו לצאת לרחובות. אנחנו נמשיך להיאבק פה בכנסת. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. הודענו מהיום הראשון שאנחנו בעד הידברות, הודענו שאנחנו מקבלים את מתווה הנשיא. אבל לא נשתף פעולה עם תרגילים ריקים של יחסי ציבור".
יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן אמר בישיבת סיעתו: "המתווה המרוכך של הקואליציה הוא לא יותר מתרגיל הונאה שעומד בסתירה לכל הערכים הליברליים-הדמוקרטיים של מדינת ישראל. הבסיס היחידה זה מתווה הנשיא והקפאת כל תהליכי החקיקה בכנסת, שום דבר אחר. חייבים להבין שכל ההצעות של החקיקה שמובילה הקואליציה זה שלב בדרך למדינת הלכה".
ליברמן אמר עוד: "אני קורא לשופטי בית המשפט העליון לפסול את כל החקיקה המטורללת, כולל 'חוק דרעי 2', 'חוק המתנות' ו'חוק הנבצרות'. דינם של החוקים האלה פשוט להיפסל וחייבים לפסול אותם. אנחנו מוכנים עם הבג"צים שלנו ונגיש אותם ברגע שהדבר הזה יקרה. על כל הגופים הרשמיים הממלכתיים לנקוט עמדה - ברגע שאנחנו מגיעים למשבר חוקתי, קודם כל מצייתים לפסיקת בית המשפט העליון". יו"ר נעם ח"כ אבי מעוז אמר: "הרפורמה המשפטית לא תביא את התוצאה הרצויה".
יו"ר מפלגת העבודה ח"כ מרב מיכאלי תקפה: "הממשלה הזאת - כמו גנבים בלילה, בשעה שתיים לפנות בוקר שלחה מתווה מעודכן להשתלטות סופית של נתניהו על בית המשפט העליון. לא עוד שופטים שמרנים או אקטיביסטים - מעכשיו יש קטגוריה חדשה: שופטים פוליטיים, שופטים מטעם. ואני אומרת שופטים, כי שופטות ברור לכולנו שלא ימונו, הן תישלחנה הביתה ללדת ילדים. זה לא מתווה פשרה ולא מתווה ריכוך – זה הונגריה ופולין על סטרואידים.
"זה ההפך הגמור מעיקרון הפרדת רשויות. זו פוליטיזציה מוחלטת של הרשויות. 'פשרה' או 'ריכוך' הן מילים של עוד ספין ממכונת הספינים הקבועה של נתניהו ואסור ליפול בפח הזה. מי צריכה קריטריונים מקצועיים כשיש קומבינות פוליטיות וקשרים במרכז הליכוד? למה שמנהל הליכודיאדה יהיה רק מנכ"ל משרד התחבורה? שיהיה גם שופט תעבורה, ושנה אחר כך שופט עליון ונשיא, שממנה את יו"ר ועדת הבחירות. אה, בעצם, את יו"ר ועדת הבחירות הם רוצים שאוחנה ימנה. ככה זה במאפיה, הכול נשאר במשפחה".
יו"ר נעם ח"כ אבי מעוז אמר בישיבת סיעתו כי הודיע ליו"ר הקואליציה שאין בכוונתו להשתתף השבוע בהצבעות עימה. "בכל הצבעה לגופה אחליט בעצמי כיצד להצביע", אמר מעוז. "אנחנו בעיצומה של מלחמת זהות על זהותה של המדינה - האם היא תהיה מדינה יהודית או חלילה מדינת כל אזרחיה. מדינה יהודית, הכוונה יותר מסורת, יותר שורשים ויותר בית אבא. באנלוגיה למשפט הידוע של צ'רצ'יל, לקואליציה הייתה בחירה בין חרפה למלחמה, היא בחרה בחרפה ותקבל לצערי המשך מלחמה.
"הכניעה הראשונה של הקואליציה הייתה כאשר הם נכנעו למתקפת השמאל האנטי-מסורתי נגדי. כעת הגיעה הכניעה השנייה למחאות השמאל האנטי-מסורתי, ולצערי נראה כעת שהרפורמה המשפטית לא תביא את התרופה המצופה. לפני 101 שנה נבחר בן גוריון למזכיר הכללי של ההסתדרות, ומאז ועד היום שולטים במוסדות הלאומיים ובמדינה תפיסות העולם של מפא"י והשמאל. משרד החינוך של היום מאפשר טרלול מסיבי של ילדי ישראל לכיוון של תפיסות עולם רדיקליות של שמאל אנטי-מסורתי, אנטי-ציוני וטשטוש היהדות והמסורת היהודית. את זה רצינו להתחיל לתקן על-ידי קבלת האחריות על התוכניות החיצוניות ממשרד החינוך".\
הביקורת בליכוד
מוקדם יותר הביעו כמה חברי כנסת מהליכוד את מורת רוחם מקידום המתווה המוצע. "אין חדש תחת השמש. הצבעתם ימין וקיבלתם שמאל", צייצה ח"כ טלי גוטליב. בריאיון ל-ynet radio אמרה גוטליב: "אני קמה לבוקר של כניעה ואני לא אדם נכנע ולא אדם מתכופף. ויתרנו על הרפורמה, זאת משמעות ההצעה הזאת. רוטמן משפטן מצוין, אבל הוא נכנע". גוטליב כמו גם חבר מפלגתה משה סעדה נעדרו הבוקר מישיבת ועדת החוקה שדנה בנושא.
גם ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד הביע אכזבה. לדבריו, "המתווה שהוצג על-ידי שמחה רוטמן בנושא הוועדה למינוי שופטים אינו נכון בעיניי. לא יצאנו למהלך הזה כדי למנות שני שופטים בעליון". ח"כ דני דנון, גם הוא מהליכוד, צייץ: "ככה לא בונים רפורמה".
לפי המתווה המעודכן, הרכב הוועדה לבחירת שופטים יכלול 11 חברים במקום תשעה כיום, ולמעשה יהיו שתי ועדות - או מעין ועדה עם הרכב מתחלף של נציגות השופטים. הוועדה לבחירת שופטים לעליון תכלול שלושה שופטי עליון - נשיא בית המשפט העליון ושניים נוספים. בנוסף, יהיו בה שלושה שרים בממשלה משלוש סיעות שונות, שלושה חברי כנסת משלוש סיעות מהקואליציה ושני חברי כנסת מסיעות שונות מהאופוזיציה. הרוב הנדרש לשני המינויים הבאים לבית המשפט העליון יהיה רגיל (6 מתוך 11) - ולמעשה חברי הקואליציה יוכלו למנות את המועמדים שבהם יחשקו. החל מהמועמד השלישי תידרש הסכמה רחבה יותר של לפחות נציג אחד מטעם השופטים ונציג מקרב האופוזיציה.
לפי המתווה החדש, תבוטל למעשה שיטת הסניוריטי. אם עד כה, מאז קום המדינה נבחר לעליון השופט הוותיק ביותר לנשיא, מעתה יידרש רוב רגיל של הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים על מנת למנות נשיא. מכאן, שנפתח פתח לחלום הבלהות של שופטי העליון – חשש לתחרות סמויה, ביצוע לובינג ועלייה לרגל של שופטים לפוליטיקאים על מנת להיבחר כנשיא העליון. הדבר עלול להביא גם להעכרת היחסים בתוך העליון.
מכיוון שיוגשו עתירות נגד חוקתיות החוק החדש, הרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון ידון בחוקתיות חוק הנוגע אליהם ולהמשך דרכם, כאשר גם היועצת המשפטית לממשלה צפויה לומר שהחוק אינו חוקתי ויביא לפוליטיזציה של העליון. כלומר, יהיה זה החוק הראשון שבו תהיה ההתנגשות הגדולה עליה מדברים בין רצון הכנסת והממשלה לבין שלטון החוק.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, אמרה בדיון שנערך היום בוועדת החוקה כי השינויים המוצעים יובילו לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים. "במהלך הדיונים עמדנו על הקושי של מינוי שופטים והפוליטיזציה של הוועדה", ציינה עוד סומפולינסקי. "כשמסתכלים על ממוצע באופן כללי, אנחנו רואים שבכלל לא בטוח שנגיע לאפשרות שגם חברי האופוזיציה יוכלו לקחת חלק בבחירת השופטים. הדברים מקבלים גם משנה תוקף במינויים של בית משפט מחוזי ושלום, משום שזה בית משפט העוסק בסוגיות חברתיות וערכיות מאוד משמעותיות".
לדבריה, "באופן הבחירה היום השיקולים המקצועיים עומדים במוקד. ההצעה הזו לוקחת אותנו בדיוק לכיוון השני – יש פה מעורבות מאוד משמעותית של הגורמים הפוליטיים, כשצריך לזכור שיש הרבה דברי חקיקה שבהם הסמכויות של נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים בנויות על מינוי נשיא בית המשפט העליון".
מנגד, יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אמר: "ההצעה הזו ומה שהוצג על-ידי ראשי הקואליציה זו הושטת יד נוספת. יש את כל הזמן לטובת הידברות, אנחנו יכולים לחזור אחרי חג הפסח והעצמאות מאוחדים. ההצעה נותנת מענה לעקרונות שמוסכמים כבר על כולם. אפילו במתווים הגרועים ביותר שהוצגו, העיקרון של הווטו לשופטים הורד. ההצעה הזו מקבעת את העיקרון שהעם בוחר את השופטים ויחד עם זה נותנת מענה לחששות שעל הפרק.
"העיקרון הדמוקרטי לבחירת שופטים זה משהו שמקובל בעולם, הטענה היא שזה מה שיהפוך את ישראל לדיקטטורה ומה שעליו צריך לשרוף את המדינה. אז אני קורא לכם, תסתכלו על מה שיש פה - על הפער בין מה שיש במתווה הזה לבין מה שאולי הייתם מוכנים לדבר עליו. הפער הזה קטן ועליו אתם שורפים מדינה".
פורסם לראשונה: 13:46, 20.03.23