שר החוץ של האיחוד האירופי גוזף בורל הכריז הערב (שני) רשמית, לאחר מפגש שרי החוץ של האיחוד האירופי, על הרחבת משטר הסנקציות על איראן לתחום הטילים והכטב"מים ולפעילותה במזרח התיכון הקשורה לתעשיית הטילים והכטב"מים. עד כה, הסנקציות נגעו רק לאספקת כטב"מים על ידי איראן לרוסיה. גם רשימות התחומים הורחבו, ולפי משרד החוץ, הסנקציות יוטלו על "ישיות ואישים שעוסקים באספקת טילים וכטב"מים איראניים לארגוני טרור התומכים במשטר".
מדובר בהחלטה יותר טובה ממה שציפו בישראל, שכן הסנקציות נוגעות לא רק להעברת הטילים - אלא גם לייצור. ההחלטה התקבלה בצל לחצים ישראליים כבדים ומאמצים דיפלומטיים של משרד החוץ, לאחר עשרות שיחות בנושא מול שרי חוץ אירופיים בשבועות האחרונים. שר החוץ ישראל כ"ץ שיגר ציוץ בפרסית בו תייג את המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי - וכתב: "החלטה חשובה של האיחוד האירופי היום להטיל סנקציות על תוכניות הנשק של איראן עם מסר ברור להנהגה האיראנית. כך נראית תבוסה מדינית - וזו רק ההתחלה".
בהודעת משרד החוץ הוסיף: "אני מבקש להודות לאיחוד האירופי על החלטתו האמיצה היום, ערב חג החירות, להרחיב את משטר הסנקציות על איראן גם לנושא הטילים ולארגוני הפרוקסי שלה. מדובר בהחלטה דרמטית שמעבירה מסר חד משמעי לחמינאי, לאיראן ושלוחותיה - לא ניתן לכם להמשיך ולערער את הסדר והשלום האזוריים. תודה לאנשי משרד החוץ, למשלחת ישראל לאיחוד האירופי ולשגרירויות ישראל באירופה על פעילותם לקידום ההחלטה. נמשיך לפעול ביחד להרחבת משטרי הסנקציות על איראן לתחומים נוספים ובראשם על משמרות המהפכה".
החלטת האיחוד האירופי מגיעה קצת יותר משבוע לאחר המתקפה האיראנית הישירה וחסרת התקדים על ישראל, שכללה שיגור מאות כטב"מים וטילים - בהם טילים בליסטיים לעבר שטח המדינה. פחות משבוע לאחר מכן הגיעה התגובה שמיוחסת לישראל - בתקיפה על אדמת איראן.
היום חשף הניו יורק טיימס פרטים נוספים מהתקיפה שיוחסה לישראל באיראן. לפי הדיווח, במקור תכננו בישראל להוציא לפועל מתקפה נרחבת בהרבה - אך הדבר נבלם בעקבות לחץ דיפלומטי שהפעילו ארצות הברית ובעלות בריתה, וגם בגלל יירוט רוב הטילים והכטב"מים ששיגרה טהרן. בכתבה, שמצטטת שלושה בכירים ישראלים, נכתב כי ההנהגה הישראלית דנה בהפצצה של כמה יעדים צבאיים ברחבי איראן, כולל בסמוך לטהרן, כנקמה על מתקפת הטילים והכטב"מים - באופן שהיה מקשה על הרפובליקה האיסלאמית להתעלם והיה מגדיל את הסיכוי למתקפת נגד.
בסופו של דבר לאחר שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן, יחד עם שרי החוץ הבריטים והגרמנים, דחק בראש הממשלה בנימין נתניהו למנוע הסלמה רחבה יותר - ישראל בחרה באפשרות המוגבלת יותר, שמנעה נזק משמעותי.
ובכל זאת, אמרו הגורמים לניו יורק טיימס, המתקפה הראתה לאיראן "את רוחב ותחכום הארסנל הצבאי של ישראל". לפי הדיווח, במקום לשלוח מטוסי קרב למרחב האיראני ישראל שיגרה מספר קטן של טילים מכלי טיס שהיו כמה מאות קילומטרים מערבית לה. ישראל שלחה גם מל"טים קטנים מסוג קוודקופטר כדי לבלבל את ההגנה האווירית האיראנית. מתקנים צבאיים באיראן הותקפו על-ידי מל"טים כאלה כמה פעמים בשנים האחרונות, ובכמה הזדמנויות איראן אמרה שהיא לא יודעת למי הם שייכים - טענה שהתפרשה כחוסר רצון שלה להגיב.
אחד הטילים פגע כידוע בסוללת הגנה אווירית מסוג S-300 שהגנה בין השאר על המתקן הגרעיני להעשרת אורניום בנתנז, והטיל השני פוצץ באוויר בכוונה אחרי שהתברר כי הטיל הראשון הגיע ליעדו - כדי להימנע מגרימת נזק רב מדי. גורם מערבי אמר מנגד כי ייתכן שמדובר פשוט בתקלה בטיל.