מאות בני אדם, בני משפחות החטופים ותומכיהן, הפגינו הערב (יום ב') במקביל בתל אביב ובניו יורק מול משרדי יוניצ"ף, קרן הילדים של האו"ם, במחאה על השתיקה הרועמת שלה – כמו גם של ארגונים בינלאומיים אחרים – מהעובדה שבעזה מוחזקים בשבי 40 ילדים ותינוקות כבר 45 ימים. המחאות נערכו ביום הילד הבינלאומי, שגם במהלכו התעלמו ביוניצ"ף מהילדים החטופים – אבל כן פרסמו בטוויטר סרטון שהתמקד בסבלם של הילדים הפלסטינים בעזה. מנכ"לית יוניצ"ף, קת'רין ראסל, פרסמה הודעה מיוחדת לרגל יום הילד הבינלאומי, וגם בה התעלמה מהמשבר.
ההפגנה הערב מול מטה יוניצ"ף בניו יורק
(צילום: Liri Agami)
15 צפייה בגלריה
תמונתו של הילד החטוף אריאל ביבס מוקרנת על גבי משרדי יוניצ"ף בתל אביב, הערב
(צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)
הכותרת
למה ישראל לא מנתקת את האינטרנט בעזה?
21:11
בתל אביב קטעה את ההפגנה האזעקה שנשמעה במטח שנורה מעזה למרכז, והמפגינים השתטחו על הקרקע. העצרת נפתחה במיצג של עשרות בני נוער שהציגו את אות המצוקה SOS, ובמהלכה גם הוקרנו תמונות הילדים החטופים על משרדי יוניצ"ף.
הדס קלדרון, אמם של ארז וסהר קלדרון שחטופים בעזה, פתחה את נאומה כשהיא קוראת באנגלית "UNICEF WAKE UP" ומצלצלת בפעמון. "יום זכויות הילד היום, איפה זכויות הילדים שלי? איך ייתכן שמול הזוועה הזו בה ילדיי ארז בן ה-12, סהר בת ה-16 ועוד ילדים רבים ואהובים נחטפו באכזריות והעולם שותק? ארגונים כמו יוניצ"ף שותקים. שכחתם את תפקידכם?".
עו"ד ורד וידמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, זעקה: "את היום הזה צריך להביע לא רק בזעקת כאב אלא גם בביקורת ודרישה לפעולה להחזרתם הביתה בשלום, עכשיו". את מרבית נאומה נשאה וידמן באנגלית בפנייה לקהילה הבינלאומית וליוניצ"ף בפרט: "הם כל כך קרובים, אבל כל כך רחוקים. נלקחו ממיטותיהם לאחר שנחשפו למחזות מזעזעים, לפעמים גם של הוריהם. הופכים ילדים לסחר חליפין, על חשבון החיים שלהם".
לדבריה, "חזרתם של הילדים החטופים לא צריכה להיות רק עניין של משפחותיהם, וגם לא רק של אזרחי ישראל, זה צריך להיות עניין בינלאומי. זאת חובתכם המקצועית, החוקית – ומעל לכל המוסרית. תחשבו על הילדים שלכם. אסור לכם להפסיק עד שהילדים האלה יהיו בטוחים בביתם".
בעצרת נאם גם שי גרוס, מי שהיה החטוף הצעיר ביותר באנטבה. הוא היה בן 6 כאשר מטוס "אייר פראנס" נחטף על ידי טרוריסטים גרמנים ופלסטינים ב-1976, בפרשה שהסתיימה במבצע החילוץ הדרמטי באוגנדה שבו נפל יונתן נתניהו. "למרות חלוף השנים הרבות אני זוכר את הפחד, החרדה וחוסר האונים שמרגיש ילד קטן", סיפר גרוס. "ילדים לא צריכים להיות בני ערובה של ארגון טרור רצחני כמו חמאס-דאעש. לילד שבוי הזמן הוא האויב הכי גדול, אני יודע מה זה. חזרתי ילד אחר. אין לילדים שלנו את הזמן שיש לכם באו"ם".
בעצרת הופיעו רן דנקר עם השיר "ילדים של החיים", עטרה אוריה ששרה את "בואי אמא" ועמרי לקס. נאמו בה גם יוני אשר, אביהן של רז ואביב ובן זוגה של דורון שנחטפו לעזה, המומחית לרפואת ילדים ד"ר הדס יחיעם ויו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית ספיר מוספי.
גם בניו יורק נערכה כאמור הפגנה של מאות ישראלים מול מטה יוניצ"ף, והמוחים קראו שם לראש הארגון להעלות את סוגיית הילדים החטופים לראש סדר היום: "תפסיקי להתעלם!", צעקו. מטה משפחות החטופים בניו יורק הציב שם תערוכה עם תמונות וסיפוריהם האישיים של כל 40 התינוקות והילדים המוחזקים בשבי בעזה. המפגינים חזרו וקראו: "החזירו אותם עכשיו!".
ג'ודי ניר מוזס שלום, לשעבר יו"ר יוניצ"ף ישראל, אמרה במהלך ההפגנה בניו יורק: "הכאב שלי הוא על כל החיים של כל הילדים, כן, גם על חיי הילדים בעזה – אבל אני לא יכולה לשאת את הצביעות וההתנערות מהאחריות של יוניצ"ף על הילדים הישראלים."
עומר לובטון-גרנות, ראש מטה משפחות החטופים בניו יורק, שארבעה מבני משפחתו חטופים, בהם שלושה ילדים בני 9, 12 ו-17, אמר: "חיפוש באתר יוניצף הוביל לאפס הודעות על נושא החטופים הישראלים בעזה. יש עדכונים על סיפורים קשים בקירגיסטן, בהאיטי ובאפריקה – אבל אין ולו עדכון אחד בודד על משבר החטופים הגדול ביותר בהסטוריה. קת'רין ראסל, יו"ר יוניצ"ף, כשאת נכנסת לבניין הזה מדי בוקר – אני מציע לך להיזכר בתפקיד שלך ובמחויבות שלך לחיי כל ילדי העולם, באשר הם ילדים. אנחנו לא ניתן לך להתנער מאחריות על ילדינו, וההיסטוריה תשפוט אותך".
רות' גפני, מנהלת בית הספר היסודי של רמ"ז, אחד מבתי הספר היהודים הנחשבים בארה"ב, אמרה בנאומה: "אני עומדת כאן ומייצגת 900 בתי ספר, מאחורינו 300 אלף תלמידים – כולנו ביחד עומדים למען זכותם של הילדים החטופים להשתחרר ולחזור הביתה – עכשיו!".
ממטה משפחות החטופים בניו יורק נמסר: "נמשיך להגיע מדי שבוע מול ביתו של מזכ"ל האו"ם ומחוץ לכל משרד – שתיקתם קוברת את ילדינו בחיים. ניאבק למענם, עד שהאחרון שבהם יחזור למשפחתו".
