השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, תקף הבוקר (יום ג') את בכירי מערכת הביטחון, שהזהירו מפני הגבלת הכניסה של ערבים ישראלים להר הבית במהלך חודש הרמדאן. בריאיון ל-ynet הוא אמר: "אני חושב שמי שכל הזמן רץ ומדליף ורץ ואומר כל הזמן: 'היי, הם יתרגזו, ולא כדאי להבעיר את השטח' - הוא בסופו של דבר עושה טעות חמורה ופוגע בביטחון של מדינת ישראל".
ריאיון: השר בן גביר
(צילום: עמית שאבי, טל אזולאי)
בן גביר טען בריאיון כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קיבל את עמדתו להגביל את כניסת המתפללים להר הבית. "קודם כל ראש הממשלה הקשיב לי עקרונית ואל מול טענות של גורמי ביטחון אחרים, שאמרו שלא יהיו הגבלות, שאין צורך בהגבלות", הוא אמר. "ראש הממשלה קיבל את עמדתי, את עמדת המשטרה, שחייבות להיות הגבלות, טוב שכך. העמדה העקרונית התקבלה. נכון, לא כל העמדות שלי התקבלו".
יחד עם זאת, בלשכת ראש הממשלה שוקלים כעת לאמץ את המלצת המשטרה ולאפשר עד 50 אלף מתפללים ערבים ישראלים בהר הבית. מדובר במספר גדול יותר מזה שתכנן השר לביטחון לאומי.
לדבריו, הוא פועל להעביר החלטה שבמקרים מסוימים יוכלו כוחות הביטחון לפרוץ להר הבית. "אני עדיין רוצה לשכנע את חברי הקבינט, לדוגמה בסוגיה של לפרוץ להר הבית, להיכנס להר הבית - ברגע שיש הנפת דגלי חמאס או הנפת תמונות של סינוואר, כאשר בנות שלנו נאנסות בעזה, אני לא מוכן שיראו תמונות כאלה", הוא אמר.
בהמשך הריאיון הוא הסביר את תפיסתו לצורך בהגבלות: "אכפת לי דבר אחד, אכפת לי שיהיה מאוד-מאוד ברור, מאוד-מאוד חד-משמעי - שיש הגבלות. ואני אומר דבר נוסף, ההגבלות האלה לא בשביל שאיתמר בן גביר יוכל לבוא ולהגיד יש הגבלות. קרה משהו כאן, קרה משהו מה-7/10, קרה כאן משהו בחודשים האחרונים. אנחנו זוכרים את התפיסה של בואו נכיל, ובואו לא נגביל. תפיסה שקרסה. ואני חושב שההגבלה שומרת על הביטחון של כולנו, של אזרחי מדינת ישראל".
השר מ"עוצמה יהודית" התייחס לחששות שהגבלות יציתו מהומות בישראל כמו ב"שומר החומות" במאי 2021. "החברה הערבית ישראלית התנהגה למופת, בין היתר כי ברוך ה' המדיניות של המשטרה בחודשים האחרונים הייתה מדיניות של אפס סובלנות", הוא השיב. "ערביי ישראל שקטים, בין היתר כי המשטרה פעלה בהתאם למדיניות שלי. כי המפכ"ל, כי מפקדי המחוזות השונים הפעילו מדיניות של יד קשה ונחושה".
מוקדם יותר השבוע קיבל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החלטה חריגה - שלפיה עליית ערבים ישראלים להר הבית תוגבל במהלך הרמדאן. עם זאת, טרם הוכרע מה יהיה הגיל שממנו ניתן יהיה לעלות להר הבית, ומה יהיה מספר העולים. בדיון גם לא הוכרעה שאלת הגבלת הפלסטינים - למעט החלטה שלפיה עלייתם תוגבל. למעשה, ההחלטה שהתקבלה תואמת את דרישת בן גביר להגביל את העלייה להר גם של אזרחים ישראלים.
במערכת הביטחון קיימת תמימות דעים נגד ההחלטה - ראשיה שיגרו מסר אזהרה שלפיו הגבלות בהר יפגעו ביחסים עם מדינות סוניות בזמן המלחמה, ויביאו לתסיסה של המוסלמים משני צידי הקו הירוק. במערכת הביטחון גורסים שסכנה ביטחונית ממשית טמונה באיסור או הגבלת עלייה של מוסלמים להר הבית ברמדאן.
העמדה מתחברת לפעם האחרונה שבה זה קרה - במאי 2021, במהלך מבצע שומר החומות - אז ישראל גלשה למהומות חסרות תקדים בעורף. גורמי ביטחון העבירו אזהרה חמורה לדרג המדיני: אל-אקצא יאחד את המוסלמים נגד ישראל משני צידי הקו הירוק ובמזרח התיכון כולו, ויפגע ביחסים הקריטיים בזמן מלחמה מול מדינות סוניות מתונות כמו מצרים וירדן, איחוד האמירויות וקטאר, שלחלקן יש תפקיד משמעותי במו"מ לעסקת שחרור חטופים ולגיבוש שלטון חלופי לחמאס ביום שאחרי המלחמה.
בהמשך הריאיון נשאל בן גביר על המגעים לעסקת חטופים. הוא מתח ביקורת על המדיניות הנוכחית. "אסור לנו לרוץ לכל מיני בירות בעולם, לשלוח את ראש המוסד להתחנן על נפשנו. זה לא עובד ככה", אמר השר. "את חמאס לא מכניעים לא בפרפורי כניעה ולא בדיבורים. את חמאס מכניעים רק בלחץ צבאי".
בעניין הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, הוא אמר: "אני חושב שצריך לעיין מחדש גם בהחלטה להכניס להם דלק. לצערי, בפעם הקודמת אני הייתי היחיד בקבינט שהצביע נגד הדבר הזה. אני טוען הומניטרי רק תמורת הומניטרי. אתם רוצים דלק, אתם רוצים ציוד? תנו לנו את החטופים שלנו. אתם יודעים, בשירות בתי הסוהר, הם באו אלינו הצלב האדום וביקשו מאיתנו, אמרו לנו: תיתנו לנו לפגוש את כל מחבלי הנוחבה. אני אמרתי: 'אתם רוצים לפגוש את מחבלי הנוחבה? תיתנו לנו לפגוש את משפחת ביבס. תיתנו לי לפגוש את התינוקות, תיתנו לי לפגוש את הילדים. תיתנו לי לפגוש את הנשים, ואז אני אתן לכם לפגוש את מחבלי הנוחבה'".
בפורום המפכ"לים והניצבים לשעבר תקפו את השר בן גביר וטענו כי הוא משתמש בסוגייה מבצעית של חודש הרמדאן מטעמים אידיאולוגיים והון פוליטי. במכתב לראש הממשלה נתניהו כתבו: "עמדת השר לביטחון לאומי כפי שבאה לידי ביטוי בדבריו בישיבת הקבינט האחרונה, אם תתקבל, מעלה חשש כבד לביטחונו של הציבור ולהערכתנו גם להביא לגל הפרות סדר נרחבות סביב הר הבית שישליכו על כלל מדינת ישראל".
לדבריהם, "משטרת ישראל ידעה בעבר לאפשר את קיומן של התפילות תוך כדי ביצוע הגבלת כמות המתפללים אך ורק על בסיס הערכת מצב מודיעינית ומבצעית. הדרת אזרחי ישראל הערבים עלולה להערכתנו להביא להסלמה במערכת היחסים הרגישה.מניסיוננו רב השנים אנו מוצאים לנכון להזהיר מקבלת החלטה על פי המלצתיו של השר לביטחון לאומי המונעים משיקולים אידיאולוגיים ואלקטורליים ולא משיקולים מבצעים".
"החברה הערבית התנהגה למופת - למה למנוע מהם לקיים מצוות?"
במקביל, התייחס גם יו"ר רע"מ, ח"כ מנסור עבאס, בריאיון ל-ynet לסוגיית הגבלת הכניסה להר הבית במהלך חודש הרמדאן. "משפטית, היועצת המשפטית כבר אמרה שאי אפשר למנוע מאזרחי מדינת ישראל את זכותם הבסיסית לחופש דת ופולחן וכדומה", הוא אמר. "שנית, ביטחונית, ארגוני הבטחון עצמם אומרים שהחברה הערבית התנהגה בצורה מופתית, אפילו המפכ"ל אומר שצריך לתת להם צל"ש, ולא למנוע מהם ללכת ולקיים את המצוות של חודש רמדאן".
משדר אולפן 20.02 - ריאיון פוליטי עם ח"כ מנסור עבאס יו"ר רע"מ
(צילום: אביהו שפירא, טל אזולאי)
הוא שיבח את התנהגות ערביי ישראל בחודשים האחרונים. "החברה הערבית התנהגה באיפוק, במחויבות אזרחית, קיימה את חלקה וציפתה שהממשלה תחבק את החברה הערבית, תטפל בבעיות של החברה הערבית", אמר ח"כ עבאס. "כל האירועים האלה - דחינו אותם, גינינו אותם, כאב לנו, גילינו אמפתיה, הבענו סולידריות. גם בצד השני, כואב לנו על לא מעורבים ברצועת עזה, על ההרס הרב, על הייאוש, על כך שהאנשים איבדו כל תקווה. ובכל זאת אזרחי מדינת ישראל הערבים התנהגו בצורה ראויה, שהולמת את המחויבות האזרחית שלהם וגם את עמדתם הערכית".
יו"ר רע"מ הוסיף: "אם יש גורמים פה ושם שצריכים לטפל בהם, אז מטפלים בהם. אם צריך לתת אזהרה לזה או אחר, נותנים אזהרה, אבל בצורה גורפת למנוע מאזרחי ישראל המוסלמים לקיים את המצוות שלהם, זה עוול, וזה לא תורם להמשך האיפוק ומרקם היחסים".
מאיר תורג'מן השתתף בהכנת הכתבה
