עשרה חודשים חלפו מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", וישראל טרם החזירה את השגרירים שלה שנקראו להתייעצויות מחמש מדינות: טורקיה, ספרד, אירלנד, נורבגיה ודרום אפריקה. ואולם, למעט קולומביה, שהורידה את דרג היחסים עם ישראל מדרג שגרירים לדרג קונסולרי, אף מדינה לא פעלה באופן דומה. למעשה, היחסים נמשכים מאחורי הקלעים – גם אם בחלק מהמדינות הקשר הצטנן מאוד.
בסך הכול, בהשוואה למלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור – אז ניתקו את היחסים עם ישראל מדינות רבות מהעולם הערבי, המוסלמי והסובייטי – הפעם הנזק ליחסים הדיפלומטיים הוא לא מאוד חריף. בוליביה אומנם ניתקה את היחסים עם ישראל, אך ממילא הקשר היה ריק מתוכן, ולא היו בכלל שגרירים.
אם מודדים יחסי חוץ בנוכחות של שגרירים או בשגרירויות פתוחות, הנזק הוא לא דרמטי – למעט אולי היחסים עם טורקיה, שחטפו מכה קשה – אך הבעיה היא שזו אינה הדרך היחידה למדוד יחסי חוץ. אם בודקים זאת לפי מי בעדנו באו"ם ומי נגדנו, מי תומך בנו פומבית ומי מוקיע אותנו, מצבנו רע מאוד.
יש אומנם כמה מדינות הניצבות לימיננו, בראשן ארה"ב וגרמניה, וישראל זוכה לתמיכה חזקה גם מצד צ'כיה, הונגריה וארגנטינה. עם זאת, יש שחיקה מדאיגה בתמיכה של בריטניה, שלאחר חילופי השלטון משנה כיוון לרעה. בכל מקום שבו קיימת ממשלת שמאל, כמו בספרד, באירלנד ובנורבגיה מצבנו רע. בצרפת יש לישראל מזל גדול שמפלגתו של ז'אן לוק מלנשון לא מסוגלת להקים ממשלה – אך זה יכול להשתנות.
היכן עומדים היחסים של ישראל עם אותן מדינות שהחזירו שגרירים?
ספרד, נורבגיה ואירלנד החליטו להכיר במדינה פלסטינית ב-21 במאי. יום לאחר מכן הורה שר החוץ ישראל כ"ץ להחזיר את שלושת השגרירים להתייעצויות כצעד של מחאה דיפלומטית והעברת מסר חריף: אבי ניר הוחזר מאוסלו, רודיקה רדיאן הוחזרה ממדריד ודנה ארליך הוחזרה מדבלין.
כבר חודשיים וחצי שאין לישראל שגרירים בשלוש המדינות האלה, והיחסים מנוהלים על ידי "מספרי שתיים". גם סלובניה הכירה במדינה פלסטינית, אך מכיוון שלישראל אין שם שגריר (יש שגריר נודד שמקום מושבו בירושלים), למעשה לא היה למי לקרוא להתייעצויות.
חשוב להדגיש שהיחסים עם שלוש המדינות האלה היו מתוחים עוד קודם לכן בשל הביקורת החריפה שהפנו כלפי ישראל וחוסר התמיכה בה אחרי 7 באוקטובר. עם זאת, היחסים עם המדינות האלה נמשכים גם בהיעדר שגרירים ישראלים – יש תיירות וקשרים מדיניים וכלכליים, ולשלושתן יש שגרירים פעילים בארץ שגם מוזמנים לאירועים של משרד החוץ, כגון תערוכה שבה הוצגו בגדי החטופים.
5 צפייה בגלריה
הכירו במדינה פלסטינית. גר סטיורה, סנצ'ס והאריס
(צילום: EPA/ENRIC FONTCUBERTA, Julien Behal/Pool/ REUTERS, NTB/Erik Flaaris Johansen/ REUTERS)
לאחר החזרתה לארץ להתייעצויות, שגרירת ישראל בספרד רודיקה רדיאן פרשה לגמלאות. השגריר הבא צבי ופני, לשעבר יועצו המדיני של הנשיא יצחק הרצוג, טרם יצא למדריד, אך המינוי שלו אושר על ידי ממשלת ספרד והוא יכול לנסוע למדינה ברגע שישראל תבחר לעשות זאת. ופני מחכה בימים אלה לסיום המשבר, כדי שיראה אם יתאפשר לו לנסוע לספרד. למעשה מי שצריך לקבל את ההחלטה אם ופני יצא למדריד הוא גם מי שהחליט להחזיר את השגרירים: שר החוץ כ"ץ.
מבחינת שלוש המדינות אין שום מניעה שהשגרירים מטעם ישראל יחזרו מיידית. מי שאחראי על היחסים הוא סגן שגריר ישראל בספרד דן פורז. במקרה של אבי ניר ודנה ארליך, הם מנהלים היחסים מירושלים. יש לציין כי השגרירים של ישראל באותן מדינות לא התנתקו, והם נחשבים מקור חשוב של ידע על כל מה שקורה ביחסים. כל דבר שקורה עובר דרכם, בשינוי אחד – הם לא יושבים במדינות עצמן.
לישראל אין כוונה לנתק את היחסים ולסגור השגרירויות, והיא מחכים לימים טובים יותר. הגישה שמוביל שר החוץ כ"ץ היא ש"לא מקפלים דגלים", ולכן כאמור אין מחשבה על סגירת השגרירויות או ניתוק היחסים.
טורקיה: שגרירת ישראל בטורקיה אירית ליליאן הוחזרה לארץ עם שאר השליחים בשגרירות לאחר 7 באוקטובר, עקב סיבות ביטחוניות. לאחר מכן, בעקבות התבטאויות נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שר החוץ הקודם אלי כהן הודיע שהוא משיב את ליליאן להתייעצויות. מאז רק צוות דיפלומטי הגיע לטורקיה, והוא פועל באנקרה ובאיסטנבול. הטורקים החזירו את השגריר שלהם בישראל שאקיר טורנבול להתייעצויות, ומאז הוא באנקרה.
גם ליליאן וגם טורנבול ממשיכים להיות אחראים על היחסים מאחורי הקלעים ושומרים על הידברות. כך למשל שוחחו לאחר התקרית שבה מטוס אל על נחת נחיתת חירום באנטליה להורדת נוסעת חולה. שניהם ניסו לטפל במשבר ולאפשר למטוס לתדלק, אך הדבר לא התאפשר בגלל התנגדות של גורם מקומי. היחסים עם טורקיה נמצאים בסימן הידרדרות. טורקיה הטילה מגבלות סחר על ישראל וההתבטאויות של ארדואן הולכות ומחריפות עד כדי איום בפלישה.
קולומביה: המדינה שככל הנראה פעלה באופן החריף ביותר. נשיא קולומביה גוסטבו פטרו, טרוריסט לשעבר ואדם קיצוני המתנהל תחת השפעה סמים, החליט במפתיע לנתק יחסים עם ישראל. גם שם הניתוק לא לגמרי מוחלט, מכיוון שקולומביה החליטה לשמר מערכת יחסים קונסולרית. קולומביה ביקשה מהשגריר הישראלי בבוגוטה גלי דגן לעזוב, ונתנה לו חודש וחצי.
מאז עברה השגרירות למתכונת מצומצמת. נותר רק קונסול, צוער דיפלומטי בשם קובי וולר, וכן נספחת כלכלה. נספח ההגנה, השגריר ונספח המשטרה סולקו. וולר לא יכול לפנות לבכירים במשרד החוץ אלא רק לראש הפרוטוקול. היחסים מוגבלים רק לנושאים קונסולריים. שגריר קולומביה בישראל הוחזר לארצו וגם בארץ נשאר נציג קונסולי בלבד.
בוליביה: ניתקה יחסים, אך ממילא הם היו ריקים מתוכן ולא היו שגרירים.
צ'ילה: נשיא צ'ילה, איש השמאל הקיצוני גבריאל בוריץ', החזיר לארצו את שגריר המדינה בישראל. מנגד, השגריר הישראלי גיל ארציאלי נשאר בצ'ילה, וממשיך לעבוד שם כרגיל.
ברזיל: ב-9 בפברואר החליט נשיא ברזיל לולה דה סילבה להחזיר את שגריר ארצו בישראל פדריקו מייר. המהלך אירע שעות ספורות לאחר ששר החוץ כ"ץ ערך לשגריר שיחת נזיפה במוזיאון יד ושם, בהמשך לכך שלולה השווה בין פעולות ישראל להיטלר ולנאצים.
שגריר ישראל בברזיל דני זונשיין נשאר בברזיליה, והקונסול הכללי נשאר בסאן פאולו. השגרירות והקונסוליה ממשיכים לעבוד עם מושלי מדינות וחברי פרלמנט, אבל הקשר שלהם עם הממשל של לולה נבלם – והם לא מקבלים פגישות בדרגים הכי בכירים. השגריר לא פוגש את שר החוץ אלא רק סמנכ"לים ולעיתים מנכ"ל.
בינתיים, השגריר של ברזיל שהוחזר לארצו מונה לשגריר ברזיל בז'נבה. הברזילאים אמורים להודיע בקרוב אם ימנו שגריר חדש. בישראל נשאר דיפלומט ברזילאי בכיר המשמש כממונה על השגרירות, ובסך הכול היחסים נמשכים כסדרם.
הונדורס: החזירה שגריר. לישראל יש שגריר בהונדרס, והשגרירות פועלת.
דרום אפריקה: ישראל החזירה את השגריר שלה בפרטוריה אלי בלוצרקובסקי להתייעצויות בעקבות הצהרות תמיכה בחמאס וגינויים חריפים, וכן התביעה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בגין רצח עם. מאז בלוצרקובסקי בישראל. דרום אפריקה, שלא היה לה שגריר בישראל קודם לכן, החזירה את הדיפלומטים שלה. היחסים בין המדינות קרירים מאוד. אל על הפסיקה לטוס ליוהנסבורג, אך ישראלים ממשיכים להגיע לדרום אפריקה.
מדינות ערב: מפרוץ המלחמה החזירה ישראל את השגרירים והדיפלומטים שלה מהשגרירויות בירדן, במצרים, במרוקו ובבחריין מסיבות ביטחוניות. באיחוד האמירויות השגריר אמיר חייק המשיך לפעול רגיל. מאז 7 באוקטובר רוב השגרירויות במדינות ערב חזרו לתפקוד בשגרה, תחת הנחיות ביטחון קפדניות.
