בצל המתקפות במערכת הפוליטית והביקורת הציבורית על חקירת פרשת הדלפת המסמכים הסודיים והמעצרים במסגרתה, הפרקליטות פרסמה בצהריים (שישי) בצעד חריג מסמך שמפרט את הסיבות שהובילו אותם לקבל החלטות בתיק.
הפגנה של תומכי פלדשטיין מחוץ לבית המשפט המחוזי בת"א
(צילום: גל גנות)
עוד על הפרשה:
בפרקליטות אמרו כי "על רקע שאלות וטענות שונות שעלו בתקשורת ובשיח הציבורי בפרשה האמורה, ונוכח לא מעט 'פייק ניוז' שמפיצים גורמים אינטרסנטיים, מצאנו לנכון להביא לידיעת הציבור מידע נוסף, מעבר לאמור בכתב האישום שהוגש היום".
הטענה הראשונה שהוצגה היא הביקורת על כך שהתקשורת מפרסמת מדי פעם מסמכים שהודלפו לה, אז מדוע רק פעם חוקרים את הפרשה. "לא מדובר כאן בסתם 'הדלפה' של מסמך מתוך המערכת השלטונית אל התקשורת", השיבו בפרקליטות. "אלי פלדשטיין והנגד במיל' נאשמים שיצרו באופן מכוון ציר ישיר שעוקף את המערכת הצבאית שאחראית על בחינת והעברת מידע לדרג המדיני, כששניהם לא מוסמכים לכך. הנגד אינו מוסמך להעביר מידע כל כך סודי ורגיש למי שאינו בעל סיווג מתאים, ואילו פלדשטיין אינו מוסמך להיחשף למידע ובוודאי שאינו מוסמך להעביר אותו הלאה.
"אגב, כמו שנכתב בכתב האישום, פלדשטיין לא קיבל סיווג ביטחוני כלל ולכן לא אושרו להעסיק אותו בתפקיד דובר לעניינים ביטחוניים במשרד ראש הממשלה. אגף המודיעין אינו יכול להשלים עם מצב שבו מידע מודיעיני סודי, גולמי ורגיש מאוד, יוצא מהמערכת ללא כל פיקוח באשר לגורמים אליו הוא מגיע".
בפרקליטות הדגישו כי הידיעה שנמסרה ופורסמה בעיתון ה"בילד" הגרמני "הושגה באמצעות אמצעי מודיעיני סודי. גורמי הביטחון קבעו שגילוי דבר קיומו של אמצעי זה, יכולותיו ואופני השימוש בו, יכולים לגרום נזק של ממש לאינטרסים ביטחוניים של מדינת ישראל בעיקר בתחום איסוף המודיעין וחשיפת מקורות מודיעיניים, באמצעותם מצילים חיי אדם. חשיפת האמצעי מסכנת חיי אדם, שכן יש בה לגלות משימות, יכולות, דרכי פעולה ואמצעים מסווגים בהם עושה קהילת המודיעין שימוש בזירות השונות".
נתניהו בביקורת על מעצר פלדשטיין:" הורסים חיים של אנשים צעירים"
(צילום: ערוץ כנסת )
אחת מהטענות שהפרקליטות נאלצה להתמודד איתה מאז שנחשפה הפרשה היא שצה"ל הסתיר את המידע שהודלף מראש הממשלה בנימין נתניהו. "הידיעה הסודית לא הועברה על ידי גורמי המקצוע בנוהל העברת המסמכים המקובל לגורמים מחוץ לצה"ל, משום שבסמוך לאחר קבלתה, התקבלו ידיעות מודיעיניות עדכניות, שנבחנו על ידי גורמי המקצוע באגף המודיעין ונמצאו רלוונטיות יותר לסוגיית המשא ומתן", השיבו בפרקליטות. "הידיעות הרלוונטיות האלה הועברו לגורמים שעסקו בסוגיית המשא ומתן וכן לדרג המדיני, בנוהל העברת המסמכים המקובל".
טענה נוספת שהציגה הפרקליטות היא שעיתונאים אומרים שעקיפת הצנזורה על ידי פרסום מידע בכלי תקשורת זרים היא פרקטיקה מקובלת. "ככל שהפרקטיקה הזו קיימת היא בוודאי פסולה. בכל מקרה, כל מקרה נבחן לגופו. כאן מדובר במקרה חמור בנסיבותיו, שבו הצנזורה הצבאית פסלה לחלוטין את פרסום המידע, גם לאחר פרסומו בכלי התקשורת בחו"ל, מה שמעיד על רגישותו הגבוהה מאוד, וגורמי הביטחון מצביעים על נזק לביטחון המדינה ולאגף המודיעין שחלקו נגרם בפועל וחלקו לא ידוע בוודאות אם נגרם בפועל".
אחת הביקורות המשמעותיות שהשמיעו לגבי הפרשה, היא תנאי מעצרו דוברו של רה"מ פלדשטיין, ומדוע הוא נחקר בשב"כ ולא במשטרה. "בדרך כלל, חקירות על עבירות שפוגעות בביטחון המדינה מתבצעות בשיתוף של השב"כ והמשטרה. השב"כ אחראי על החלק הביטחוני בחקירה", הסבירו בפרקליטות. "פלדשטיין אינו מוחזק ב'מרתפי השב"כ'. מרגע שהסתיימה חקירתו בשב"כ, הוא עצור במתקן כליאה של שב"ס".
שאלה נוספת שאיתה התמודדו בפרקליטות היא מדוע פלדשטיין הואשם בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, אם להבנתו פעל לטובתו ולא נגדה. "פלדשטיין פרסם את הידיעה הסודית לא לטובת המדינה, אלא כדי להשפיע על השיח בתקשורת. אבל לא על המטרה של המעשים שלו הוא עומד לדין. מעבר לזה, חוק העונשין קובע את 'כלל הצפיות'.
"בעבירות שדורשות כוונה של הנאשם לגרום לתוצאת העבירה, הכלל אומר שאם האדם ראה מראש אפשרות קרובה לוודאי שמעשיו יביאו לתוצאה של פגיעה בביטחון המדינה, אפשר להרשיע אותו גם אם הוא לא התכוון לגרום לתוצאה הזו, וגם אם היא לא קרתה בפועל. פלדשטיין היה מודע לכך שהצנזורה פסלה את פרסום הידיעה, על תוכנה, מה שמוכיח שהוא ידע שקיימת אפשרות קרובה לוודאי שהפרסום יביא לפגיעה בביטחון המדינה".
בפרקליטות הסבירו בנוסף למה פלדשטיין נאשם בעבירה שנקראת "ריגול חמור" אם הוא לא ריגל לטובת שום גורם עוין. "כותרת סעיף העבירה בחוק העונשין היא אכן 'ריגול חמור', אבל הסעיף לא עוסק בהכרח בריגול לטובת האויב. הוא עוסק בכל מי שאסף או מסר ידיעה סודית לאדם אחר, מבלי שהיה מוסמך לעשות זאת, אפילו אם לא התכוון לפגוע בביטחון המדינה. גם ענת קם הורשעה בשעתו בעבירה זו".
